סקנדל או פסטיבל: בצל המלחמה האירועים מתבטלים, אך בדרום עסקים כרגיל

חול המועד סוכות הפך למסורת של פסטיבלים מושכי קהל ברחבי הארץ, אבל המלחמה שיבשה הכל. הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון אחר בעכו נדחה לפסח, פסטיבל הסרטים בחיפה יתקיים, אולי, אחרי חנוכה. בבנימינה, שם ייערך הפסטיבל השנתי ליצירה ישראלית, מתפללים שהנחיות פקע"ר לא יוחמרו. ורק בדרום משדרים עסקים כרגיל: “זה מבאס, אבל אנחנו לא חיים בבועה”, מודים המארגנים.

"הגענו בשבוע שעבר לשעת השין. האמנים כבר היו צריכים להגיע לעכו ולהתחיל חזרות, אבל לא רצינו לסכן אף אחד. גם הנחיות פיקוד העורף לא מאפשרות להוציא את הפסטיבל לפועל במתכונתו המקורית”. את הדברים האלו אומרת ליזו אוחיון, מנכ”לית פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר ומפיקה ראשית,  בעקבות ההחלטה לדחות את האירוע שהיה אמור להתקיים בעיר בין ה־20 ל־22 באוקטובר.

בימי שגרה, מדי שנה בחול המועד סוכות מתקיימים ברחבי הארץ פסטיבלים רבים, ותיקים וחדשים. עבור מפיקי הפסטיבלים ובעלי העסקים באזור מדובר בתקופה מהותית, המהווה מקור להכנסות לא מבוטלות. בימים אלו, אחרי שנה מורכבת שבה התיירות בארץ דשדשה, בעלי עסקים מחכים בקוצר רוח לאירועים מסוג זה, שמושכים אליהם קהל רב. אבל בסופו של דבר, הכל תלוי במצב הביטחוני.

פסטיבל עכו הבינלאומי לתיאטרון אחר, המציין את שנתו ה־45, מושך מדי שנה עשרות אלפי מבקרים. הוא מעניק ליוצרים צעירים וליוצרים אלטרנטיביים, שאינם חלק מהתיאטרון הממוסד, אפשרות ליצירה אחרת ושונה - והיה אמור להתקיים באולמות האבירים, בכניסה לעיר העתיקה וברחבי העיר.

לפסטיבל ציפו לא רק המבקרים הרבים אלא כאמור גם בעלי העסקים בעיר, שלא זכו לראות תיירים בשנה האחרונה.

“לצערי, אי אפשר לומר שבשנה החולפת הייתה תיירות בעכו”, אומרת אוחיון. “ברחובות רואים עסקים שנסגרים מוקדם, אנשים פחות מסתובבים, אי אפשר לקרוא לזה תיירות - לא פנים ובטח לא חוץ. אנשים חוששים, מפחדים, מקפידים על הנחיות פיקוד העורף, אין להם חשק להסתובב בסמטאות”.

הפסטיבל, שתקציבו עמד השנה על 3 מיליון שקל (לעומת 5.5 מיליון בשנה שעברה), מפרנס מדי שנה עסקים רבים. “זו חגיגה גדולה לבעלי העסקים, אירוע שמעניק להם פרנסה מכובדת.  אנחנו גם מאפשרים לתושבי העיר לפתוח דוכנים במחירים מסובסדים”, אומרת אוחיון ומציינת שההכנות לפסטיבל, שנחשב לאירוע תרבות משמעותי בעולם התיאטרון בישראל, מתחילות כבר ברגע שמסיימים את הפסטיבל הקודם.

בשבוע שלפני ראש השנה, בזמן שעכו חטפה מטחי רקטות, אוחיון עוד ניסתה לשדר אופטימיות וקיוותה שהפסטיבל אכן יתקיים. “אנחנו מבינים שתרבות היא המזור והמרגוע לנפש אחרי מה שעם ישראל עבר בשנה האחרונה”, אמרה אז. “בינתיים אנחנו ממשיכים כרגיל, תולים את דגלי הפסטיבל, ואחרי החג נחליט סופית. בדמיוני אני רואה את הפסטיבל מוצף באנשים ואת הבמות מלאות”.

אבל אופטימיות לחוד ומציאות לחוד. ביום ראשון שעבר הודיעו אוחיון ועמיחי בן שלוש, ראש עיריית עכו, כי עקב מצב החירום בצפון ובהתאם להוראות פיקוד העורף - הפסטיבל יידחה ויתקיים בחול המועד פסח, בין ה־14 ל־16 באפריל 2025. “כמובן שאנחנו עם הפנים קדימה, ובאותה נשימה גם הסוחרים בעיר שחיכו עכשיו לפסטיבל יצטרכו לחכות לפסח”, אומרת כעת אוחיון. “שוחחנו גם עם האומנים. כולם מבינים את המצב. אנו מקווים לימים טובים יותר, ושכל זה יהיה מאחורינו”.

“נצטרך לעשות שינויים”

יממה לאחר ההודעה על דחיית הפסטיבל בעכו, יצאה הודעה דומה גם מפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, שהיה אמור לציין את שנתו ה־40 ולהתקיים בין ה־15 ל־26 באוקטובר. עקב המצב הביטחוני ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, החליטו ראש העירייה יונה יהב והנהלת הפסטיבל על דחייתו ל־31 בדצמבר 2024 עד 11 בינואר 2025 - אז יתקיים פסטיבל הסרטים במקביל ובשיתוף פעולה עם אירועי פסטיבל “החג של החגים” המתקיים בעיר.

“על סמך שנים קודמות, כ־80 אלף צופים היו אמורים להיות באולמות במהלך ימי הפסטיבל, לצד עשרות אלפי אנשים שמסתובבים באירועי החוצות”, אומר ירון שמיר, המנהל האומנותי של הפסטיבל. “אנחנו נערכים לאירוע זה שנה מראש".

זה בטח מבאס.

“מאוד, זו כאמור עבודה של שנה שלמה, הכל כבר היה מוכן. זה נכון שכאשר דוחים פסטיבל לא מתחילים מאפס, אבל יהיו דברים שנצטרך לעשות מחדש, או לבצע שינויים. להפקת פסטיבל בתאריכים חדשים יש המון משמעויות, גם כלכליות. תקציב הפסטיבל יהיה תקציב פלוס, כרגע לא יודעים עדיין כמה הפלוס. כמו כן,  עדיין לא ברור אם נוכל להעביר בשלמותה את התוכנית האומנותית, כי צריך לקבל הסכמה של מפיקים בינלאומיים וכדומה”.

לדברי שמיר, בימי הפסטיבל - המתקיים  מדי שנה במתחם האודיטוריום על הכרמל - יוצאים נשכרים גם העסקים באזור. “כאשר עשרות אלפי אנשים מסתובבים, אוכלים ושותים, אז גם העסקים נהנים”, הוא אומר וכבר מסתכל קדימה, למועד החדש. “אנחנו מאוד רוצים לקיים את הפסטיבל, שהוא אירוע הקולנוע הגדול בישראל. אבל אנחנו לא חיים בבועה. כרגע אנחנו במלחמה, ויש הרבה מאוד אנשים שמשלמים מחירים הרבה יותר כבדים מקיום או אי־קיום של פסטיבל. נעשה כל מה שתלוי בנו, אבל בסופו של דבר יש מציאות”.

רוצים להיות ביחד

לעומת עכו וחיפה, במקומות אחרים ברחבי הארץ מארגני הפסטיבלים מנסים להישאר אופטימיים. "עד יום ראשון היה אצלנו באזור שקט יחסית, ואז לצערנו קרה האירוע של פגיעת הכטב"ם בחיילים. ביום שני קיימנו ישיבה עם גיל חנניה, ראש המועצה המקומית בנימינה־גבעת עדה, והחלטנו לקיים את הפסטיבל אף על פי כן ולמרות הכל - כמובן כל עוד הנחיות פיקוד העורף יאפשרו זאת - ולהקדישו לזכרם של הנופלים ומתוך תפילה לשלומם של החיילים וחזרתם של החטופים", אומר מיקי שטיינר, המנהל האומנותי של פסטיבל בנימינה ליצירה ישראלית, שמציין השנה עשור.

בפסטיבל, שיתקיים בין ה־20 ל־22 באוקטובר, יופיע בין השאר יהודה פוליקר ולהקתו, ייערך מופע מחווה מיוחד לקורין אלאל, ולהקת הדג נחש תארח את הג’ירפות ואת ליהי טולדנו. “רוב הכרטיסים לפסטיבל כבר נמכרו לפני כשבועיים. כרגע ההנחיות מאפשרות לנו לקיים את הפסטיבל כמו שהוא. אנחנו אופטימיים לגמרי ומאמינים  שהכל יתנהל כשורה”, אומר שטיינר.

בין ה־17 ל־22 באוקטובר יתקיים גם "פסטיבל התמר" ה־24, בניהולו האומנותי של רוני חוס. במסגרתו יתקיימו למרגלות המצדה, בפסגת המצדה, בקיבוץ עין גדי ובפארק נחל אמציהו מופעים חד־פעמיים וחוצי־ז׳אנרים, עם שיתופי פעולה בלעדיים, שיככבו בהם אומנים רבים, בהם אביב גפן, אביתר בנאי, אהוד בנאי, אודיה, ברי סחרוף, עלמה גוב, עמיר בניון, ריקי גל, רמי פורטיס, קורין אלאל, קרולינה, שלמה ארצי, שלומי שבן ועוד.

“קודם כל, המרחב שלנו הוא אולי אחד ממרחבי התיירות הכי גדולים במדינת ישראל, עוברים פה קרוב ל־4 מיליון איש בשנה, רובם תיירי פנים”, אומר ניר ונגר, ראש המועצה האזורית תמר־ים המלח, יוזמת ומארחת הפסטיבל. “כמובן שבחצי השנה הראשונה אחרי פרוץ המלחמה כמעט לא הייתה תיירות אצלנו, והמלונות היו מלאים בכ־15 אלף מפונים.

“לקראת מרץ־אפריל התחילו ראשוני המפונים לעזוב, ואז גם עם ישראל נכנס לאיזושהי שגרה ואנשים התחילו קצת לצאת לחופש ולטייל. הצפון מופגז, גם אילת לפעמים חטפה, לחו”ל יש טיסות - אין טיסות, אז הרבה אנשים הגיעו להתאוורר בים המלח. הגיעו גם לביקורים עם לינה וגם לביקורים יומיים. מבחינת המלונות הייתה תנועה לא רעה, כי היו כאמור גם מפונים וגם מבקרים שנשארו ללון, אבל היו פחות מבקרי יום מאשר בימי שגרה”.

ונגר מוסיף ומספר שבשנה החולפת עסקי התיירות הקטנים, שהם כדבריו התמיכה של המלונות - בתי קפה, גלידריות, מסעדות, טיולי שטח, רייזרים, מדריכי טיולים ומפיקים שעושים אירועים בשטח לקבוצות המתארחות במלונות - נפגעו מאוד, מפני שהקהל המפונה שגר במלונות לא צרך שירותים אלו.

לדבריו, לפסטיבל יש השפעה אזורית לגבי עסקים. “מגיעים לפסטיבל כ־30 אלף איש. זה חוץ ממאות אלפי האנשים שממילא מטיילים באזור הזה בסוכות. בעבר עשינו סקר על רוכשי הכרטיסים לפסטיבל וראינו שבערך כ־60% מהם נשארים לישון באזור -  בערד, בעין גדי, בצימרים בנאות הכיכר ובמלונות בים המלח”.

ונגר מספר כי עלות הפסטיבל היא כ־8 מיליון שקל: כמיליון מגיע מהמועצה, ואת השאר משקיע מפיק הפסטיבל. הוא מוסיף שהפסטיבל חיוני לא רק מבחינה כלכלית, אלא גם מבחינת מצב הרוח הלאומי.

“חלק מהחוסן הלאומי שלנו נובע מכך שאנחנו מצליחים לייצר שגרה”, הוא אומר. “אנשים רוצים להיות ביחד, לשמוע מוזיקה, וזה פסטיבל המוזיקה המוביל והגדול במדינת ישראל. אין אצלנו כרגע הגבלות של פיקוד העורף, ואני חושב שאנשים מחפשים את הרגע הזה - לצאת קצת מהבית, להתנתק מהטלוויזיה, לנקות את הראש בתקופה המטורפת הזו. דווקא בימים כאלה חשוב להמשיך לנגן, לשיר ולחזק את העם, את החיילות והחיילים ואת כלל כוחות הביטחון, ולהתפלל ביחד לחזרת כל החטופים”.

מותאם לרוח התקופה

“התיירות הבדואית בנגב היא תיירות בהתהוות, שהייתה בהתפתחות מאוד יפה ומרשימה עד 7 באוקטובר, ועברה כמובן טלטלה גדולה בעקבות המלחמה”, אומרת ירונה בן שלום ריצ’רדסון, מנהלת מיזם “קסם המדבר”, שמתמקד בפיתוח התיירות הבדואית בנגב ומשותף למשרדי החקלאות והתיירות יחד עם אשכול נגב מערבי ומזרחי.

במהלך חול המועד סוכות, בין ה־20 ל־24 באוקטובר, יתקיים בכפר הנוקדים שבלב מדבר יהודה פסטיבל בדואי ייחודי, “נוודי המדבר”, שיכלול בין השאר טקס חתונה בדואית כהלכתו, מרוץ גמלים, סדנאות בישול בדואי מסורתי, ריקוד ונגינה בדואים, סיורי לילה וגם הצגות תיאטרון בדואי. פסטיבל זה, מקווה בן שלום ריצ’רדסון, ייתן אוויר לנשימה לתיירנים הבדואים שכמעט לא עבדו בשנה האחרונה.

“התיירות הבדואית בנגב כוללת יותר מ־ 120 תיירנים, רובם עסקים קטנים, כ־80% מהם נשים. בתיירות הזו המבקרים לא באים לראות נופים, אלא לחוות ולהבין את התרבות הבדואית, האוכל, הסיפורים”, היא אומרת ומוסיפה: ”התיירנים הבדואים נתנו המון מעצמם עם פרוץ המלחמה, התנדבו בעוטף, הציעו את עזרתם למשטרה, שלחו הרבה אוכל לחיילים, התנדבו בחמ”ל יהודי־ערבי ברהט. בשנה האחרונה היו מעט מבקרים במיזמי התיירות של הבדואים, כי יש אצל אנשים פחד להיכנס ליישובים ערביים. מצד שני, יש לפעמים גם פחד בקרב הבדואים להגיע ליישובים יהודיים. יש אנשים שאמרו לי ’אני מפחד להסתובב בבאר שבע, כי אני מרגיש שמפחדים ממני’”.

פסטיבל נוודי המדבר, מציינת בן שלום ריצ’רדסון, מותאם לרוח התקופה. ”אחרי השנה שעברנו, אנשים צריכים לצאת קצת להתאוורר“, היא אומרת. “גם התיירנים עצמם מאוד מחכים ומצפים. כמעט לא הייתה להם פרנסה במשך שנה, וחשוב להם שאנשים ידעו שהם בעד חיבור, בעד שלום ואחווה”.

לכמה מבקרים אתם מצפים?

“אנחנו מקווים שיגיעו כ־5,000 מבקרים, שחלקם גם ילונו בכפר הנוקדים. התחלנו לפני יותר מחודש למכור כרטיסים, אבל אנחנו מודעים לכך שיש אנשים רבים שמחכים לרגע האחרון כדי לראות מה המצב במדינה מבחינה ביטחונית. ידוע גם שיש הרבה טיסות שבוטלו או מתבטלות, וגם על זה אנחנו בונים. אנחנו מקווים שאנשים יבינו שמבין כל המקומות דווקא הדרום עכשיו יותר בטוח ושקט, מזג האוויר מאוד נוח, ואנחנו כאמור עושים דברים מאוד מיוחדים, מעוררי תקווה ומקרבי לבבבות”.

“מאז 7 באוקטובר אירחנו בכפר מפונים מהעוטף ויישובי הצפון, לרוב בהתנדבות. לאט־לאט, כשהמשק החל להתאושש, חזרנו לארח מבקרים וגם לקיים פסטיבלים”, מוסיף דני רודד, מנכ”ל כפר הנוקדים, שבו כאמור יתקיים פסטיבל נוודי המדבר.

“העובדה שאנחנו מוגדרים אזור ירוק ללא סיכון גרמה למבקרים להגיע אלינו ללא חשש ביטחוני ולהתנתק מהחדשות ומהמציאות המורכבת. עם זאת, אנו עדיין פועלים בתנאים של אי־ודאות והרבה מבקרים מעדיפים לחכות כמה שיותר קרוב למועד הפסטיבל. ככל שמתקרבים אליו, יש יותר ויותר הזמנות והביקוש עולה. אנו עורכים את הפסטיבל גם מתוך תקווה לפתיחת דלת של דו־קיום ושלום, מתוך הרצון לחיות יחד ולשתף זה את זה בתרבויות ובמסורות”.