תלונות חוזרות ונשנות של צרכנים שהוגשו בתקופה האחרונה לרשות להגנת הצרכן, לפיהן מוצרים רבים על המדפים לא מסומנים עם מחיריהם, הובילו גם את שר הכלכלה ברקת להגיב על ההפרות הבוטות של החוק על ידי רשתות השיווק.
לפי הודעת השר, הוא "הנחה את הממונה על הגנת הצרכן, קובי זריהן, להגביר את האכיפה בשווקים וברשתות המזון. השר הנחה לאחרונה את הרשות להגיש לו תוכנית לבחינת שילוב סימון מחירים באופן דיגיטלי כפי שהדבר מתקיים בהצלחה במדינות אירופה וארה"ב מזה שנים".
מבלי אלטרנטיבה אמיתית ומפורטת לחובת ההצגה הפיזית, ובמידה והרשות להגנת הצרכן לא תגביל את הרשתות באופן בו הן יכולות להעלות מחירים – מדובר במדרון חלקלק שבסופו מוצרים רבים יתייקרו, מבלי שנוכל לשים לב. הקלות בה יוכלו לעשות זאת עלולה לתת להם את הכוח להקפיץ מחירים בכל סניפי הרשת ו"בלחיצת כפתור".
בינתיים, ברשתות השיווק כבר חוגגים, וצרכנים רבים מעידים כי חובת סימון המוצרים כבר הפכה עבורן להמלצה. "כל ביקור בסופר הפך לחוויה מרגיזה ומתסכלת”, משתף עיליי, צרכן באחת הרשתות בתל אביב, "אם אני רואה שני מוצרים דומים, אני לא יכול לדעת איזה מהם זול יותר עד ההגעה לקופה. מה שיפה הוא שהדבר היחיד שכן מסומן - הוא המבצעים שלהם. לזה מצאו זמן לסמן".
במכתב שנשלח מטעם לובי 99 לרשות להגנת הצרכן, נכתב כי "החובה להציג מחירים על גבי כל מוצר היא אחת ההגנות הצרכניות האחרונות שנותרו לצרכנים, במציאות בה יוקר המחיה רק הולך ועולה".
"מדבקות המחיר על גבי כל מוצר מאפשרות לדעת מה מחיר המוצר", נכתב מטעם לובי 99, "גם לאחר שהצרכן מוריד אותו מהמדף, ובכך להקל על השוואת מחירים בין מוצרים שונים, בדגש על כאלו שלא נמצאים זה לצד זה (כמו ירקות משומרים מול ירקות קפואים); למנוע מצבים שבהם הרשת הקמעונאית גובה בקופה מחיר גבוה מזה שמופיע על המוצר; וכן לאפשר השוואת מחירים גם לאחר ההגעה הביתה (למשל, בין מחירי מוצרים זהים בחנויות שונות או לצורך מעקב אחרי התייקרות של מוצר מסוים לאורך זמן). בנוסף, המדבקות מקשות על העלאות מחירים מצד הקמעונאים".
הקשר התמוה בין חובת הסימון ו'מה שטוב לאירופה'
גם בהודעתו האחרונה, ההשוואה שעושה השר בנושא בינינו ובין מדינות אירופה, הובילה רבים לתהות מה הקשר בין רפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנוגעת להתאמת שיטת הייבוא לזו הנהוגה באירופה, לבין סימון מחירים על המוצרים. במכתב של לובי 99 התייחסו לנושא באומרם: "אין בין הרפורמה לחובת הסימון דבר וחצי דבר".
צריך לומר, השיטה אכן נהוגה במדינות מסוימות באירופה, אבל שאר "החבילה" שנהוגה שם, כמו למשל הפיקוח והאכיפה, חסרה אצלנו. הניסיון לכרוך בין סימון המחירים לבין הרחבת הייבוא, נראה בעיקר כמו ניסיון להעביר מתחת לרדאר בשורה רעה לצרכנים, בתוך מעטפת של בשורות טובות אחרות.
בעקבות הביקורת הציבורית על כוונתו לבטל את חובת סימון המחירים, כמו גם מאות תלונות שהתקבלו על הפרת החוק על ידי הקמעונאים, שר הכלכלה ניר ברקת הגיב בהודעה, לפיה ״הנחה את הממונה על הגנת הצרכן, קובי זריהן, להגביר את האכיפה בשווקים וברשתות המזון".
בהודעת השר נכתב כי ההנחייה "הגיעה על רקע מידע שהצטבר בשבועות האחרונים כי מוצרים רבים נמצאו בלתי מסומנים בניגוד לחוק. השר הנחה לאחרונה את הרשות להגנת הצרכן להגיש לו תוכנית לבחינת שילוב סימון מחירים באופן דיגיטלי כפי שהדבר מתקיים בהצלחה במדינות אירופה וארה"ב מזה שנים" - קישור תמוה בין רפורמת 'מה שטוב לאירופה' ובין החובה.
עוד נכתב בהודעתו של ברקת כי "עבודת הרשות להגנת הצרכן טרם הסתיימה וטרם הוגשו לשר הכלכלה המלצות. השר ברקת הדגיש כי בקשתו מהרשות לכלול באופן הסימון מענים לאוכלוסיות מבוגרות ולאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, לצד שקיפות וחוויית קניה משופרת לצרכנים".
"המהלך אשר נבחן בימים אלו נועד להקל על הצרכנים", מסר ברקת, "להפוך את חווית הקניה לפשוטה יותר ומותאמת לטכנולוגיות הקיימות כבר בעולם, ולהוריד את יוקר המחיה, אך לא תבוא על חשבון הצרכנים". את ההודעה סיכם בקריאה לצרכנים "אשר נתקלים במקומות שאינם מסמנים בהתאם לחוק, לפנות לרשות להגנת הצרכן ולדווח".