אם משווים בין התקופה שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 ונמשכה עד 7 באוקטובר 2024 ובין אותם מועדים בשנה שקדמה לכך, רואים שמתחילת המלחמה הגיוסים בפלטפורמות החברתיות שלנו הכפילו את עצמם: כ־֫139 מיליון שקל לעומת כ־70 מיליון. כמו כן, השנה כ־100 מיליון שקל מתוך ה־139 גויסו לטובת פרויקטים שונים הקשורים במלחמת חרבות ברזל. המלחמה השתלטה על תמהיל הגיוסים מקצה אל קצה, וזה בא לידי ביטוי ביותר מ־1,000 פרויקטים שונים”, אומר אסף גרינפלד, שותף־מייסד ומנכ”ל קבוצת Headstart, קבוצת מימון ההמונים הגדולה בישראל.
תחילת הדרך הייתה בכלל ניסוי שביקש לבדוק אם הקהל הישראלי יהיה מוכן לשים את כרטיס האשראי שלו על רכישה מוקדמת של מוצר שטרם קיים. הרעיון ההתחלתי הצליח: ישראלים רבים התחברו לסיפורים האישיים של יזמים, למוצרים שרצו לפתח ולתשורות שהובטחו, ודרך אתר headstart, שהיווה את הפלטפורמה הראשונה של הקבוצה, תרמו במטרה לסייע לאותם יזמים להפוך רעיון למיזם בכל תחום קיים ולאפשר לכל אדם יצירתי להוציא לפועל את חלומו.
עם השנים הרעיון ההתחלתי התרחב, וכיום הפלטפורמות החברתיות של הקבוצה, שמאז הקמתה ב־2011 גייסה בכלל הפלטפורמות שלה יותר מ־1.2 מיליארד שקל בכ־10,000 פרויקטים, מתרכזות בכמה אתרים: headstart.co.il, שבו בעיקר פרויקטים של מימון המונים בתחום יצירה ותרבות ישראלית, לצד מיזמים של מוצרים ושירותים חדשניים שהמגייסים רוצים לייצר ומבטיחים תשורה כלשהי לתורם (באתר זה למשל גייס בשנת 2015 חנן בן ארי כ־130 אלף שקל כדי להוציא אלבום בכורה).
אתר נוסף של הקבוצה הוא giveback.co.il, שבו עמותות או אנשים פרטיים מגייסים תרומות לפרויקטים חברתיים ללא תמורה (באתר זה למשל גויסו כ־1.4 מיליון שקל עבור ילדיה של דיאנה דדבייב ז”ל, שנרצחה על ידי בעלה).
עוד אתר חברתי הוא beactive.co.il העוסק במימון פרויקטים אקטיביסטיים ומאבקים משפטיים (גויסו בו למשל כ־2.5 מיליון שקל לטובת טקס הזיכרון הלאומי ב־7 באוקטובר).
בנוסף לפלטפורמות החברתיות, האתר invest.fundit.co.il מהווה בית להשקעות אלטרנטיביות ומחבר בין מיזמים במגוון תחומים לבין משקיעים (בפלטפורמה זו למשל שוקולד פנדה הטבעוני גייס כ־14 מיליון שקל בשני סבבי גיוס).
לאחרונה הצטרפה לקבוצה פלטפורמת גיוס חדשה המיועדת לקהל החרדי - dner.co.il, שאותה מגדיר גרינפלד כאתר מימון המונים כשר. “בפלטפורמה הזו למשל לא תראי גיוס לטובת הליך פונדקאות של זוג להט”בים, אלא פרויקטים שמתאימים לקהל החרדי”, הוא מסביר.
“יש לנו יותר מ־1.6 מיליון משתמשים בפלטפורמות של הקבוצה כולה", ממשיך גרינפלד, "והשאיפה שלנו היא לגעת בכמה שיותר חלקים בחברה הישראלית. ראינו שהקהלים שאנחנו עדיין לא מצליחים להגיע אליהם בצורה משמעותית הם המגזר החרדי והערבי. החלטנו להקים עבורם אתרים ייעודיים, עם שותפים מהמגזר. התחלנו עם אתר dner, המיועד למגזר החרדי אבל יכול לשרת גם את הקהל הדתי, והכוונה היא לפתוח גם אתר ייעודי למגזר הערבי”.
מקום בטוח לתרום
אם לפני מלחמת חרבות ברזל קטגוריות הגיוסים הבולטות בפלטפורמות החברתיות של הקבוצה היו הצלת חיים (16.5%), תמיכה כלכלית (14.8%), שיקום (13.9%), פונדקאות (11.1% - גרינפלד מתגאה בכ־80 תינוקות שנולדו הודות להצלחת הגיוסים הללו) והצלת בעלי חיים וחוות שיקום (9.7%), מאז 7 באוקטובר 2023 - 55% מהגיוסים בקבוצה הם בנושאים הקשורים למלחמת חרבות ברזל ולהנצחה. כאמור, סכום הגיוס הכולל באתרים החברתיים הוכפל בשנת המלחמה.
כמו כן, אם עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל מבין האתרים החברתיים אתר הדסטארט היה הגדול ביותר וגייס כ־33 מיליון שקל בשנה (לעומת גיוס של כ־18 מיליון באתר גיב־בק), בעקבות המלחמה גיב־בק הפך לגדול ביותר מבין האתרים החברתיים וגייס כ־103 מיליון שקל בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2024 (לעומת כ־17 מיליון בהדסטארט). “השנה הזאת הייתה מטורפת בחיי הקבוצה וגם בחיי האישיים”, מודה גרינפלד. “בחודשים הראשונים למלחמה כל הפוקוס, גם מצידנו וגם מצד הציבור, הופנה לטובת אתר גיב־בק ולפרויקטים הקשורים לאירועי התקופה. קיבלנו החלטה לא פשוטה להשאיר את כל עובדי הקבוצה, וכולם נרתמו כדי להתמודד עם גל גיוסים שהיה ברור לנו שהולך להגיע ויתמקד באתר גיב־בק. זה היה גל שהגיע במטרה לפתור צרכים מגוונים שהמדינה לא ידעה לספק”.
כמו מה?
“בהתחלה היו גיוסים לטובת דברים שלא האמנתי שיהיו, כמו ציוד צבאי לחיילים, אפודים קרמיים, כוונות טלסקופיות. זה המשיך בגיוס כספים לטובת ציוד למפונים: צעצועים, מזרנים וכל מה שאת יכולה להעלות על דעתך. אחר כך זה נגע בדברים שקשורים בתמיכה נפשית לכלל האוכלוסיות - לניצולי הנובה, למפונים, הנחיות להורים, סדנאות תמיכה מכל הסוגים. לאחר מכן היו גיוסים לשיקום יישובים, ועוד”.
זה הפתיע אותך?
“האמת היא שזה היה מאוד מתבקש, ולכן כאמור עוד בשבת השחורה התקבלה אצלנו החלטה שאנחנו מסיטים את כל האנרגיות שלנו לפלטפורמת גיב־בק. מה שכן הפתיע אותי הוא אוזלת היד של המערכות הממשלתיות, מכך שהציבור בסוף היה צריך ליזום וגם לממן את מה שהמדינה לא עשתה. הפתיע אותי שבמשך חודשים ארוכים הציבור היה אמור לדאוג לכך. אבל יש בזה גם מקום לאופטימיות, כי זה מראה כמה הערבות ההדדית אצלנו היא לא קלישאה ולא מושג תלוש. אנשים חיפשו מקום בטוח לתרום דרכו, ותרמו דרכנו לאנשים שהם לא מכירים. רוב הכסף שעבר במערכות שלנו היה מאנשים לאנשים שלא פגשו מעולם”.
גרינפלד מוסיף ומספר כי בשלב מסוים, אחרי החודשים הראשונים מפרוץ המלחמה שבהם גיב־בק נהנתה מהיקף פעילות הזהה להיקף פעילות שנתי, התחילו להתעורר גם האתרים החברתיים האחרים. “הדסטארט למשל התחיל לספק מענה לעסקים בדרום ובצפון שנפגעו מהמלחמה”, הוא מתאר. “כפי שבתקופת הקורונה מסעדות גייסו דרך האתר כספים בתמורה לארוחות עתידיות, גם עכשיו ראינו עסקים שהברירה היחידה שלהם היא לסגור את העסק לתמיד או לגייס כספים ולמכור משהו עתידי כשהמלחמה תסתיים. בצד השני יש את הקהל שמבין שבאמצעות תרומה הוא תומך בעסק הקטן והמקומי. כצרכן, הוא יקבל בהמשך מוצר כלשהו - ועד אז הוא נוטל חלק במאמץ החברתי”.
"באתר בי־אקטיב", ממשיך גרינפלד, “התחלנו לראות גיוסים לטובת כל מיני מהלכים אקטיביסטיים שחלקם יצאו נגד הממשלה. כמו כן, גויס סכום מאוד משמעותי לטובת טקס הזיכרון שערכו משפחות ה־7 באוקטובר, שאת תוצאותיו כולנו מכירים”.
באופן כללי, מסכם גרינפלד, בעשור האחרון אנחנו עדים למגמה גוברת והולכת של אנשים שרוצים לתרום במסגרת אתרי מימון ההמונים השונים, “אבל בשנה האחרונה זה פשוט התפוצץ לחלוטין”, הוא מדגיש. “האדם מבין שכאשר הוא לוקח חלק קטן במשהו גדול - הוא עושה שינוי משמעותי. זו בעצם התחושה של כל אחד מאיתנו, שאנחנו לוקחים חלק ועושים זאת בסכומים שנמצאים ברמת היכולת שלנו. יש שתורמים לפרויקט מאות שקלים, ויש שתורמים עשרות אלפי שקלים. כל אחד לפי יכולתו”.
משקמים עסקים
כאמור, יותר מ־1,000 פרויקטים הקשורים במלחמת חרבות ברזל עברו בשנה האחרונה בפלטפורמות החברתיות של הקבוצה. “למשל, סביב חיילים שנפלו אפשר לראות פרויקטים של תמיכה במשפחה שאיבדה את האב שנהרג בשירות המילואים”, מספר גרינפלד. “ממש לאחרונה, בעקבות הפיגוע ביפו, גויסו בגיב־בק כ־1.2 מיליון שקל עבור ארי, בנה התינוק של ענבר שגב ויגדר ז”ל שנרצחה בפיגוע, וכמיליון שקל עבור בתה של נדיה סוקולנקו ז”ל. בגיב־בק יכולנו גם לראות גיוס המונים של 206,530 שקל לטובת ‘הפיצה של אביב’ - להנצחת אביב ברעם ז”ל, שנהרג בכפר עזה כשלחם עם כיתת הכוננות. אביב אהב לארח, לשמח אנשים, ומשפחתו וחבריו החליטו להקים עגלת טאבון ניידת להכנת פיצה, שתגיע לחיילים שנמצאים במוצבים כדי לפנק אותם”.
ואכן, משפחות רבות של נופלים ונרצחים מבקשות להנציח את יקיריהן דרך פרויקטים שונים. “באתר הדסטארט גויסו 144,743 שקל לטובת פרויקט ‘הפריזבי של עמרי’”, מספר גרינפלד. “עמרי רם ז”ל נרצח בנובה. הוא היה ידוע באהבתו לספורט, לאנשים ובעיקר לפריזבי. משפחתו הפיקה צלחת מעופפת מקצועית עם דמותו עליה”.
בימים אלו, מציין גרינפלד, באתר הדסטארט כבר רואים חזרה של גיוסים בעולמות התרבות והיצירה, כמו שראינו לפני המלחמה, ואילו באתר גיב־בק פרויקטים הקשורים בחרבות ברזל עדיין מהווים מטבע הדברים את מרכז הגיוסים. “אבל רואים שגם פרויקטים שלפני כן ממש נזנחו, כמו גיוסי פונדקאות, חזרו לתמונה”, הוא אומר ומוסיף שלדעתו בשנה הקרובה נראה בגיב־בק פרויקטים רבים הקשורים בשיקום והנצחה, ואילו בהדסטארט נוכל לראות פרויקטים של יצירה, שגם היא מושפעת מאירועי התקופה.
“מוזיקה למשל היא גם סוג של מרפא”, הוא מוסיף. “יש לנו גם כלכלה לבנות, מציאות שבה צריך לשקם עסקים. עסקים קטנים מאוד נפגעו במלחמה ונראה גיוסים לטובת העניין גם בהדסטארט וגם בפלטפורמת ‘פנדיט’. כבר עכשיו רואים זאת, ונראה אף יותר”.
צו השעה
בדרך כלל, הקונספט של האתרים החברתיים של קבוצת הדסטארט הוא שאם לא מגייסים את כל הסכום שנקבע מראש, לא המגייס ולא האתר מקבלים את הכסף. בימי שגרה לגיוסים בפלטפורמות הקבוצה יש יותר מ־60% הצלחה. לעומת זאת, בשנה האחרונה, מציין גרינפלד, בפרויקטים הקשורים בחרבות ברזל ההגעה ליעד היא כ־90%. “המסה הגורפת של הפרויקטים עמדה ביעד, ויתרה מכך - הגמשנו את קריטריון ההגעה ליעד”, הוא אומר. “אם בשגרה במצב שבו לא מגיעים ליעד, הפרויקט לא קורה, הפעם בחלק גדול מהמקרים, כמו למשל איסוף כספים לטובת מפונים, לציוד לחיילים, לתמיכה במשפחות החטופים ועוד - גם אם לא הגיעו ליעד, עדיין המגייסים קיבלו את הכסף”.
בימי שגרה המודל העסקי שלפיו פועלת הקבוצה הוא עמלה של 10% מהכסף המגויס בפרויקטים באתר הדסטארט ועמלה של כ־5%־7% מהגיוסים בגיב־בק, אתר שבהגדרתו אינו למטרת רווח, ושהעמלה הנגזרת ממנו מופנית בעיקר לכיסוי הוצאות התפעול והסליקה. “השנה החלטנו שבכל הגיוסים שקשורים לחרבות ברזל, נפחית את העמלות בכ־30%־50%, תלוי אתרים. בגיב־בק למשל הפחתת העמלות הגיעה עד 50%”, אומר גרינפלד ומבהיר: ”בסופו של דבר הפעילות של האתרים החברתיים הסבה לנו הפסד השנה, אבל הדבר קרה מתוך הבנה שזה מקומנו כרגע, שזה צו השעה.
“אנחנו חברה עם אג’נדה עסקית־חברתית, ובתקופה מהסוג הזה התפיסה שלנו היא ללכת למקום החברתי”, הוא מסכם. “זו לא הייתה החלטה קלה, אבל נכונה במציאות העכשווית שלנו. אם תהיה פה מלחמה לאורך עשור לא נוכל לעמוד בכך, אבל נכון לעכשיו יש לנו סוג של כוח ויכולת, ואם לא נעמיד אותם כעת לרווחת הכלל - פספסנו את המהות שלנו כעסק”.