לאחר שנים ארוכות שבהן תופעת התביעות הייצוגיות הפכה למגיפה והכניסה עסקים קטנים לקשיים עד כדי סגירתם, דנה אתמול ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכלכלה בהצעת חוק לצמצום התופעה.
על פי נתוני הוועדה – בשנת 2023 תועדו 2,800 תובענות ייצוגיות. לפיכך, בהצעת החוק שכבר אושרה בקריאה ראשונה מוצע לקבוע כי במקרים שבהם לא ניתן לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית, גם לא יהיה ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגדה. כמו כן, מוצע לקבוע חובת פנייה מוקדמת לרשות בתביעה להשבת סכומים שנגבו שלא כדין.
עוד מוצע לקבוע מנגנון לפנייה מוקדמת בהוראת שעה לחמש שנים, ביחס לסוגים שונים של תובענות ייצוגיות. במסגרת זאת לא תוגש תובענה ייצוגית נגד עסק זעיר, ויתווספו עילות מסוימות שבהן התובענה הייצוגית תהיה רק לצו עשה ולא לפיצויים.
במקרים מסוימים – כגון תובענה קנטרנית – יוכל בית המשפט להורות על מחיקת הבקשה לאישור, גם אם טרם נוהל שלב אישור התובענה.
בנוסף מוצע לקבוע שתובע יוכל להגיש עד חמש תובענות ייצוגיות באותה שנה, ובית המשפט שידון באישורה יהיה המוסמך עניינית לדון בה, בלי קשר לסכום התביעה. עוד מוצע להגביל את שכר הטרחה המשולם לעורך הדין שהגיש את התביעה הייצוגית.
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן הבהיר: "ראוי שהאינטרסים הכלכליים יהיו מונחים לפנינו ולכן הוקמה ועדה משותפת עם ועדת הכלכלה. נתוני משרד המשפטים מראים שמדובר בתעשייה העובדת לפי תמריצים כמו בכל השווקים. לדברי המשרד, מדובר ביזמות עסקית לכל דבר ועניין, ויש לראות איך היזמות הזו לא יוצאת מכלל שליטה ומי נושא בעלויות של היזמות הזו".
נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר בירך על המהלך והוסיף: ״מדובר במהלך מבורך המגיע לאחר שנים של פגיעה, שיצמצם ניצול לרעה של החוק. ההתאחדות פועלת יותר מעשור מול שרי המשפטים והגופים המקצועיים במטרה לעצור את ניצול החוק לרעה. לצד חשיבותו של הכלי, ניצולו לרעה הביא ליותר נזק מתועלת למשק. יש לסייע להגשים את תכלית החוק ולשים סוף לניצולו לרעה, על ידי אימוץ החוק החדש. השינוי ייטיב עם בתי המשפט, עם הקהילה העסקית שסבלה מתביעות הסרק הללו ועם הצרכנים".
