הוועדה המוניטרית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, צפויה להודיע היום (שני) על הותרת הריבית במשק ללא שינוי, כך שתמשיך לעמוד על 4.5% לשנה. זו הפעם השביעית מתחילת 2024 שהריבית לא תשתנה.

בהחלטתו צפוי הנגיד לפרט משתנים מאקרו־כלכליים שונים, כמו הצמיחה האיטית, בין היתר בשל הירידה בצריכה הפרטית. נזכיר כי בעקבות מדד אוקטובר שעלה ב־0.5%, קצב האינפלציה השנתי עומד על 3.5%. רחוק מיעד האינפלציה שנקבע על ידי הממשלה, העומד על 1%־3% לשנה.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל בכנס הורוביץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
אמיר ירון נגיד בנק ישראל בכנס הורוביץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

רוב מחלקות המחקר, ובכלל זה בבנק הפועלים, עדכנו את תחזית האינפלציה לשנת 2025 לרמה הנמוכה מ־3%. ההנחה היא, שאם המלחמה תסתיים הריבית עשויה לרדת לקראת סוף 2025.

יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, כתב אתמול כי "נוכח התחזקות השקל, השוק מריח את סוף המלחמה, או לפחות את סופה בגזרה הצפונית. הוא מוכן אפילו לקבל עיכובים זמניים עד הגעה להסדרה, מבלי להוסיף לפרמיית הסיכון המקומית".

האינפלציה בעולם נמצאת במגמת ירידה. בעקבות כך, בארה"ב כבר נרשמו שתי הורדות ריבית בשיעור מצטבר של 0.75%. פרופ' ירון אומנם אינו יכול להישאר אדיש למגמות בעולם, אך המציאות הביטחונית המורכבת בישראל - כמו גם הגידול בגירעון וביחס חוב־תוצר - כובלת את ידיו.  

הנגיד צפוי להזהיר את הממשלה מהעיכוב באישור התקציב והחריגה ממסגרת הגירעון, מה שעלול לפגוע בפעילות במשק ולמנוע בהמשך את הורדת הריבית. האוצר חייב לבצע התאמות תקציב בהיקף של 35 מיליארד שקל כדי לא לחרוג מיעד הגירעון.

הגירעון המצטבר בשנה האחרונה (צילום: ללא קרדיט)
הגירעון המצטבר בשנה האחרונה (צילום: ללא קרדיט)

בבנק ישראל יעקבו אחר ההתפתחויות, ובהתאם לכך יקבעו את הריבית. מאז הודעת הריבית האחרונה ב־10 באוקטובר נרשמה התחזקות מסוימת של השקל, זאת לאור ההערכות שהפסקת האש בצפון קרובה מתמיד. עקב כך נרשמו בבורסה לניירות ערך עליות שערים בכל אפיקי המסחר, ובכלל זה באגרות החוב. לאורך זמן, התחזקות השקל אמורה למתן את האינפלציה.

עם זאת, מגמות יסוד במשק הנוגעות לאינפלציה הרוחבית (הרכיב הבלתי סחיר) בשל המתיחות הגיאופוליטית, עלולים להשפיע על המשך עליית המחירים. גם עליית המע"מ ב־1% בתחילת 2025 תוסיף לאינפלציה ותמנע מהנגיד להוריד את הריבית בטווח הקרוב.

ריבית גבוהה מעיקה בעיקר על משקי הבית. מדובר בין השאר בצרכני המשכנתאות, לקוחות שנמצאים במשיכת יתר תמידית, צרכני חברות כרטיסי האשראי וכן עסקים קטנים. בניגוד לעבר, במגזר העסקי הנמיכו טון. הם תוקפים פחות את מדיניות הריבית ומפנים אצבע מאשימה כלפי הממשלה.