מסמכים פנימיים של גוגל הנחשפים לראשונה חושפים פער משמעותי בין ההתלהבות הפומבית של החברה מפרויקט נימבוס לבין החששות העמוקים שהובעו בתוכה, כך עולה מתחקיר של הניו יורק טיימס. על פי התחקיר, בעוד שבמאי 2021 הכריזה גוגל בהתלהבות על הסכם מחשוב ענן בהיקף 1.2 מיליארד דולר עם צה"ל וממשלת ישראל, ארבעה חודשים קודם לכן הזהירו גורמים בכירים בחברה מפני הסיכונים הטמונים בעסקה.
על פי הדיווח, צוות היועצים המשפטיים, אנשי המדיניות והיועצים החיצוניים של גוגל - שנדרשו להעריך את הסיכונים בהסכם - ציינו כי מאחר שהחוזה כולל "לקוחות רגישים" דוגמת משרד הביטחון ושירות הביטחון הישראלי, "קיים חשש כי שירותי הענן של גוגל ישמשו או יהיו קשורים להפרות זכויות אדם, לרבות פעילות ישראלית ביהודה ושומרון".
אף שהיקף החוזה מצומצם ביחס להכנסות החברה (258 מיליארד דולר ב-2021), הוא היווה חוזה ממשלתי משמעותי עבור פעילות מחשוב הענן של גוגל, שהתקשתה להתחרות בעסקי הענן הגדולים של אמזון ומיקרוסופט. המסמכים מגלים כי גוגל סיפקה לישראל את עוצמת העיבוד הנדרשת להפעלת יישומים וכלי בינה מלאכותית, ובכלל זה טכנולוגיה המנתחת תמונות וסרטונים לזיהוי עצמים.
העסקה נחשבה להישג משמעותי עבור תומאס קוריאן, מנכ"ל גוגל קלאוד, שנכנס לתפקידו ב-2019. ואולם, היא הפכה לנקודת מחלוקת בתוך החברה, בפרט מאז פרוץ המלחמה בעזה. עובדים בחברה טוענים כי הטכנולוגיה של גוגל עשויה למלא תפקיד בסכסוך. החברה דחתה טענות אלה והבהירה כי נימבוס "אינו מיועד למשימות רגישות, מסווגות או צבאיות הקשורות לנשק או לשירותי מודיעין".
המחאה הפנימית הובילה למתיחות בחברה: באפריל האחרון ערכו עובדים הפגנות שביתה בשני משרדי גוגל. שמונה מהמפגינים נעצרו, וגוגל פיטרה בסופו של דבר כחמישים עובדים שהשתתפו במחאות. באוקטובר אסרה החברה על עובדיה לכתוב הודעות בלתי מורשות על לוחות מחיקים ולהציב שלטים במשרדיה.
מומחים שרואיינו לכתבה מציינים כי בשלוש השנים האחרונות גילו חברות הטכנולוגיה הגדולות נכונות רבה יותר לשיתוף פעולה עם גורמי צבא ומודיעין. "ההתנגדות לחוזים מסוג זה התעצמה עם המלחמה בעזה והביקורת על צה"ל בהקשר של זכויות אדם," אמר ד"ר רוברטו גונזלס, פרופסור באוניברסיטת סן חוזה סטייט.