הבנקים מנהלים פיקדונות עובר ושב בהיקף של 2.1 טריליון שקל – זינוק של 45% בהשוואה לשנים 2019־2022. כך עולה מנתוני מרכז המחקר של הכנסת. מתוכם 499 מיליארד שקל הם ללא ריבית; 234 מיליארד שקל שייכים לכ־7.7 מיליון לקוחות פרטיים – והיתר ללקוחות עסקיים.
יתרת העו"ש הממוצעת של לקוח פרטי היא 27,500 שקל. הנתונים הוכנו לבקשתו של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד), אך משום מה הוא לא נכח בדיון החשוב והוחלף על ידי ח"כ אליהו ברוכי. אתמול אישרה הוועדה לקריאה ראשונה הצעת חוק המשנה את נוהלי הדיווח ללקוחות על מצב החשבון.
על פי ההצעה, אחת לרבעון יחויבו הבנקים להודיע ללקוחות על יתרת זכות בעו"ש שמעל 15 אלף שקל, וכן יהיה עליהם להבהיר ללקוחות שניתן לבחון חלופות השקעה העשויות להניב תשואה גבוהה יותר.
לדברי ח"כ ארז מלול (ש"ס), "אנחנו בתקופה של חוסר יציבות כלכלית, והבנקים מציגים רווחיות יוצאת מהכלל של 7.4 מיליארד שקל ברבעון השלישי, ומתחילת השנה 22.6 מיליארד שקל. יותר מ־80% מהכנסות הבנקים הם מריבית. המפקח על הבנקים יוכל להטיל על הבנקים קנס של 50 אלף שקל על כל הפרה".
עוד מתברר כי בעוד משקי בית מקבלים על פיקדונות לזמן קצוב ריבית ממוצעת של 3.17% לשנה (ברוטו), הלקוחות העסקיים נהנים מריבית של 4.28% לשנה. על יתרת כספית הנמצאת בעו"ש משולמת ריבית של 0.1% לשנה בלבד.
כמו כן הבנקים מגלגלים באופן חלקי (מה שמכונה "תמסורת") את ריבית הזכות, בזמן שריבית החובה עולה. ללקוחות פרטיים מועברים רק 64% מההעלאה, ואילו ללקוחות עסקיים גדולים מגולגלים 92% מההעלאה.
נציגת לובי 99 יעל שכטר־סיטמן אמרה: "אחרי שנים של ריבית אפסית ואינפלציה נמוכה, הציבור לא מודע לכך שהוא יכול להרוויח על פיקדונות, וזה כשל שצריך לתקן. יש לציבור חלופות טובות יותר, כולל קרן כספית שמקבלים עליה ריבית הקרובה לריבית בנק ישראל".
בדיון לא הושמעה עמדת הפיקוח על הבנקים, אבל נראה שהמפקח דני חחיאשוילי מסתייג מהמהלך. בדיון ציינו נציגי הבנקים כי הם זקוקים לחצי שנה כדי להיערך ליישום המהלך. עמדה זו תמוהה, שכן הבנקים כבר שולחים מסרונים על ריביות ועמלות.
נטען כי חודש היערכות הוא זמן מספק. ח"כ מלול הציע פשרה, ולפיה הצעת החוק תיכנס לתוקף ארבעה חודשים לאחר פרסומה ברשומות, והוועדה אישרה את הצעתו.