הכתבה נכתבה בשיתוף בנק לאומי
מסלול אישי | יונתן ון בורן
נעים מאד:
"יונתן ון בורן, ראש צוות סייבר בבנק לאומי. נשוי למיטל ואב ל-3, שיודעים לספר שאבא מגן על חשבונות בנק ו'מתעסק במחשבים'.
"במקביל לעבודתי, מאז פרוץ המלחמה שירתי יותר מ-200 ימי מילואים ביחידה מובחרת. בארבעת החודשים הראשונים למלחמה הייתי רחוק מהבית, ועם זאת - הקושי האמיתי נופל על המשפחות ולא עלינו: הן נושאות בנטל החרדה, חוסר הידיעה והשמירה על התפקוד היומיומי".
הצעדים הראשונים בבנק:
"תחילת דרכי הייתה בכלל באגף הביטחון, כחלק ממערך האבטחה על לקוחות ועובדים בבנק".
מסלול הקריירה שלי:
"כעבור כמה שנים, עברתי לצוות הגנת הסייבר של הבנק, שנקרא אצלנו 'פיוז'ן סנטר': לקחתי חלק פעיל בהקמה של המרכז.. עסקתי, בין השאר, בבניית המודלים לניטור מתקפות, אבל מהר מאד עברתי לשמש ראש צוות בזירת ההתמודדות האקטיבית עם מתקפות סייבר".
בשביל מה אני קם בבוקר לעבודה?
"לפני הכל, בגלל האנשים. זה מקום מיוחד שבו כולם - המנהלים והעובדים כאחד, נמצאים יחד איתך, 'שוכבים בתעלות', עובדים כתף אל כתף באווירה משפחתית. אנחנו צוחקים הרבה יחד - גם כשמזעיקים אותך באמצע הלילה אם צריך.
"מעבר לכל זה, קיימת תחושת המשמעות והידיעה שאין תחליף למה שאנחנו עושים כאן. אנחנו מגנים על הלקוחות בכל רגע נתון, חייבים לדעת לזהות הכי מהר שאפשר כל איום ולפעול בהתאם".
אילו תכונות שלי מסייעות להצלחה בתפקיד?
"בראש ובראשונה, חוסר היכולת להתפשר. חשוב לא לקבל דברים כמו שהם, לעשות מה שצריך וכמה שצריך, לרדת לעומקם של דברים. נדרשת השקעה ועבודה קשה, להתאמץ ולעשות תמיד מעבר למצופה. ולא פחות חשובה הסקרנות האישית והרצון להבין, ללמוד ולדעת".
אתגר מיוחד בתפקיד:
"התפקיד שלנו בהגדרתו הוא אתגר מתמשך, אין רגע דל. אבל האתגר החשוב ביותר מבחינתי הוא האנשים: הצורך להיות שם עבורם במאה אחוז. העובדות והעובדים שלי נמצאים בתפקיד ייחודי - הם אלו שפוגשים את האתגר בשטח, מקבלים החלטות קריטיות בזמן אמת ונדרשים לתעדף, לדווח ולתת מענה בזמן אמת. הזמינות שלי חייבת להיות גבוהה במיוחד, והפניות אליי נעשות סביב השעון - במהלך היום והלילה".
רגע מתוק של הצלחה:
"הצלחה מבחינתי היא לראות את האנשים בצוות מתפתחים ומצליחים בתפקידם, ולהצליח בתוך העומס הגדול והמשימות השוטפות לקדם תהליכים שמשפרים ומייעלים את עבודת הצוות".
אנקדוטה מהחיים האישיים שתפתיע את הקולגות בעבודה:
"כילד, גרתי בארה"ב במשך 6 שנים. כמו בסרטים, עליתי מדי בוקר על האוטובוס הצהוב בדרך לבית הספר וכמובן גם האנגלית השתדרגה בצורה משמעותית. זו הייתה חוויה שעיצבה אותי שנים קדימה".
היעד הבא שאני מציב לעצמי:
"אני רואה את עצמי ממשיך בתחום, מתפתח מקצועית ומתקדם לתפקידים חדשים שטרם חוויתי".
ה'אני מאמין' שלי:
"בעקבות התקופה הלא שגרתית, התחדד אצלי הצורך לנצל את החיים עד תום - בכל סוגי העשייה, ובעיקר עם המשפחה. מבחינתי, שום דבר לא מובן מאליו".
הכתבה נכתבה בשיתוף בנק לאומי