חברי הכנסת צפויים לאשר הערב (שני) בקריאה ראשונה את תקציב המדינה לשנת 2025 ואת חוק ההסדרים - תיקוני חקיקה שהממשלה מעבירה כדי ליישם את המדיניות הכלכלית שלה. כעת, באחד מסעיפי החוק, הוצע להטיל מיסוי מיוחד על הבנקים לאור רווחיהם הגבוהים במיוחד השנה, וזאת בנוסף למס החד פעמי שסוכם בין הבנקים לאוצר בגובה 2.5 מיליארד שקל עבור השנים 2025-2024 בלבד.
לחברי ועדת הכספים, שידונו בחוק לאחר אישורו בכנסת, הגיע מכתב שנשלח בשם ההסתדרות הלאומית, שמאגדת כ-100,000 עובדים. במכתב, שהגיע לידי "מעריב", מציע ארגון העובדים להטיל על הבנקים היטל נוסף לזה המוצע כרגע, על סך שלושה מיליארד ש"ח נוספים – סכום שלדברי ההסתדרות יכול להיות "מקוזז מהגזרות המוטלות על הציבור".
"מהדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2023 עולה כי רווחי הבנקים עמדו על סכום של 46.1 מיליארדי ש"ח, כאשר הרווח הנקי עמד על סכום של 11.3 מיליארד ש"ח. בשנת 2024, רווחיהם יעמדו על סכום שיא של כל הזמנים עם סכום עתק של כ–30 מיליארד שקלים", נכתב בנייר העמדה. הרווח הנקי, נזכיר, הוא הרווח לאחר תשלום המיסים.
"בפועל", אומרים בהסתדרות הלאומית, "רווחי השיא הללו נבעו במידה רבה מכך שעליית שיעור הריבית של בנק ישראל גולגלה מצד הבנקים אך ורק על האשראי שנטל הציבור, ולא על הפיקדונות". על כן, מציעים בארגון העובדים היטל מיוחד נוסף על הבנקים שעשוי לצמצם, לדבריו, את הגזרות הרבות על הציבור ומעמד העובדים.
כזכור, תקציב 2025 וחוברת המיסוי שהופרדה ממנו – עתירים בגזרות כלכליות לא פשוטות עבור מעמד ביניים והעובדים בישראל. אף כי כמה גזרות משמעותיות ירדו מהפרק, כמו הקפאת קצבאות הביטוח הלאומי, הקפאת שכר המינימום, הפגיעה בקרנות ההשתלמות ועוד - הגזרות שנותרו יפגעו מצד אחד בהכנסות, ויגבירו מהצד השני את ההוצאות.
הבנקים, מטבע הדברים, לא צפויים לראות את ההצעה בעין יפה. רק באוקטובר האחרון, שלח איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, מכתב חריף לשר האוצר סמוטריץ', בו טען שההצעה בחוק ההסדרים להקים צוות בין משרדי לבחינת היטל מיוחד – מהווה "הפרה גסה ובוטה של הסיכומים, כחצי שנה לאחר שניתנו – שמערערת את יציבות המסחר והכלכלה, פוגעת ביכולת לקיים עם הממשלה שיח אמין ושומטת את הקרקע תחת האפשרות להגיע עמה להבנות והסכמות מאוזנות בעתיד".