השבוע עשה שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ צעד משמעותי בדרך לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 – והעביר את ארבעת חוקי התקציב בקריאה ראשונה בכנסת. כידוע, מדובר בתקציב גזירות שינסה לצמצם את הגירעון העמוק באמצעות צעדי התכנסות בסדר גודל של 30־35 מיליארד שקל.

כניסתו של מעמד הביניים העובד בישראל מתחת לאלונקה במסגרת התוכנית להתייעלות כלכלית בשנת 2025 כבר ברורה כשמש. עם גזירות כלכליות שיעלו מצד אחד את הוצאותיהם, ויצמצמו מצד שני את הכנסותיהם ואת סעיף הנטו בתלוש השכר – אזרחי ישראל ישלמו החל מ־1 בינואר הרבה יותר.

עם מכה כלכלית קשה כזו על רוב האזרחים העובדים ומשלמי המיסים, ניתן היה רק לצפות לכניסה מסוימת מצד מי שמנחית את אותן גזירות בדרך לצמצום הגירעון. בתדרוך לכתבים שערכו השר סמוטריץ׳ והממונה על התקציבים יוגב גרדוס אמר האחרון כי “לבצע קיצוצים והעלאות בסדר גודל כזה – זה מאוד קשה. כשאני נוגע בקצבאות מיוחדות ובדברים מהסגנון הזה, אני מחויב מוסרית להגיע גם למקומות של המגזר העסקי. אני יכול לא לסגור משרדי ממשלה, אבל כשאנחנו מדברים על קצבאות – זו חובה”.

אז נכון, ה”טריגר” לאמירה היה ביקורת של המגזר העסקי על רצון האוצר למסות את הרווחים הכלואים. אבל אמירה צודקת כזו על חשיבותה של דוגמה אישית מצד הממשלה, מבהירה עד כמה חשוב שתיכנס גם היא מתחת לאלונקה. כפי שהדברים נראים נכון לכתיבת שורות אלו, משרדי ממשלה מיותרים כבר לא ייסגרו. אם ציפינו שלפחות הכספים הקואליציוניים – הכספים המיועדים ל”מימוש הסכמים פוליטיים” – יקוצצו במעט, נראה שגם כאן התבדנו.

אבסורדית עוד יותר היא העובדה שלציבור עדיין חסרה ודאות בנוגע לייעודם של 4.8 מיליארד שקל שמוגדרים ככספים כאלה. כלומר, בלילה שבין שני לשלישי אישרה כנסת ישראל את תקציב המדינה בקריאה ראשונה בלי לדעת לאן מיועד סכום כסף כל כך משמעותי בתקציב, להוציא את הגדרתו הבסיסית כ”כספים קואליציוניים”.

השבוע שלחה ח״כ מירב כהן מכתב ליועצת המשפטית לכנסת, ובו טענה ל”הפרה של נוהג ארוך שנים בתהליך אישור התקציב, ולהפרה מפורשת של חוק הממשלה” וקראה להתערבותה המיידית. “הגענו למצב שבו חברי הכנסת צפויים להצביע על חוק התקציב, ללא קבלת פירוט ממשרד האוצר על ייעוד וחלוקת הכספים הקואליציוניים”, כתבה ח"כ כהן. “הצעת התקציב אושרה בממשלה כבר ב־1 בנובמבר, והונחה על שולחן הכנסת ב־4 בדצמבר - אולם פירוט מדויק של הכספים הקואליציוניים עדיין לא נמצא.

“חשוב לציין שלא מדובר בסכומים פעוטים, אלא ב־4.8 מיליארד שקל, ו־5.4 מיליארד אם כוללים בחישוב גם את העלאת המשכורות לעובדי ההוראה ברשתות החינוך החרדיות במסגרת מימוש רפורמת ״אופק חדש״. לנו, כחברי כנסת, בתור נבחרי הציבור, יש זכות וחובה לדעת לאן הולכים מיליארדים מכספי הציבור, שמראש מוגדרים ככספים שמיועדים למטרות פוליטיות".

בפנייתה ליועמ”שית הכנסת, קראה כהן להתערבותה הדחופה "כדי לוודא שהכנסת לא תצביע על חוקי התקציב בלי זמן הולם לעיון ולדיון ציבורי בכספים הקואליציוניים. אל לנו לתת יד לניסיונות של הממשלה להמשיך לאשר העברות של מיליארדים למטרות עלומות בצורה של מחטף וללא פיקוח פרלמנטרי הולם”.

בתגובה לפנייה שלחה יועמ״שית הכנסת מכתב שמפורסם לראשונה ב״מעריב עסקים״, ובו השיבה כי “בהתאם להנחיית היועצת המשפטית לממשלה בדבר יישום הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, ככל שנערך הסכם כזה בתהליך חקיקת חוק התקציב – יש להטמיעו באמצעות תיקון החלטת הממשלה שאושרה בעת ההצבעה על התקציב בממשלה, וכן נדרש להשתדל לשלבו בהצעת חוק התקציב טרם הנחתה.

“אם הסכם כאמור נערך לאחר הנחת התקציב לקריאה הראשונה, בהתאם להנחיית היועצת האמורה, על הממשלה לקיים את חובת הגילוי מטעמה כשההצעה מובאת לאישורה של הכנסת בקריאה הראשונה, בפרט אם ההסכם אינו בכתב. בהודעה זו יש לתת גילוי לחברי הכנסת על הסכמים פוליטיים ועל ייעוד הכספים לפיהם, או גילוי כללי אודות הכספים ככל שלא יועדו”, כתבה יועמ”שית הכנסת.

כלומר, לשר סמוטריץ’ היו שתי דרכים להציג גילוי בנוגע לפירוט הכספים: האחת, בזמן נאום הצגת התקציב שנשא; השנייה, בתשובה לשאלת הפונים אליו בפתח הישיבה במליאה. אולם כשנשאל "האם ישנם הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית שלא נחשפו בפני חברי הכנסת לפני ההצבעה, והאם ישנה הסכמה על אי־֫גיוס בתמורה לתמיכה בתקציב”, ענה בפשטות: “תשובתי – לא”.

ל״מעריב עסקים״ נודע כי בעקבות המענה הלקוני־משהו, הוגשה פנייה חוזרת ליועמ”שית הכנסת ובה התבקשה למסור את חוות דעתה בשאלה האם עמדה הממשלה בחובת הגילוי. “תשובתו של השר הייתה שלילה גורפת. אלא שבזמן שהציג במליאה את הצעת חוק מסגרות התקציב, ציין השר כי הוא ‘גאה לתקצב את ישיבות ההסדר, המכינות והשירות הלאומי, גם אם איזה ליצן החליט שזה כסף קואליציוני’”, נכתב. “מסתירה זאת בין דבריו עולה יסוד סביר להניח שהסכום של 4.8 מיליארד שקל לא אושר בהחלטת הממשלה על התקציב באופן שרירותי בלבד – ועומדות מאחוריו הקצאות תקציביות שנובעות מהסכמות בין החלקים השונים של הקואליציה”.

בזמן ההמתנה לתשובת יועמ”שית הכנסת, נזכיר כי במידה שתקבע כי הממשלה לא עמדה בחובת הגילוי שנדרשה ממנה באשר לפירוט הכספים הקואליציוניים - הם לא יוכלו לעבור בקריאה שנייה ושלישית. במצב כזה, המכשולים בפני הקואליציה בדרך לאישור סופי של התקציב – רק מצטברים.