ביום שני פורסם כי חברת פאראגון נמכרה לקרן ההשקעות הפרטיות אירו-אקוויטי תמורת סכום של כ-900 מיליון דולר. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, כאחד המשקיעים הבולטים בחברה, אמור היה להרוויח מהעסקה כ-15 מיליון דולר. משרד הביטחון התייחס: "לא אישרנו את המכירה". 

החברה הוקמה על ידי תא"ל (במיל') אהוד שניאורסון, מפקד 8200 לשעבר, ובוגרים נוספים של היחידה. היא מתמחה בפיתוח כלי סייבר התקפיים, ובין היתר פיתחה את תוכנת הריגול "גרפיט", המאפשרת פריצה למכשירים ניידים ואיסוף מידע מיישומים מוצפנים – בהם גם יישומי הודעות כמו ווטסאפ, טלגרם וג׳ימייל.

משרד הביטחון הגיב לפרסומים על מכירת החברה: "בניגוד לפרסומים, משרד הביטחון לא אישר את המכירה של חברת פאראגון. משרד הביטחון בוחן את הליך המכירה ומשמעויותיה".

בניין הקריה, משרד הביטחון (צילום: אבשלום ששוני)
בניין הקריה, משרד הביטחון (צילום: אבשלום ששוני)

עוד נמסר כי לאחרונה התקיים שיח בין חברת פאראגון לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י), בעניין שינוי צפוי בזהות בעל השליטה, אך דיווח רשמי בעניין לא התקבל באגף.

חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני קובע כי כל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה הרשומה כיצואנית ביטחונית, מחייב דיווח בדיעבד למשרד הביטחון. שינויים בבעלות החברה עשויים להשפיע על המשך רישום החברה במרשם היצואנים הביטחוניים. 

משרד הביטחון הגיב: "ביחס להעברת השליטה מחברת פאראגון לבעל שליטה אמריקני, יש להדגיש כי העברת ידע ביטחוני ואו טכנולוגי לגורמים זרים, לרבות לבעלי שליטה בחברות, מחייבת רישיון מתאים מאפ״י וכפופה לעמידה בתנאי הרישיון. עוד יודגש כי כל עסקת יצוא ביטחוני עם גורם זר מחייבת רישיון יצוא ספציפי. נמתוקף חוק הפיקוח על הייצוא הביטחוני, לאפ"י מוקנות סמכויות פיקוח ואכיפה  לצורך הבטחת עמידה בהוראות החוק. בשנים האחרונות אפ״י הידק את הפיקוח על ייצוא מערכות סייבר התקפי וכל בקשה נבחנת באופן קפדני. כמו כן, אפ"י מקיים ביקורות אצל היצואנים הביטחוניים באופן תדיר".

"נדגיש כי כלל ההחלטות המתקבלות במשרד הביטחון מבוססות על שיקולים מקצועיים בלבד, לא התקבלה במשרד כל פנייה בעניין העסקה מגורם פוליטי או פרטי כלשהו", נכתב בסיום.