בשנת 2025 צפוי גידול מטורף בהוצאות הבטחון בהיקף של עוד 47.2 מיליארד שקל - עליה של 60% לעומת 2024 – והתקציב יגיע ל-107.83 מיליארד, כל זאת למרות הסיוע של ארה"ב. התקציב נועד לבניית חטיבות חדשות, כולל מילואים, על רקע האיום האיראני מהגבול הירדני ומיו"ש ומול המתיחות מול המורדים בראשותו של אל-ג'ולאני שהשתלטו על סוריה.

עוד צפויות הוצאות פיתוח לתותח הלייזר שמפתחת רפאל, שיהיה יעיל מול הכטב"מים והרחפנים למיניהם, כמו גם בנייה ושיגור של מיירטים מול איראן, המשך הגדלת חיל האויר, הפצצות יקרות על יעדי החות'ים בתימן, תיקון כלים שריון שנפגעו והגדלת הסד"כ, לאחר שהתנפץ חלום המלחמה הטכנולוגית כתחליף לכוח שריון ורגלי, רכישת ספינות והרבה יותר ימי מילואים.

חוק חיילים משוחררים ישאב בשנת התקציב 2025 עוד 2.8 מיליארד שקל. המשרד לביטחון לאומי יקבל 25.2 מיליארד שקל, שנקווה שיעשה בו שימוש להפחית ההרג והפשיעה הגואים, כולל בחברה הערבית. הוצאות ביטחוניות נוספות, אינן מפורטות, ככל הנראה ארגוני בטחון וביון, מוסד, שב"כ - 17.9 מיליארד. בסך הכל עבור הוצאות ביטחון הממשלה תוציא 154.5 מיליארד שקל.

במבט לעומק, אין מספיק כסף, היות וצריך לגייס חיילים למאות ימי מילואים במקום החרדים שממאנים להתגייס בכדי להגן על המולדת. שימו לב, עפ"י אגף התקציבים עלות גיוס חייל למילואים עולה למשק 50,000 שקל והעלות הכוללת עומדת על 30 מיליארד בשנה. החלפת המילואימניקים במתגייסים לשרות סדיר תביא לחסכון אדיר למשק, כך שלגיוס חרדים יהיה רווח כלכלי למשק.

חיילי מילואים ברמת הגולן (צילום: איל מרגולין, פלאש 90)
חיילי מילואים ברמת הגולן (צילום: איל מרגולין, פלאש 90)

אין כסף למדינה כי הממשלה מבקשת בכוח להעביר חוק השתמטות משרות של החרדים. משום מה אין הצבא שולף חייבי גיוס ממיטותיהם, הגם שעוד מאפריל הם חייבי גיוס. צה"ל עובר על החוק בכך שאינו מגייס בכוח.

הוא לא התבייש לשלוף חייבי גיוס, שהיו לעתים מפרנסים יחידים של משפחות ברוכות ילדים, באמצע הלילה, מקרב העולים שבאו ארצה בשנות ה-50 וה-60. מי שאז, בגלי העלייה ההמוניים, לא נתפס במיטתו בחצות הלילה, נחשב לעריק - רדפו אחריו ושפטו אותו, חד וחלק, בעוד משמפחתו נפלה לעוני מחריד באין אפשרויות תעסוקה למשתמטים משרות צבאי. כן, עד פת לחם הגיעו משפחות העולים.

והממשלה הנוכחית? היא ממשיכה להזרים קצבאות ותמיכות לחרדים, לפי הנוסחא "לא תרמת – כן קיבלת". טוב עשה השבוע הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שהמליץ בחוות דעת שפרסם השבוע לממשלה להטיל סנקציות על חרדים שלא יתגייסו ולשלול מהם כל זכאות לסיוע כלכלי.

באוצר ממליצים לצמצם זכאותם לתוכניות דיור בהנחה, לעצור תקצוב מעונות יום וצהרונים, לבטל הנחה בארנונה וקצבאות הביטוח הלאומי לחייבי גיוס שאינם מתייצבים, חד וחלק. בחוות דעתו של גרדוס נכתב כי שלילת זכאות, כתלות בסטטוס הגיוס, צפויה להיות אפקטיבית בהגדלת היקף הגיוס.

בינתיים, באין ישועה מהחרדים, חייבים לגבות מהציבור - הפעם מהשכבות החזקות באוכלוסייה. עפ"י התוכנית, הרווחים הכלואים יכניסו לקופת האוצר במשך שלוש שנים 17.7 מיליארד שקל, מהם 10 מיליארד שקל כבר בשנת 2025.

משרד האוצר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
משרד האוצר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

על רווחים כלואים, אותם רווחים שלא חולקו כדיווידנד ונמצאים בקופת "חברת ארנק", ישלמו חברות אלה 2% מס בשנה מהסכום שלא חולק, שנה אחר שנה. קיימים עשרות אלפי חברות מעטים, עפ"י הגדרה בחוק, שנקראו "חברות ארנק" - המייצגות מעין ארנק לחברת מעטים המושכות דיווידנדים כשהן נזקקות לו.

מי שיוכיח שהוא משקיע בשוק הריאלי, ולא ברכישת ני"ע, יוכל לטעון כי אינו חברת ארנק. יהיו ויכוחים בין בעלי חברות מעטים לבין שלטונות המס. נכון שחייבים לשלם מיסים למימון ההוצאות המטורפות, אבל למה מאיתנו? כך יטענו בעלי חברות הארנק.

הטור המלא - מחר "במעריב-עסקים".