160 אלף ישראלים התווספו מאז טבח השבעה באוקטובר למספר המוכרים בביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה, נכים, משפחות שכולות (כולל הורים, אלמנות, אלמנים, יתומות ויתומים), פגועי נפש, משפחות חטופים ועוד.

לשם כך דרוש תקציב נדיב ואדיר - לא רק בתקציב 2025 - אלא לאורך שנים, עד שלפחות חלק מהפצעים יגלידו, והם יוכלו לחזור למסלול.

לשם מימון הוצאות אלה ואחרות, מוקפאות לאורך שלוש שנים, משנת 2025 ועד 2027, מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי - הקפאה שתכניס למדינה במשך שלוש שנים סכום המוערך ב־14.5 מיליארד שקל, ושתביא לעלייה בעול המס הריאלי על מרבית המועסקים במשק בשנת 2025 - כ־4.41 מיליון.

תקציר הפרקים הקודמים שבהם עסקנו בהרחבה בשבוע שעבר: כל מי שיש לו תלוש שכר עומד לראות פחות כסף בשורת הנטו - למעט אלה שעובדים ב"שחור” ומקבלים כספם תמיד בנטו ובמזומן.

העול יחל כבר במשכורת חודש ינואר, שתשולם בתחילת פברואר, ולמעשה, אין הרבה ברירות, חייבים להעלות את עול המס כדי לממן את ההוצאות לשיקום הנפגעים. הציבור מבין זאת אך כועס על הפגיעה בכיסו.

בשנת 2025 צפוי גידול מטורף בהוצאות הביטחון בהיקף של עוד 47.2 מיליארד שקל - עלייה של 60% לעומת 2024 – והתקציב יגיע ל־107.83 מיליארד שקל, כל זאת למרות הסיוע של ארה”ב.

התקציב נועד לבניית חטיבות חדשות, כולל מילואים, על רקע האיום האיראני מהגבול הירדני ומיו”ש ובצל המתיחות מול המורדים שהשתלטו על סוריה בראשותו של אל־ג’ולאני.

עוד צפויות הוצאות על פיתוח תותח הלייזר של רפאל, שאמור להיות יעיל מול הכטב”מים והרחפנים למיניהם, וכן בנייה ושיגור של מיירטים מול איראן, המשך הגדלת חיל האוויר, הפצצות יקרות על יעדי החות’ים בתימן, תיקון כלים של שריון שנפגעו והגדלת הסד”כ - לאחר שהתנפץ חלום המלחמה הטכנולוגית כתחליף לכוחות רגליים ושריון, רכישת ספינות - והרבה יותר ימי מילואים.

חוק חיילים משוחררים ישאב בשנת התקציב 2025 עוד 2.8 מיליארד שקל. המשרד לביטחון לאומי יקבל 25.2 מיליארד שקל, שנקווה שייעשה בו שימוש להפחתת ההרג והפשיעה הגואים, כולל בחברה הערבית. הוצאות ביטחוניות נוספות אינן מפורטות, ככל הנראה ארגוני ביטחון וביון, המוסד, השב”כ - 17.9 מיליארד. בסך הכל עבור הוצאות ביטחון תוציא הממשלה 154.5 מיליארד שקל.

הפגנות חרדים נגד גיוס לצה''ל (צילום: Flash90)
הפגנות חרדים נגד גיוס לצה''ל (צילום: Flash90)

לכל זה, מה לעשות, אין מספיק כסף, היות שצריך לגייס חיילים למאות ימי מילואים במקום החרדים שממאנים להתגייס ולהגן על המולדת.

שימו לב, על פי אגף התקציבים, עלות גיוס חייל למילואים עולה למשק 50 אלף שקל, והעלות הכוללת עומדת על 30 מיליארד בשנה. החלפת המילואימניקים במתגייסים לשירות סדיר תביא לחיסכון אדיר למשק, כך שלגיוס חרדים יהיה רווח כלכלי למשק.

אין כסף למדינה כי הממשלה מבקשת בכוח להעביר חוק השתמטות משירות של החרדים. משום מה, הצבא אינו שולף חייבי גיוס ממיטותיהם, אף שעוד מאפריל הם חייבי גיוס.

צה”ל עובר על החוק בכך שאינו מגייס בכוח. הוא לא התבייש לשלוף באמצע הלילה חייבי גיוס מקרב העולים שבאו ארצה בשנות ה־50 וה־60, שהיו לעיתים מפרנסים יחידים של משפחות ברוכות ילדים.

מי שאז, בגלי העלייה ההמוניים, לא נתפס במיטתו בחצות הלילה, נחשב עריק - רדפו אחריו ושפטו אותו, חד וחלק, בעוד משפחתו נפלה לעוני מחריד באין אפשרויות תעסוקה למשתמטים משירות צבאי. כן, עד פת לחם הגיעו משפחות העולים.

והממשלה הנוכחית? היא ממשיכה להזרים קצבאות ותמיכות לחרדים, לפי הנוסחה של “לא תרמת – כן קיבלת”. טוב עשה השבוע הממונה על התקציבים יוגב גרדוס, שבחוות דעת שפרסם השבוע לממשלה המליץ להטיל סנקציות על חרדים שלא יתגייסו ולשלול מהם כל זכאות לסיוע כלכלי.

באוצר ממליצים לצמצם זכאות לתוכניות דיור בהנחה, לעצור תקצוב מעונות יום וצהרונים ולבטל הנחה בארנונה ואת קצבאות הביטוח הלאומי לחייבי גיוס שאינם מתייצבים. חד וחלק. בחוות דעתו של גרדוס נכתב כי שלילת זכאות, כתלות בסטטוס הגיוס, צפויה להיות אפקטיבית בהגדלת היקף הגיוס.

בינתיים, באין ישועה מהחרדים, חייבים לגבות מהציבור - הפעם מהשכבות החזקות באוכלוסייה. על פי התוכנית, הרווחים הכלואים יכניסו לקופת האוצר במשך שלוש שנים 17.7 מיליארד שקל, ומהם 10 מיליארד שקל כבר בשנת 2025. על רווחים כלואים, הרווחים שלא חולקו כדיווידנד ונמצאים בקופת חברות ארנק, ישלמו חברות אלה 2% מס בשנה מהסכום שלא חולק, שנה אחר שנה.

רשות המיסים, משרד האוצר (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)
רשות המיסים, משרד האוצר (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

קיימות עשרות אלפי חברות מעטים, על פי הגדרתן בחוק, הנקראות גם “חברות ארנק” ומשמשות מעין ארנק לבעלי חברות מעטים, המושכים דיווידנדים כשהם נזקקים לו. מי שיוכיח שהוא משקיע בשוק הריאלי, ולא ברכישת ני”ע, יוכל לטעון כי אינו חברת ארנק. יהיו ויכוחים בין בעלי חברות מעטים לבין שלטונות המס. נכון שחייבים לשלם מיסים למימון ההוצאות המטורפות, אבל למה מאיתנו? כך יטענו בעלי חברות ארנק.

תקציב משרד החינוך ממשיך להרקיע שחקים ויטפס לנטו של 89.7 מיליארד שקל - עלייה מטורפת של 20.2% בתוך שלוש שנים ושל 40% מאז 2019.

האם ההשקעה בתלמידים הגדילה את מספר גאוני הדור? להפך, בפועל ישנה ירידה בתוצאות מבחני המתמטיקה הבינלאומיים של תלמידי ישראל משנת 2019, מהמקום ה־9 למקום ה־23, ובשנת 2023 ירדו תלמידי ישראל במדעים מהמקום ה־16 בשנת 2019 למקום ה־25 בקרב מדינות ה־OECD על פי TIMSS, Trends in International Mathematics and Science Study.

משהו מוזר קורה במערכת החינוך. שופכים עוד כסף - ומקבלים תוצאות גרועות יותר. התקציב מנופח ככל הנראה, ויש לבנות אותו מחדש ומן היסוד.

אין למשק אפשרות להמשיך לשאת משרד כה לא יעיל לאורך שנים. משרד החינוך אומר כי הוא מבקש להגדיל את שיעור הזכאים לבגרות חמש יחידות לימוד במתמטיקה בקרב תלמידים בפריפריה ומרקע סוציו־אקונומי נמוך.

עוד אומר משרד החינוך כי יקדם את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית במשרדו בתחומי ההון האנושי, תשתית פדגוגית וטכנולוגית וחדשנות ארגונית. אולי הבינה המלאכותית תעזור למשרד לצמצם את תקציבו בשיעור ניכר.

ילדים הולכים לבית ספר (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
ילדים הולכים לבית ספר (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

עד אז, אולי אפשר שהמדינה תחפש מקורות ותשים ידה סוף־סוף על כספי קק”ל למימון חלק מתקציב משרד החינוך? מקורו של ההון של קק”ל הוא במכירת קרקעות העם היהודי לרשות מקרקעי ישראל, שבתורה ספסרה עד לפני שנה־שנתיים בקרקעות ופגעה קשות ברמת החיים של הצעירים שביקשו לבנות בית בישראל.

במקום שהמדינה תיטול הון מקק”ל, אפילו עבור דמי השמירה שמדינת ישראל עושה על נכסי קרן קיימת לישראל, הדרך הקלה יותר היא דווקא כיסו של הציבור.

המדינה החליטה כי המע”מ יעלה בתחילת ינואר 2025 מ־17% ל־18% ויכניס 6.4 מיליארד שקל בשנה. אולי זה לא המס האופטימלי, אבל חייבים לגייס הון, עכשיו ומיד. הציבור יחויב, באין ברירה, גם במס רגרסיבי ואכזרי, הפוגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות. הציבור הרחב כועס על העלאת מע”מ, ובצדק.

בשנה האחרונה ירדו התחלות הבנייה בשיעור מדאיג של 9.7% לעומת שנה קודם לכן - רק 58,470 דירות. בניכוי דירות שנהרסו לשם פינוי־בינוי, התחלות הבנייה עומדות על 53,400 דירות. אין בכך מספיק כדי לעמוד בצורכי הזוגות הצעירים, משפרי הדיור והעולים.

אתר בנייה באר יעקב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
אתר בנייה באר יעקב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

אחת הסיבות לכך היא מניעת כניסתם של כ־110 אלף עובדים פלסטינים שהועסקו בענף טרם השבעה באוקטובר. הממשלה החליטה ליצור תשתית נדרשת להגדלת העובדים הזרים, ובהתאם לכך רשות האוכלוסין וההגירה מתכוונת להגדיל את מכסת העובדים הזרים ל־330 אלף באמצעות הגברת מאמצים להסכמים עם המדינות שמהן מגייסים עובדים, וכן היא מתכננת הרחבה של הטיפול, שיפורו ופיקוח עליו.

גם ביקורת הגבולות תשתנה, וכפי שמדינות רבות עשו, זרים יצטרכו להצטייד בוויזה אלקטרונית טרם טיסתם לישראל (E־VISA). מכאן נובע הצורך בין היתר להגדיל את תקציב משרד הפנים.

משרד האוצר מתכוון לגבות מס יסף החל משנת 2025, לא רק על הכנסות מיגיעה אישית, אלא גם על השבחת דירות מגורים, מהלך שיכניס 400 מיליון בשנה.

מס הרכישה להשקעה בדירת מגורים יישאר 8% עד סוף 2026 ויכניס לאוצר המדינה 520 מיליון שקל בשנה. גם גובה הפטור מהשכרת דירה יוקפא ויכניס למדינה עוד מעל חצי מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות.

נוסף על כך תהיה חובה מנדטורית לדווח על הכנסות משכר דירה. ציבור המשקיעים בנדל”ן כועס על ההכבדה בתחום, אבל אין ברירה, ונראה שחלפו ימיהם העליזים של המשקיעים בנדל”ן.

כולנו נשלם עבור מימון ביטחון המדינה ושיקומה, אבל כמו תמיד ישנם מיוחסים שאינם משתתפים בשירות, ובכל זאת זכאים לכספים קואליציוניים מנופחים דווקא בשעת חירום. שלמו את הנדרש מכם היום, אפילו בחריקת שיניים - אבל דרשו ממנהיגיכם סדר חדש מהיסוד לשנת הכספים 2026. הגיע הזמן לזעוק לצדק.