הכל דיבורים
למרות אווירת הנכאים, 2024 מסתיימת באורות החג. אלא שמבחינת תפקוד הממשלה והטיפול באזרחים חווינו שנת חושך על פני תהום. ממשלת נתניהו התאמצה להצדיק את המוניטין כלוחמת עזת נפש, באזרחיה, ועשתה זאת בהצטיינות יתרה. שנת 2025 תיפתח בשבוע הבא בלי תקציב מדינה בגלל שיקולים פוליטיים, ובציר השבוע האחרון בכנסת מלמד מהם באמת סדרי העדיפויות.

השבוע דנו בכנסת באורך הזקן של החיילים (ואולי בקרוב תעלה סוגיית התרת לבוש חצאיות של הצבא הסקוטי). העמקת השסע נמשכה בחוק הרבנים והג'ובים, הגבלות על לשכת עורכי הדין, הדחת היועצת גלי בהרב מיארה, פגיעה בחברי כנסת ערבים, וכמובן - חוק ההשתמטות. גל ההתייקרויות והמיסים שתפיל עלינו הממשלה בתחילת 2025, גורל החטופים, עתיד מפוני הצפון - כל אלה נשכחו.

כל "הטוב" הזה מגיע אחרי אסון 7 באוקטובר. בממשלה חששו אז לגורלם וסיממו אותנו בסיסמאות נבובות כמו "אחים אנחנו", "יחד ננצח" או "פסע מניצחון מוחלט". אלא שבחסותו של ראש הממשלה התקרבנו בצעדי ענק למלחמה פנימית. הסיסמה "יחד ננצח" כוּונה בעיקר לאזרחים ולמפגינים. לכן בלתי נתפס מדוע לממן אסופת מנותקים, שהתחרות על עומק בור התחתית שלהם הפכה לבלתי אפשרית.

השר ניר ברקת חשף שלשום את האמת שלו: "אני רוצה ועדת חקירה שכולנו נרגיש בנוח עם תוצאותיה". ואני חשבתי לתומי שנמוך יותר מדיסטל אטבריאן ("תחלמו שתוקם ועדת חקירה") אי אפשר לרדת.

בנימין נתניהו הפך את ממשלת בובות הגרב לסמרטוטים. היא כוללת את יריב (מהפכה משפטית) לוין, איתמר (תאונות דרכים ופשיעה) בן גביר, בצלאל (גירעונות) סמוטריץ', שלמה (קצר בתקשורת) קרעי, מאי (דמעות תנין) גולן, דודי (רולקס) אמסלם, יצחק (השתמטות) גולדקנופף ומירי (פקקים והיהלומים) רגב. לצידם, אוסף אקלקטי של חברי כנסת כמו גלית דיסטל אטבריאן (הצבא אשם), טלי גוטליב (שפד"ן) שמחה רוטמן (הרס מערכת המשפט) ותקלות נוספות - כל אלה שאומנותם היא הרס, פילוג ושיסוע המרקם הישראלי, ושאותם אנחנו חייבים לממן.

בנימין נתניהו נואם במליאת הכנסת (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
בנימין נתניהו נואם במליאת הכנסת (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

ועדיין התעלומה נותרת בעינה: כיצד הליכוד זוכה בסקרים ל־24 מנדטים? אנשי ליכוד טובים חווים בכאב את המצב, אבל כשיורקים להם על הראש, הם טוענים שאלה גשמי ברכה. על "הטוב" הזה מנצח נאשם בפלילים, שבעיצומה של עדותו הזחוחה הבריז בחסות השופטים הרחמנים לטיול במלכות החרמון. יותר משהוא רועד מרעייתו שרה, הוא חושש מוועדת חקירה ממלכתית, שלהקמתה הטיף בעבר על הרבה פחות.

אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>>

משפחות החטופים הפסיקו לנשום, אבל נתניהו מוטרד שרעייתו תישאר ביום שאחרי ללא מאבטחים, ללא הסעות וללא סידורי איפור ומספרה - והכל ייפול עליו.

במצוות חנוכה נתפלל ל"סורה חושך, הלאה שחור". נס חנוכה הוא צבא העם (ללא חרדים), מערכת הביטחון ואזרחים הגונים, הנוטעים בכולנו תקווה שבסוף יהיה טוב. ונייחל לנס החנוכה, שיפגיש אותנו בקרוב בקלפי, ורגע לפני שנשלשל את פתק ההצבעה לא נשכח את שנפל עלינו.

להשקיע בלי לשקוע
הימים האחרונים של 2024 סוערים כמו מזג האוויר בימים האחרונים. שוב אנחנו חווים התקפה, אבל ברוך השם היא לא מחמאס, חיזבאללה או החות'ים. להבדיל אלף הבדלות, מדובר בהתקפת פרסום פיננסית מגופי ההשקעות עם הצעות מפתות. חלק הארי שלהם אינו מתכתב עם ציבור שלא רק שאינו גומר את החודש, אלא גם לא מסוגל להתחיל אותו.

צפייה בימים האחרונים במסעות הפרסום המושקעים עלולה לבלבל את המשקיע הממוצע. רותם סלע מציעה חבילת הטבות למשקיעים הצעירים בבנק דיסקונט. וואן זירו - שנה שלמה של השקעות בשוק ההון ללא תשלום. נועה תשבי גויסה למגדל כפרזנטורית המסייעת לנו לראות רחוק. מיטב בית השקעות גייסה את השחקן האמריקאי דיוויד שווימר, כדי לשכנע אותנו שאפשר לבצע השקעות "על עיוור". הראל גייסה את קבוצת ניהול ההשקעות האמריקאית פידליטי.

רותם סלע (צילום: הגר בדר)
רותם סלע (צילום: הגר בדר)

קבוצת הפניקס מפגישה את מומחי ההשקעות שלה עם "סלבים" המוצגים כהדיוטות פיננסיים. יופי של רעיון, רק חבל כאחד מחסרי הניסיון מוצג ליאון רוזנברג, לשעבר הכתב הכלכלי של גלי צה"ל ולימים מנחה טלוויזיה. ויש דוגמאות למכביר.

עולם ההשקעות בבורסה הוא מורכב יותר אפילו מתקיפה ישראלית על הגרעין באיראן. יש מיליון נתונים פיננסיים, הרבה רצונות, אבל מכנה משותף אחד: כולם רוצים להרוויח. מניסיוני בשווקי ההון ב־40 השנים האחרונות כמנהל השקעות, כיועץ פיננסי וכעיתונאי כלכלי, אני יכול לקבוע שבדרך כלל אנחנו שומעים רק על מי שמרוויחים. אלה שמפסידים נשארים מאחור, או שבסופו של דבר פוגשים אותם בבתי המשפט.

אז איך להשקיע מבלי לשקוע? ראשית, מבלי לדעת כולנו מושקעים בבורסה לני"ע. כל לקוח עם קופת גמל, קרן השתלמות, פוליסת ביטוח או קרן פנסיה מושקע בעקיפין באמצעות גוף הניהול. יותר מכך: חלק הארי של הכסף שלנו (כ־60%) מושקע בכלל בחו"ל (בעיקר בארה"ב). זה לא כסף קטן, אלא מדובר בהיקף ענק של 2.5 טריליון שקל.

מי שהחזיק בקופת גמל או בקרן השתלמות סולידית (המשקיעה במסלול כללי), הלך לישון בתחילת 2024 והתעורר היום - יזכה השנה לתוספת של כ־13% לכספו. זה נתון מדהים, כי על פיקדונות בבנקים נהנים מתשואה של 3%־4% לשנה בלבד.

הדבר החכם ביותר למשקיעים אלה הוא להחזיק מעמד ולא לצאת. הדברים נכונים במיוחד בקרנות השתלמות, שהן אפיק ההשקעה היחיד בשוק ההון שפטור ממס. מפעם לפעם תקבלו הצעה לנייד להעביר את קרן ההשתלמות או הביטוח לבית השקעות אחר. כאן הסכנה גבוהה. חייבים להיזהר במיוחד, כי מי שמציג את ההצעה אינו תמים, אלא בעל אינטרס המקבל מבית ההשקעות עמלת העברה. סביר מאוד שגובה דמי הניהול באכסניה הפיננסית החדשה יהיו גבוהים יותר מאשר בזו הקיימת.

לבעלי הממון שלא מחזיקים בגרוש האחרון, ושההשקעה לא מסכנת את עתידם הכלכלי, מומלץ להשקיע בבורסה באמצעות אנשי מקצוע - ואפשרויות ההשקעה כמעט אין־סופיות. זה יכול להיעשות דרך קרנות נאמנות לסוגיהן: קרנות מחקות, קרנות עוקבות, קרנות סל ועוד. השבוע הנפיקו בתי ההשקעות מיטב ו־IBI קרנות נאמנות המחקות את מדד מטבע ביטקוין הפופולרי. ויש גם תעודות סל, ניהול תיקים ישיר, ניהול תיקים עקיף או השקעה בקרנות גידור.

לפני שמסתערים חשוב להחליט מראש איזה אחוז מתיק ההשקעות להקצות למניות ברמת סיכון גבוהה יחסית ואיזה להותיר לחלק הסולידי. חשוב הוא שלא להסתנוור מביצועי העבר. יספרו לכם ניסים ונפלאות, אבל אלה סיפורי חנוכה לא מציאותיים. מי שהציג תשואות עדיפות בשנה מסוימת, לא בהכרח יוכל לשחזר את ההישגים גם בעתיד. כבר היו מקרים כמו אלטשולר שחם, שהציגו בשנים מסוימות תשואות מצוינות, אך ב־2022 כשלו, כשהפנו חלק ניכר מהשקעותיהם לסין.

תשואות חיוביות לאורך זמן יושגו באמצעות המקצועיות של אנשי ההשקעות ומספר האנליסטים ואנשי המחקר המועסקים בבית ההשקעות. קריטריון חשוב להשקעה הוא גובה דמי הניהול והעמלות הנגבים עבור השירות. ניתן להתמקח על גובהם, כי התחרות בשוק ההון היא חריפה.

את מרבית הפעילות בשוק ההון מרכזים באופן טבעי הבנקים. אבל התחרות עושה את שלה. בנק וואן זירו מוכן לתת את השירות חינם למשך שנה. זה מדהים, אבל זה המצב. ניתן להשקיע גם באמצעות בתי השקעות ולחסוך. כלל אצבע הוא שככל שהיקף ההשקעה הכספית גבוה יותר, כך העמלות שישלמו נמוכות יותר. ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות חוסכת את הצורך בתשלום עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך.

התשואות ב־2024 בכל אפיקי ההשקעה מפתות מאוד להצטרף לבורסה. אבל חשוב לזכור שהשקעה ישירה בבורסה מתאימה בעיקר למקורבים ולמומחים. ברגע שנהג המונית שאל אותי בנסיעה האחרונה אם ללכת על מניות בנקים, נדלקו לי נורות האזהרה. אז טור זה מוקדש גם לאותו נהג מונית ולכל החברים והמקורבים שלי.

חג התאורנים
שלשום בערב הודלק בשעה טובה נר ראשון של חנוכה, בחג שכבר מקובל לכנותו "חג האורות". כאחראים להסרת החושך מפני האור, יצרני גופי התאורה למיניהם חוגגים במיוחד. התחרות בענף עזה במיוחד, ורבים מאיתנו נהנים ממבצעי 1+1 - קנה מוצר שני ושלם חצי מחיר וכד'.

חברת ארכה היא חברת פרטית שהצטרפה לאחרונה לתחום עתיר תחרות זה. רבים לא שמעו עד היום על ארכה, אבל מומלץ לזכור את השם. הבעלים יוסף כהן וליאון ארז עשו כברת דרך ארוכה מחנות ציוד חשמל ותאורה בשטח של 40 מ"ר במרכז תל אביב עד לאימפריה היום. שנים רבות הייתה מתחת לרדאר עד לסוף 2024 - וזינקה להיקף מכירות הנאמד ב־900 מיליון שקל ולמצבת כוח אדם של 500 עובדים.

באמצעות 19 סניפיה מוכרת ארכה מוצרים לא רק לשוק המוסדי (כמו לקבלני בנייה, משרד הביטחון או לחברת החשמל) כמקובל בעבר. ציוד החשמל והתאורה נמכר לפרויקטים בתחומי התשתיות, התעשייה, המסחר ומגורים, קבלני חשמל, מוסדות ציבור וממשל ועוד. בשנה האחרונה זכתה במכרז למכירת כבלים לחברת החשמל בהיקף של 280 מיליון שקל ובמכרז לאספקת ציוד לתאורת חוץ בשכונת בארי בקיבוץ חצרים. עם לקוחותיה נמנים משרד הביטחון וצה"ל בפרויקט קריית התקשוב, רכבת ישראל, אוניברסיטת בר־אילן, חברת ביג, צ'מפיון מוטורס ועוד.

לארכה שני מרלו"גים גדולים: האחד במודיעין והשני בקריית ספר. למייסדיה אין בעיית מזומנים, ולכן בשלב זה לא נשקלת הכנסת שותף או הנפקה בבורסה. מיכאל רבינוביץ', המנכ"ל בשלוש השנים האחרונות, מנוסה בתחומי הניהול וצבר ניסיון בקבוצת סלקום (בראשית דרכה) ואפילו אצל אשת העסקים רונית רפאל. "פעם מקובל היה שחברה עסקית מתמחה באפיק שיווק אחד בלבד, אבל מזמן זה לא נכון. כיום זה שוק של מלחמה של הכל בכל. כולם מחפשים איך לגדול, ומי שנהנה מהתחרות הוא ציבור הלקוחות", אומר המנכ"ל.

מיכאל רבינוביץ (צילום: עידו לביא)
מיכאל רבינוביץ (צילום: עידו לביא)

 ואכן, כיום התחרות מתנהלת במלוא עוזה: חברות תקשורת מוכרות כבר מזמן ציוד קצה (כמו מכשירי סלולר), ספקי מזון למסעדות מתחילים להפעיל נקודות מכירה ישירות, יצרני קפה מוכרים מכונות אספרסו, ויבואני מכונית מתחילים למכור דירות (כמו חברת קרסו נדל"ן).
לדברי רבינוביץ': "החברה שואפת לצמוח ל־25 סניפים בחמש השנים הקרובות ולגדול ב־50% בשוק הקמעונאי, לרבות קידום מכירות באתר האיקומרס והרחבת הפעילות בתחום התאורה הביתית. החברה שואפת להתרחב לתחומים נוספים, כמו הבית החכם, טעינת רכבים וכבלי תקשורת".

מהמר על הבורסה
ההיכרות שלי עם שמואל פרנקל הולכת עשרות שנים לאחור. הוא מוכר לי כאחד מאנשי העסקים המנוסים ביותר במערכת העסקית, במיוחד בתחום השיווק. כאיש רעים להתרועע הוא מחובר לכולם, וכולם מחוברים אליו. יכולות השיווק יוצאות הדופן הביאו לכך שכמעט בכל מה שנגע - הצליח. מעת לעת נגע בקטן גם בפוליטיקה העסקית.

היכרותי איתו החלה בתחילת שנות ה־80, אז נפגשנו לראשונה כששימש כמשנה למנכ"ל מפעלי הבירה בישראל. לאחר מכן הצטרף לעלית כמשנה למנכ"ל וכמנהל השיווק. בשנתיים האחרונות ניהלנו מספר התכתבויות הנוגעות לפעילות בשוק ההון. אני הייתי זהיר ואולי פסימי ביחס לשוק. הוא היה אופטימי, אולי מדי. זה טבעם של מנהלי שיווק בתחום ההשקעות. הוא כמעט לא מתראיין, אבל הפעם החליט להביא את השקפת עולמו הפיננסית לידי ביטוי.

פרנקל עסק בשנים האחרונות גם במספר פעולות ציבוריות ועסקיות, ובהן יו"ר מנהלת ליגת העל בכדורסל, חבר דירקטוריון בבזק, חבר הנהלה באיגוד לשכות המסחר, דירקטור בדואר ישראל, חבר דירקטוריון קופת חולים ועוד. כיום הוא משמש כיו"ר אפסילון ניהול תיקי השקעות מקבוצת הפניקס, שאותה הקים וניהל שנים רבות. שותפו היה רון לבקוביץ', שמכר את חלקו ובימים אלה משמש כיו"ר דירקטוריון הבנק הבינלאומי.

פרנקל משמש כאחראי על הפעילות העסקית של אפסילון, מיזוגים ורכישות וניהול כספים, ומתחזק - בצורה כמו שרק הוא יודע - את הקשר עם הלקוחות. הקבוצה כוללת ארבע חברות ועוסקת בעיקר בניהול תיקי השקעות. לחברה נכסים מנוהלים בהיקף של 9 מיליארד שקל. אפסילון מנוהלת על ידי רביב קרני, ופרנקל משמש כיו"ר ב־70% משרה.

"משך השהות הממוצעת ללקוח אצלנו הוא 9.2 שנים - וזה יותר מכפול מבתי ההשקעות האחרים. מבחינתי, הלקוח הוא המלך, ואני מכיר כל אחד אישית. ללקוחות פרימיום שולחים מתנות יום הולדת. זה המוטו שמלווה אותי במשך שנים", פורס פרנקל את עיקרי השקפת עולמו השיווקית.

האם אתה מופתע מעליות שערים של כ־30% בשווקי המניות בשנה המטורפת ביותר אי־פעם?
"התשובה היא לא, ומיד אסביר. תפיסת העולם שלי היא שצריך לשבת במניות כל הזמן, ולא לצאת ולהיכנס בהתאם לזעזועים. יש לנו טבלה של התנהגות הבורסה ב־45 השנים האחרונות, שמתוכן השוק ירד רק חמש פעמים, ובשאר 40 השנים הוא עלה עם תשואה רב־שנתית ממוצעת של 12%. מחקר נוסף מראה שמי שהשקיע עשרת אלפים דולר במדד S&P ב־1.1.1980 ונשאר רצוף מבלי לברוח - היום יש לו מיליון ו־60 אלף דולר.

"כאמור התנאי שהוא נשאר בהשקעות רצוף. אם הוא יצא ושוב נכנס וחוזר חלילה, יהיה לו הרבה פחות. המסקנה היא שכיש ירידות אסור לברוח. נהוג לומר שגם אם יש דם ברחובות וזה שלך, אתה צריך להישאר. עם זאת, משקיע חייב אנשי מקצוע, שיידעו לנהל לו את הכסף".

ובכל זאת תסכים שמדובר בתופעה יוצאת דופן.
"בוא אסביר לך: בתחילת המלחמה אכן היה כאן משבר והשוק ירד, אבל בתחילת 2024 המצב התחיל להתייצב. בנוסף, יש כאן מצב נתון: למשקיעים המוסדיים כמו קופת הגמל, ההשתלמות, הפנסיה והביטוח, נכנס כל חודש זרם הכנסות של 16 מיליארד שקל שאותו חייבים להשקיע. כמנהל כספים, כשאתה רואה את התשואות במניות הבנקים, חברות הביטוח, חברות הנדל"ן המניבות ורשתות השיווק, אתה חייב להיכנס לשוק.
"בשלושת החודשים האחרונים הורדנו רגל מהגז מארה"ב ועברנו למדד מניות ה־90, שעשה מצוין בחודשים האחרונים. כל זה קרה למרות המלחמה. מכפיל הרווח בשוק המניות בישראל עמד על 12 וכיום הוא 14־15. עדיין נמוך לעומת מכפילי הרווח האמריקאיים העומדים על 24. ברגע שהמצב הביטחוני בישראל התייצב, חמאס וחיזבאללה הוכרעו ונכנסים לסוריה - המצב השתפר. זה מזרח תיכון חדש אמיתי".

שמואל פרנקל (צילום: אביב חופי)
שמואל פרנקל (צילום: אביב חופי)

איך הקציתם את ההשקעות במהלך 2024?
"בשנת 2024 השקענו כ־60% מהנכסים בארה"ב, והיתרה בישראל. הבסיס שלנו כבר שלוש שנים הוא מניות הבנקים, שהניבו תשואות פנומנליות. הבנקים גם מחלקים דיווידנד. מה שיעזור להם להמשיך להרוויח גם בשנה הבאה זו ההנחה שהריבית תישאר פחות או יותר ברמתה הנוכחית.

"עם הבנקים יש לנו מזל אחד. בנק ישראל מגן על חוסנם. שים לב שבכל פעם שאיזה פוליטיקאי קם עם רעיון הזוי, בנק ישראל מתייצב לטובתם. רוב הניסיונות לפגיעה לא הצליחו. קנס של 2.5 מיליארד שקל שהוטל עליהם לא משפיע. הבנקים בישראל הם מספיק חזקים ויציבים.

"ב־2024 השקענו מאוד באיגרות חוב של הקונצרנים הגדולים בזכות המלצות האנליסטים ואנשי המחקר של הפניקס בית השקעות, המספקים לנו המלצות לגבי איגרות החוב. הם פגעו בול, וזה נתן לנו עודף תשואה אדיר. בהמשך הם עשו מחקרים על מניות מדד ה־90 והזיזו אותנו לשם".

כיצד אתה רואה את השוק האמריקאי ב־2025? האם עצירת הורדת הריבית בארה"ב תשפיע לרעה?
"העולם במגמה של ריביות יורדות. האמריקאים הודיעו שימתנו את הורדת הריבית, אף שהיו ציפיות לארבע הורדות ב־2025. אבל השוק האמריקאי חזק מאוד. יש צמיחה של התוצר, ההשקעות בהון ובחדשנות טכנולוגית גדלות, ופריון העבודה משתפר. זה משק חזק מאוד.

"'שבע הגדולות' (שבע ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות, הכוללות בין השאר את מטא - פייסבוק, טסלה, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט ועוד) הפכו לגורם המבסס את העוצמה והכלכלה האמריקאית. גם מניות הבנקים בארה"ב חזקות מאוד, ומכפילי הבנקים יחסית גבוהים. אני מעריך שעם הורדת הריבית גם הנדל"ן יתחיל לזוז. אנחנו צופים באמריקה שוק טוב, אבל עלולה להיות תנודתיות".

ואיך לדעתך תיראה הבורסה הישראלית ב־2025?
"השוק הישראלי, כמו השוק האמריקאי, יהיה חיובי, אבל אולי לא ברמה של השנה האחרונה. הנשיא דונלד טראמפ אומנם לא צפוי, אבל בסיס הכלכלה האמריקאית הוא מצוין. כאמור, הטכנולוגיה שם רצה קדימה, וקיימת אי־תלות גוברת באנרגיה.

"בישראל יש בעיות כלכליות, כמו תקציב שעובר עם כספים קואליציוניים בהיקף של 5.5 מיליארד שקל, בלי ביטול משרדים, ועם גירעון של יותר מ־4.5% תוצר. כל אחוז גירעון זה 20 מיליארד שקל. ובינתיים הממשלה לא עושה כלום. פורסם בשבוע שעבר שתאונות הדרכים עולות למדינה 15.7 מיליארד שקל. רק אם היינו מורידים את התאונות ומורידים את הפקקים בכבישים, היינו חוסכים מיליארדים.

"אבל אם המצב ישתפר, ואני מעריך שכן, תהיה בנקודה מסוימת העלאת דירוג אשראי. שוק הנדל"ן יהיה מנוע צמיחה, כך שנצטרך יותר דירות, כי הרבה נהרסו. נשקיע בתשתית, התעשיות הביטחוניות יפרחו, וההייטק יתאושש. שוק המניות יחווה בשנה הקרובה עליות וירידות, אבל המגמה תהיה בסך הכל חיובית.

"ועדיין, אני מסייג את הדברים. התחזיות קדימה מסוכנות. שום גוף ביון או מחלקת מחקר בעולם או בישראל לא חזו את מה שהתחולל במזרח התיכון בשנה האחרונה, כך שצריכים להיות זהירים. המהפכה המשפטית, אם תצא לפועל, תשפיע לרעה על השווקים, אבל אני מאמין בכלכלה".
מהי ההמלצה שלך ל"משקיע הקטן", שבדרך כלל "אוכל אותה" בגדול?

"אני ממליץ לצאת מפיקדונות או מהעו"ש בבנקים, כי זה הדבר הכי גרוע. מדובר בהפסד כסף ריאלי. עדיף להשקיע את הכסף אפילו באיגרות חוב. ואכן, יש כבר יציאה של הציבור מהקרנות הכספיות. למי שלא מבין, אני ממליץ לשבת עם מנהל תיקים ולקבוע את רמת הסיכון ואת אופי תיק השקעות שהוא רוצה - ואז לתת לו לעבוד. ולא להיבהל אחרי יומיים מירידות. איך אומרים? אם אתה קונה כלב, תן לו לנבוח ואל תנבח במקומו. תן למנהל התיקים לעשות את העבודה, ולאורך זמן אני מאמין שנעשה את התשואות הטובות ביותר".

[email protected]