ביום שלישי, אחרי שראש הממשלה נאלץ לצאת ממיטת חוליו ולהגיע לכנסת להצביע, עבר ברוב דחוק במיוחד חוק הרווחים הכלואים – מעמודי התווך של צעדי המיסוי בתקציב המדינה לשנת 2025. התנגדותם של השר איתמר בן גביר, חברי סיעתו וחברי הכנסת מאגודת ישראל לחוק מתחה את הקואליציה למשך שעות שבהן לא היה ברור אם יושג רוב לחוק הקריטי למעבר התקציב.
החשש בקואליציה נבע מכך שללא מיסוי הרווחים הכלואים, כמעט שליש מהסכום שביקשו באוצר לגייס כחלק מצעדי ההתכנסות היה הולך לאיבוד. ללא 9.2 מיליארד השקלים הללו, הממשלה הייתה נאלצת לפנות למקורות מימון אחרים – לקצץ בצורה רוחבית במשרדי הממשלה, להטיל מיסוי על הכלים החד-פעמיים והשתייה המתוקה ולנקוט עוד מגוון צעדים שהיו מגבירים את כאב הראש הקואליציוני שלה ומקטינים את הסיכוי שתצליח להעביר את תקציב המדינה.
הסיבה לעיכוב החוק הייתה ניסיונם של חברי הכנסת המתנגדים להתנות את העברת התקציב בחוקים והליכים אחרים – בן גביר התנה את תמיכתו בקידום הליך פיטורי היועמ"שית ובתשלום תוספת שכר לשוטרים וחברי הכנסת החרדים התנו את תמיכתם בתקציב בחוק ההשתמטות, שתקוע גם הוא נכון לכתיבת שורות אלו.
אלא שבמחשבה שנייה, כשמסתכלים מעבר לטלטלה הקואליציונית, נותרת ההבנה הפשוטה: רגע לפני שנכנסו לתוקף גזירות כלכליות קשות שיכבידו על הציבור בכלל ועל השכבות החלשות בפרט, שעות לפני הרגע שבו הישראלים ישלמו יותר בכל עסקה שיבצעו וההכנסות של כל העובדים יצטמצמו – האיומים באי-העברת התקציב הגיעו אך ורק ממניעים פוליטיים צפויים וידועים מראש.
איש מהמתנגדים שאיימו בהפלת התקציב לא חשב לזעוק על העובדה שמשפחה ממוצעת תספוג פגיעה של 10,000 שקל בשנה - אלא רק על הצורך בפיטורי היועמ"שית והבטחה לחוק אי-גיוס.
והיה גם הרגע הזה: בעיצומן של ההצבעות בכנסת הוציא בנק ישראל הודעה שבה טען כי בעיניו "קיימת חשיבות רבה לאישור מתווה המיסוי של הרווחים הצבורים. אישור של הצעת החוק יעביר מסר של אחריות פיסקלית ובכך יגביר את אמון השווקים במשק הישראלי.
"אי-אישור החוק עלול לדרוש חלופות כגון צעדי התאמה פרמננטיים אחרים, שעלולים להיות פחות מיטיבים עם הציבור והמשק, או לחלופין לגרור גידול נוסף ביחס החוב-תוצר", נכתב. כיוון מעניין ניסו בבנק, משל הייתה התנגדותם של בן גביר והח"כים מאגודת ישראל על רקע כלכלי ומדאגה לרווחתו של מעמד הביניים, שהפגיעה הכלכלית בו רק העמיקה מאתמול.
כשרוצים - יכולים
נזכיר: מיסוי הרווחים הכלואים הוא רק אחד משני החוקים שעוכבו על ידי בן גביר וחברי אגודת ישראל. החוק השני, העלאת דמי הביטוח הלאומי, לא הספיק לעלות לאישור במליאה – ולא אושר. מאחר שאישור תקנות מיסים חייב לחול לפני תום שנת הכספים על מנת שייכנס לתוקף בשנה שאחריה, דמי הביטוח הלאומי נותרים כפי שהם. אי-כניסתה לתוקף של הגזירה הזו תעלה 5 מיליארד שקל לקופת המדינה. 5 מיליארד שיחסרו מהתקציב ובדרך לכיסוי הגירעון.
אולם במשרד האוצר סבורים כי תיתכן אפשרות להעביר את חוק דמי הביטוח הלאומי גם באמצע שנת הכספים, באופן חריג ביותר ובאמצעות אישור משפטי מיוחד. גם במקרה שבו התקנות לא יאושרו ודמי הביטוח יישארו כפי שהם, באוצר כבר מכינים תוכנית מגירה – תוכנית לקיצוץ רוחבי ("פלאט") במשרדי הממשלה והחזרתם לשולחן של המיסים על שתייה מתוקה וכלים חד-פעמיים, כדי להחזיר את אותם 5 מיליארד שקל.
מדובר במיסים שיקשו מאוד על שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להשיג הסכמות על התקציב בקרב שרי הממשלה, שיחוו קיצוץ משמעותי במשרדם.
ולבסוף, הכל מתכנס למסקנה הפשוטה: גם בשבוע שבו הוטלו על הציבור גזירות קשות שיפגעו בכיסו באופן חסר תקדים, בצורה שלא תפסח על אף צרכן במדינה, לא יקום אדם אחד בקואליציה שירים דגל אדום ויכריז – עד כאן. גם היום העיניים נשארות על המטרה, והיעדים הנעלים נותרים היועמ"שית, הגיוס והכספים הקואליציוניים. הציבור שייאבק לשמור את הראש מעל המים – יעמוד בתור.