השבוע הוצפה התקשורת בידיעות על המטבע החדש של טראמפ. באתר אינטרנט צבעוני, עם אווטאר בדמותו של טראמפ המבוגר והרזה, הוצע לתומכים לרכוש את המטבע. המטרה שלו – לא להרוויח, לא לקבל זכות בבעלות – אלא רק להנות ולחגוג (To have fun and celebrate), לדבריו.
ואכן, המטבע של טראמפ הוא לא סוג חדש של כסף, או מהפכה מסוג מסוים. מדובר במה שמכונה 'מם-קוין' כלומר, מטבע שלא מבוסס על טכנולוגיה עילית אלא על ״ממים״. למעשה, מדובר כאן על סוג של ,"כלכלת תשומת לב", שבה מצמידים שווי לבדיחות אינטרנטיות.
כך למשל, הונפקו מטבעות עם דמויות של צפרדע וכלבלבים מסוגים שונים, חסרי ערך יותר או פחות. רשת האינטרנט מעניקה ערך לבדיחות, נותנת להם תשומת לב וחשיפה, ובאמצעות סוג מסוים של קריפטו, היא אפילו יכולה להעניק להם, לרגעים קצרים, שווי כספי, שמתנדף רגעים אחר כך ונעלם, כמו אותם מטבעות ומדליונים שהחברה הממשלתית למדליות ומטבעות מנפיקה מידי פעם – הם שווים ברגע, ואחר כך הופכים לעוד חפץ בתחתית מגירת הגרביים.
טראמפ מבין שיש הבדל מהותי בין מניות וניירות ערך - שמייצגים שווי, זכויות בעלות וזכויות הצבעה, לבין טוקנים – מטבעות חסרי ערך, הדומים לנעל מוזהבת הממותגת באות T של טראמפ, כובעים אדומים או פוסטרים עם הסלוגן Fight Fight Fight.
אבל הסיפור כאן גדול יותר. הממשל הקודם לקח את טכנולוגיית הקריפטו ברצינות תהומית. מבחינת רבים, זה לא היה המקום בו ניתן לשחק, ליהנות ולפתח טכנולוגיה שאולי תאפשר לעשות דברים גדולים, ואולי תשמש לשעשוע. וכך גם הרגולטור התייחס לכך.
סדרה של חקירות ותביעות נוהלו כנגד גופי הקריפטו הגדולים בארה"ב, כאשר אפילו הגופים הצייתניים ביותר, שקיבלו אישור על הפעולות שלהם מראש, קיבלו תביעות והתראות שהעמידו אותם ואת המשקיעים שלהם בסיכון. מוכי טראומה מהחיבוק שהעניק ה-SEC לעבריין המורשע סם בנקמן-פריד, יצא יו"ר הרשות, גארי גנסלר, למבצע שבמהלכו הוא הטיל אימה על התעשיה.
אבל טראמפ, כמו טראמפ, מחובר יותר לציבור. והציבור האמריקאי רוצה קריפטו. על פי דו"ח של a16z, 40 מיליו אמריקאים מחזיקים היום מטבעות דיגיטליים, ובבחירות הם הצביעו בהמוניהם, כאשר 261 חברי קונגרס ו-14 חברי סנאט תומכי קריפטו נבחרו. המינוי הראשון של טראמפ היה של היועץ המיוחד דיוויד סאקס, שמונה להיות 'צאר הקריפטו וה- AI', כלומר פרויקטור ממשלתי לקידום הנושא.
מינוי מעניין נוסף היה של מארק אוידה, שהחליף את גנסלר בתפקידו, ותחתיו הוקם כוח משימה ייחודי בראשות הסטר פירס, אחת מההוגות החשובות והמשמעותיות ביותר בתחום רגולציית קריפטו. מטרת המינוי שלה היא לבחון כיצד ניתן ליצור רגולציה "ברורה וריאליסטית" לתחום. טראמפ אף דיבר על יצירת רזרבת ביטקוין לאומית, והסנאטורית לומיס אף הודעה כי בכוונתה לקדם הצעת חוק שתחייב את ארה"ב לרכוש מיליארד דולר בביטקוין מידי שנה, כשטראמפ אמר באותה ועידה בנאשוויל, כי ״אומרים שהקריפטו עומד להמריא לירח, אני עומד לקחת אתכם איתי לשם״.
וכאן אולי טמון השוני. טראמפ מבין את ערכה של תשומת לב בדרך להשגת מטרות: פוליטיות, פיננסיות וכלכליות. כלכלת תשומת הלב של טראמפ כבר יצרה לו עושר אדיר וכוח פוליטי בלתי נתפס, והצעדים האחרונים שלו מראים שהוא בונה על קריפטו ובענק, שייצר עושר עבור אמריקה והעולם.
השאלה היחידה היא, עבורנו כישראלים, היא עד כמה יוכל ההייטק הישראלי, כמי שמייצר את התשתיות העולמיות של המטבעות המבוזרים, לקחת חלק בחגיגה. השבוע פורסם דוח מצב התעשיה, שמראה כי בעוד העולם חוגג, בישראל התעשיה דווקא מתכווצת.
זה קורה כי משקיעים זרים בתחום ועובדים מופלים לרעה. זה קורה כי הבנקים מקשים על קבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, וזה קורה כי ממשלת ישראל לא אמרה עדיין מפורשות – אנחנו הולכים עם הקריפטו. כדי להפוך את ישראל למעצמת קריפטו לא צריך השקעות ענק. צריך רצון ממשלתי, והסרת חסמים. ואם נשכיל לעשות את זה מהר, נוכל להצטרף גם אנחנו למסעו של דונלד טראמפ לירח, ומעבר לו.
