ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק הבנקאות, שיחייב את הבנקים למסור ללקוחותיהם הודעה על יתרה של 15 אלף שקלים או יותר ששוכבים בחשבון העובר ושב, שאינה נושאת ריבית – ועל חלופות השקעה שעשויות להשיא תשואה גבוהה יותר.
לפי ההצעה שאושרה, בשנה וחצי הראשונות ליישום החקיקה ההודעה תישלח אחת לחודש, ולאחר מכן אחת לרבעון – בעוד נגיד בנק ישראל יוכל לקצר את התקופה באישור ועדת הכלכלה. בנוסף נקבע כי המפקח על הבנקים יהיה רשאי לקבוע הוראות באשר לאותן הודעות ובכלל זה לנוסח ההודעות והפניה למידע על חלופות השקעה, לרבות מידע על השקעה בגופים פיננסיים אחרים, אם ראה שהדבר נדרש. המפקח יוכל גם להטיל על הבנקים עיצום כספי בסך 50 אלף שקלים על כל הפרה.
בנוסף עלתה התייחסות לסוגיות מנגנון עדכון הסכום, מועד התחילה ודיווח של המפקח על הבנקים לוועדה על עמידה בהוראות. בעקבות זאת הוחלט להסמיך את שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, לשנות את הסכום. עוד נקבע היום כי ההצעה תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר פרסומה ברשומות והמפקח על הבנקים ידווח לוועדה על יישום החוק בתום שנה מיום התחילה.
ח"כ ארז מלול ("מפלגת ש"ס"), שהביא את ההצעה לוועדה, הסביר כי מדובר בהצעת חוק צרכנית שנועדה לסייע לציבור שמחזיק מעל 200 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש ולא מקבל תמורתם ריבית, והבנק בכלל לא מיידע אותם שהם יכולים להניב פירות מהכסף שלהם. "יש היום יש כ-240 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש של אזרחי ישראל ואנחנו רוצים לעודד אותם לעשות שימוש בכסף שלהם", אמר.
נציגת בנק ישראל, עו"ד חן פליישר, העלתה בפני הוועדה כי החשש של בנק ישראל הוא שככל ששולחים יותר הודעות - הלקוחות יפסיקו לקרוא אותן, "אנחנו רוצים לטרגט את הלקוחות שנרדמו ולעורר אותם לפעולה" אמרה. יו"ר איגוד היועצים לכלכלה המשפחה, שי אבו, חיזק את דבריה של פליישר והוסיף כי אין תועלת בשליחת "מבול" הודעות ללקוחות מבלי להניע אותם לפעולה, והציע שכדי לייצר פעולה לטובת הלקוח ניתן לשלוח קישור לאתר קו המשווה של בנק ישראל.
נציג לובי 99, שלובי שמנסה לייצג את האינטרסים של הציבור בכנסת, משה קאשי, ציין כי הבנקים מרווחים מכך שהכסף שוכב בפקדונות העו"ש וכיום יש 13 מילארד שקל בשנה "ישר לשורת הרווח". קאשי הוסיף כי לא מדובר במבול הודעות מהסיבה שאם לקוח מפספס פעם ברבעון אז במשך חצי שנה לא נעשה כלום, וציין כי לבנק ישראל יש אפשרות להסדיר את זה ולהכניס את כל המידע בהודעה אחת. "שבנק ישראל יבחן את ההשפעה של המשלוח כל חודש, ואם הוא יראה שזה באמת הופך את הלקוחות לקהי חושים אז תשנו לפעם ברבעון", אמר.
נציג איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, ציין שהאינטראקציה בין הלקוח לבנק עלתה וקיימים ערוצים דיגיטליים שמאפשרים ללקוח לתקשר עם הבנק בכל זמן. רבינוביץ הוסיף כי כמות ההודעות שנשלחות היום לפי הוראות חקיקה מביאות למצב שהלקוח מקבל דיווחים בלי הפסקה. "האינטרס צריך להיות שההודעות יגיעו באופן שיאפשר ללקוח להתאים לצורך שלו, לכן המתווה הראשוני של משלוח פעם ברבעון הוא נכון", אמר.
אושר לקריאה ראשונה: בנקים יחויבו לפתוח פקדונות גם ללקוחות בנקים אחרים
מוקדם יותר, אישרה הוועדה לקריאה ראשונה תיקון נוסף לחוק הבנקאות שיאפשר ניוד פקדונות בין הבנקים, גם לבנק שבו ללקוח אין חשבון פעיל. לפי ההצעה שאושרה, הבנקים הגדולים יוכלו לאפשר הפקדת פיקדונות גם ללקוחות שאינם מנהלים חשבון עו"ש אצלם. עוד אושר, כי המפקח על הבנקים יוסמך להטיל עיצום כספי על בנקים שלא יעמדו בהוראה.
מדובר בתיקון חשוב לחוק, שיכול לעודד את התחרות בשוק הפקדונות, ולאפשר ללקוחות לקבל תשואה גבוהה יותר עבור הכסף שיפקידו בהם.
ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ שלום דנינו ("הליכוד"), אמר בפתח הדיון כי הצעת החוק תורמת למאבק ביוקר המחייה ולצרכנות נבונה. ח"כ אביחי בוארון ("הליכוד"), שהביא את ההצעה, ציין כי עד היום השירות היה לקוי ו"כשאנשים רוצים לפתוח פיקדון, רוב הבנקים מציבים תנאי של העברת חשבון העו"ש. הצעת החוק מבקשת לייצר תחרות אמיתית בשוק הפיקדונות. בחשבונות העו"ש יש 640 מיליארד שקל בעו"ש ופקדונות שהציבור יכול לעשות בהם שימוש טוב יותר".
נציג לובי 99, משה קאשי, ציין כי הבנק מחויב לקבל פקדון מאדם שאין לו חשבון אך אין התייחסות לגובה הריבית. קאשי הציע לוועדה לקבוע כי הבנק יהיה מחויב לקבל פיקדונות מאדם שאין לו חשבון ושהריבית תהיה אותה ריבית שהבנק מציע ללקוחות שלו. העומד בראש המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, התייחס לדבריו ואמר כי החשש שלא יהיה משחק תחרותי הוא מובן, אך הדרך להתמודדות היא לעקוב אחרי התחרות בתחום הפיקדונות, "נכון להיום יש שני בנקים קטנים שנותנים תחרות חריפה בתחום הפיקדונות, סביר להניח שהתחרות תימשך כי כדאי להם".
