מרכז הראל של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב יקיים בסוף החודש (ה-31 במרץ) יום עיון מעניין. הוא נוגע למחקר שיוצג על ידי ד"ר נעמי שפירר בנוגע השפעות הגופים המוסדיים על החלטות באסיפות הכלליות בחברות ללא גרעין שליטה. המטרה היא לבחון האם המוסדיים השפיעו על החלטות בנושא תגמול הבכירים, מינוי חברי דירקטוריון, עסקאות בין בעלי עניין ועוד.
כמי שמסקר שנים את שוק ההון, אני יכול להעריך גם ללא מחקר שהתשובה לכך חיובית. מוסדיים כמו חברות ביטוח וקרנות פנסיה וגמל מרגישים הרבה יותר בנוח להשפיע על חברות ללא בעל בית מוגדר, מאשר בחברות עם בעל שליטה. לכן, חברות הנסחרות ללא בעל בית מוגדר הופכת טרף קל לציידי הזדמנויות עם כיס עמוק. הקונים הפוטנציאליים מריחים את רמת המחירים הנמוכה מהפוטנציאל העסקי בחברה לקניית נתח מהותי או את השליטה.
בבורסה מסתובבים מספר ציידי מציאות המריחים פוטנציאל למאבק שליטה או סתם פוטנציאל עסקי. אחד מהם הוא אהרון פרנקל, שעשה לפני שבועיים סיבוב כספי לא רע במניות בנק לאומי והוא שם עין גם על השקעות אחרות. אבל יש גם משקיעים נוספים המעוניינים להיכנס לחברה על בסיס השקעה אסטרטגית. המדובר בדרך כלל בקרנות השקעה אמריקאיות כמו סטנברידג' או גלטין שהשקיעו בהפניקס או בבזק, או בקרן ההשקעות פימי של ישי דוידי שכבר השקיעה ביותר מ-50 חברות בורסאיות. קרנות אלה קונות בדרך כלל נתח ממניות החברה, משביחות אותו ובסוף הדרך מוכרות.
ויש משקיעים שקונים שליטה בחברה כי היא חלק מתחום התמחותם וקו העסקים שלהם. הבולטים בהקשר זה הם האחים אמיר שקנו בתחילת 2024 את השליטה בשופרסל והצליחו להשביח את החברה בצורה מעוררת השתהות.
ויש משקיעים שעדיין לא החליטו מי הם - משקיעים אסטרטגיים, ציידי מציאות או גם וגם?. אחד הבולטים שבהם הוא איש העסקים יצחק תשובה. בעבר קנה תשובה כמעט כול מה שזז ואפילו גילה עניין בתחום התקשורת (דרך קניית עיתון). אחרי התספורת שביצע בחברת דלק נדל"ן הוא הבטיח ללמוד את הלקח והודיע שבכוונתו להתמקד בעתיד בעסקי האנרגיה באמצעות קבוצת דלק. באמצעות מנהליו עידן וולס ויוסי אבו (מנכ"ל ניו מד) אכן עשה את הבלתי יאומן והדהים בשלוש השנים האחרונות את שוק ההון עם תשואות חריגות.
כעת תשובה ניצב בפני משימה קשה לא פחות - הצורך להשביח את קבוצת האשראי ישראכרט. האישור לרכישתה יינתן בזמן הקרוב על ידי הפיקוח על הבנקים (אישור רשות התחרות כבר ניתן) ויש לראות בכך עסקה מוגמרת. השאלה האם הוא יצליח במקומות שקרנות ההשקעה אמריקאיות לא הצליחו בעסקת הקנייה של חברת כרטיסי האשראי מקס (בעבר לאומי קארד). האם לתשובה יש איזה ערך מוסף או סינרגיה עסקית אשר תצדיק את השקעתו בחברת כרטיסי האשראי?
אני רוצה לתת לתשובה ליהנות מהספק ולהעניק לו את הקרדיט שיצליח יותר מהביצועים עד היום. לפי הדוחות ל-2024 הנהלת ישראכרט בראשות המנכ"ל רן עוז והיו"ר תמר יסעור הכינה עבורו את הקרקע באמצעות תכנית התייעלות, חידושים טכנולוגיים וכניסה למנועי צמיחה עתידיים. זאת הסיבה שישראכרט רשמה ב-2024 את הרווח הנמוך ביותר מבין שלוש חברות כרטיסי האשראי (264 מיליון שקל) למרות שמבחינת מחזור ההכנסות (3.24 מיליארד שקל) היא הגדולה ביותר.
צריך לזכור שבעל השליטה בדלק נכנס לשוק רווי תחרות. בחודשים הקרובים נדע למי בנק דיסקונט מכר את השליטה בוויזה כאל, וצפוי שהבעלים החדשים שם לא יעשו לתשובה חיים קלים. בשביל כולם אני מקווה שתשובה ידע לתת את התשובה ושהוא אינו חושב שישראכרט היא עוד צעצוע שהוא קונה כי סתם בא לו.
מסקרן מאוד לאן יוביל מכאן את חברת כרטיסי האשראי. אני מכיר את איש העסקים עשרות שנים ומאחל לו מכאן הצלחה לטובת המשקיעים במניות ישראכרט ובתוכם דלק.
הטור המלא יפורסם מחר ב"מעריב"
