השבוע מגיע תקציב המדינה לשנת 2025 לישורת האחרונה. לקראת סוף השבוע שעבר, בהצבעה שהתקיימה במליאת הכנסת מעט לפני עלות השחר, ומעט אחרי שטיל חות׳י שוגר לעבר מדינת ישראל – אושרו חוק ההסדרים וחוק מסגרות התקציב בקריאה שנייה ושלישית.
אם נדמה היה למישהו שהטלטלות בקואליציה ימנעו ממנה להעביר את התקציב, ובכך יסמנו את בואן של בחירות מחודשות לכנסת – הרי שהעברת חוק ההסדרים השכיחה את התיאוריות.
החוקים עברו בסיוע השר איתמר בן גביר ושרי סיעתו ששבו לממשלה, ותוך השגת פשרות עם שר השיכון יצחק גולדקנופף, שהתקפל מדרישתו להתנות את התקציב במעבר חוק השתמטות. ומכאן נראה שהדרך למעבר התקציב סלולה.
אף שבכירי הקואליציה נשמו בסוף השבוע לרווחה, לוח הזמנים עדיין צפוף: היום (ראשון) לאחר דיונים מרתוניים, ועדת הכספים תאשר לקריאה שנייה ושלישית את חוק התקציב. משתסיים הוועדה להכין את החוק, ההצבעות על החוק במליאה יחלו ככל הנראה ביום שלישי בבוקר, עם אופציה להקדמה ליום שני. לאחר שיעבור בקריאה שנייה ושלישית – חקיקתו של תקציב 2025 תושלם.
חסר בשורות, חסר רפורמות, חסר רלוונטיות
בלילה בין רביעי לחמישי בשבוע שעבר, חוק המסגרות שאושר קבע את תקרת ההוצאות על 619 מיליארד שקל, והגירעון נקבע על 4.7% מהתוצר. אולם בנוסף לכך, אושרה גם רזרבה בסך 4 מיליארד שקל, שתיפתח בעת הסלמה ביטחונית — וניצולה יגדיל את הגירעון ל-4.9% מהתוצר. כאן המקום להזכיר שכשהכריז שר האוצר סמוטריץ׳ על תחילת קידומו של התקציב, הוא הגדיר יעד גירעון של לא יותר מ-4% - יעד שלא הגשים את עצמו.
התקציב, במובנים רבים, הוא חסר רפורמות מעודדות צמיחה, וחסר כל בשורה למשק הישראלי – שזקוק נואשות לדחיפה בתום שנה וחצי של לחימה שנתנה את אותותיה בו, בלשון המעטה. מה כן יש בו? ובכן, בעיקר גזרות שאושרו עוד בסוף דצמבר בחוברת נפרדת. בין היתר: הקפאת מדרגות מס הכנסה, העלאת דמי הביטוח הלאומי, הפחתת דמי הבראה לעובדים וקיצוצים נרחבים בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות.
ואולם, האבסורד הוא שעל אף כל המלחמות והמהלכים הפוליטיים שננקטו כדי לדאוג שהתקציב יעבור, ייתכן מאוד שהוא כלל לא יהיה רלוונטי. תחזיות משרד האוצר, נשענו בכל מה שקשור למגבלת ההוצאה ולקביעת יעד הגירעון, בעיקר על תרחיש בו הסלמה ביטחונית לא תקרה מעבר לרבעון הראשון של 2025. אך עם קריסתה של הפסקת האש בשבוע שעבר, ייתכן ומסגרת התקציב שנקבעה לא תתאים למציאות הביטחונית, ובהתאם מסגרת ההוצאה תיאלץ להיפתח.
גורם בכיר במשרד האוצר אמר בשיחה עם "מעריב" כי במשרד נערכים לתרחיש בו תהיה הסלמה, ומערכת הביטחון תדרוש תקצוב נוסף – ומתכננים לסרב לכך. זאת בנימוק שהגדלת תקציב הביטחון ל-109 מיליארד שקלים תספיק לתרחיש כזה. לדברי הבכיר, הערכה מחודשת של מגבלת ההוצאה תתבצע במשרד האוצר בסביבות מאי-יוני, ואז ייקבע האם יהיה צורך בהגדלת יעד הגירעון, בהתאם לצורך ובהתאם לשיעור בו תיפתח ההוצאה הממשלתית.
אז עם מה נשארנו? בגדול, עם תקציב שלמרות שמהווה התקציב הגבוה בתולדות המדינה, עדיין מצליח להיות ״רזה״ וחסר בשורות. כזה שמזרים כספים קואליציוניים בהיקף עצום של יותר מ-5 מיליארד שקלים. כזה שהתחיל בהבטחות לגירעון מרוסן, לכניסה של הממשלה מתחת לאלונקה – ונגמר בהטלת גזירות על הציבור, ללא סגירה של משרד מיותר אחד מבין שלל, ללא ריסון כספים קואליציוניים וללא בשורה לאזרחים רבים שקורסים תחת הנטל.
