לפי הדירוג, קמבודיה רשמה את הזינוק החד ביותר, עם עלייה של 67.8% במחירי הבנזין. אחריה מדורגת מיאנמר עם 55.4%, זינוק שיוחס לשילוב בין המצב הביטחוני במדינה לבין היחלשות המטבע המקומי. הפיליפינים רשמו עלייה של 54.2%, וייטנאם 49.7%, וניגריה כ-49%, במה שנחשב למשבר החריף ביותר באפריקה. גם זימבבואה בלטה עם עלייה שנעה בין 39.1% ל-47%, ואוסטרליה עם כ-42%.
בהמשך הרשימה מופיעות מדינות נוספות שספגו התייקרויות כבדות: גואטמלה עם כ-34.1%, סרי לנקה עם 33.8%, ולאוס עם 32.9%. בארצות הברית נרשמה עלייה של כ-30.2%, בעיקר בחוף המערבי ובמדינות המזרח, בעוד שבקנדה נעה העלייה בין 25.2% ל-28%. נורבגיה רשמה עלייה של 23.9%, למרות היותה מפיקת נפט, בין היתר בשל המיסוי הגבוה שמגביר את הרגישות למחירי השוק העולמי.
גם באירופה נרשמו עליות חדות, אם כי התמונה שם מורכבת יותר משום שבחלק מהמדינות הסולר התייקר הרבה יותר מהבנזין. ספרד בלטה במיוחד עם עלייה של 35% במחירי הסולר, הגבוהה ביותר ביבשת. בצרפת ובגרמניה דווח על התייקרות של כ-32.5% בסולר, בעוד שבבנזין העליות היו מתונות יותר: 17.5% בצרפת, 17% בגרמניה ו-6.1% בלבד בספרד. גם אירלנד רשמה עלייה של 23% בסולר, ואיטליה 19.4% בסולר, לעומת 4.8% בלבד בבנזין. בבריטניה נרשמה עלייה של כ-17%.
בדרג הביניים נמצאות מדינות מערביות נוספות, שבהן העליות היו חדות אך לא קיצוניות כמו באסיה. קנדה, כאמור, נעה סביב 25.2% עד 28%, אוסטרליה 18.2% בנתון שמרני יותר מהדיווחים האחרים, ובריטניה, צרפת וגרמניה נעו סביב 17% עד 18% בבנזין. ישראל נמצאת גם היא בקבוצה הזאת, עם עלייה של כ-15% במחיר הדלק.
יש גם מדינות שבהן העלייה הייתה מתונה יחסית. סין רשמה עלייה של כ-11%, ברזיל כ-12%, הודו סביב 5%, וספרד ואיטליה בבנזין נותרו עם עליות חד-ספרתיות או נמוכות יחסית. במדינות הללו, לפי ההערכות, הסיבה היא שילוב של פיקוח ממשלתי, סבסוד דלק או יכולת לרכך את הזעזוע באמצעות רכש מוזל והסכמים ארוכי טווח. הודו, למשל, הצליחה למתן את ההתייקרות בזכות רכישת נפט מוזל מרוסיה.
התרעות פיקוד העורף