בתיירות, בארגונים ובאקדמיה – תחום המִשְׂחוּק (Gamification) הולך וצובר תאוצה. ערן גלמור, מפתח פלטפורמת Yooz, מספר כיצד מנגישים תוכן בצורה חווייתית ואיך יוצרים סקרנות ועניין במקום להעביר עוד מצגת שגרתית.
"בענף התיירות יש גופים ומוסדות בעלי תקציבים, כמו למשל מוזיאונים גדולים, ואז כשרוצים לעשות פעילות חווייתית למבקרים הם יכולים לפתח בעזרת ספקים אפליקציות ייעודיות וכדומה. אבל לרוב עסקי התיירות בארץ אין תקציבים גדולים, ואנחנו בעצם נותנים פלטפורמה לעסקים קטנים ובינוניים”, כך אומר ערן גלמור, מנהל פיתוח ארגוני שמתהדר גם בטייטל משחקולוג.
מתוך האהבה שלו לטיולים וגם למשחקים, החליט גלמור (62) לעסוק במִשְׂחוּק (Gamification) - שימוש בטכניקות משחק כדי לשפר ביצועים בתחומים שלאו דווקא קשורים במשחק עצמו. הוא פיתח את המותג Yooz - פלטפורמה דיגיטלית ליצירת חוויות ללקוחות בטכניקות של משחק, מה שמאפשר לייצר פעילות חווייתית גם בעולם התיירות. “הייתי פעם מדריך טיולים, ואם אני מסתכל איך הדרכתי לפני 30 שנה ואיך זה קורה היום - אז תכל'ס זה כמעט אותו הדבר”, הוא אומר.
במה בעצם מתמקד המיזם שלך?
“בעולם התיירות יש טכנולוגיות הקשורות בהזמנות שמבצע הלקוח, כגון הזמנות של נופש וכדומה, או בדרך שבה הוא מתקשר עם שירות חדרים, בעזרת אפליקציה למשל. מהבחינה הזו אנחנו נמצאים באותו לבל עם כל העולם. אבל בטכנולוגיה שקשורה יותר בתחום החווייתי המצב פחות מפותח אצלנו".
"למשל, אנשים יוצאים לטיול והמדריך מדבר רוב הדרך. זה המצב המוכר. ואילו אנחנו חושבים איך אפשר להנעים את זמנם של המטיילים מעבר להדרכה הפרונטלית של המדריך, ומייצרים באמצעות המערכת איזשהו סוג של משחק טיול. משחק באמצעות שאלות או חידות הקשורות באתרים שבדרך, שגם דרכו אפשר ללמוד כל מיני דברים".
“לדוגמא, בטיול משפחות שהתקיים באזור זכרון יעקב, היה חשוב ללקוחות לדבר על ארגון ניל”י. אז במקום שהמדריך יסביר במשך שעה, עשינו חידון בצורת סרטון אנימציה, חידה בלשית על הנושא של ניל”י, שהמטיילים התחברו אליה דרך לינק שנשלח אליהם לטלפון הנייד”.
מייצרים אינטראקציה
כאמור, מטרה אחת של הפלטפורמה היא להנגיש תוכן תיירותי בצורה חווייתית. בנוסף, מציין גלמור, “המערכת מאפשרת גם לייצר קבוצות בין המשתתפים בטיול ואז לקיים בין האנשים אינטראקציה דרך פעילות קבוצתית. כמו כן, רבים מהמטיילים הם מטיילים עצמאיים, כלומר כאלה שלא יוצאים לטיולים מאורגנים, וגם להם צריך למצוא פתרונות הולמים. למשל, פנתה אליי קבוצה של ישראלים שטסה בחודש הבא לויאטנם וביקשה פעילות משחקית לשם”.
דוגמה נוספת, לדברי גלמור, הם סיורים קולינריים המתקיימים כיום במקומות רבים בארץ. “מה קורה אם את רוצה לטייל במועד שנוח לך, בהרכב ובתקציב שנוח לך, ולאו דווקא במסגרת סיור מאורגן?”, הוא שואל ומסביר: “אנחנו עובדים עכשיו עם חברה העוסקת בסיורים קולינריים על מנת לייצר סיור עצמאי בשוק הכרמל באמצעות משחק. זה יאפשר לאנשים לבוא מתי שהם רוצים, ולראות דרך סרטון את הסיפור של בעל הבסטה וגם ליהנות ממשחק מובייל עם חידות על השוק - מה שיעניין גם ילדים. כמו כן, בסיור מהסוג הזה המטייל העצמאי ישלם 40%־50% פחות ממה שהיה משלם בסיור פרונטלי”.
מטרה נוספת של הפלטפורמה, מציין גלמור, היא למשוך באמצעות מִשְׂחוּק מטיילים גם לאתרים שנחשבים פחות אטרקטיביים מבחינת מבקרים. “באחד הגנים הלאומיים, שלא מטויל מספיק ואפילו אנשים שגרים באותו אזור כמעט ולא הכירו, יצרנו לבקשת אחד הגופים פעילות ‘בעקבות המטמון של ביברס’, שהיה סולטן ממלוכי. כלומר, יש לזה ערך הרבה יותר גבוה מאשר רק כיף”.
הפתעה לא צפויה
למי שרוצה לאמץ את הפלטפורמה בשפות עברית או אנגלית, מציין גלמור, יש שתי אפשרויות: “או שהלקוח מפתח בעצמו על גבי הפלטפורמה את התוכן שלו, או שאנחנו עושים זאת עבורו. אבל התשתית כאמור כבר קיימת, והמחיר משתנה לפי צורכי הלקוח. בכל אופן, עבור הלקוח לקבל פלטפורמה מוכנה מול לפתח אפליקציה ייעודית - המחיר יוצא זול בעשרות אחוזים”.
כך או כך, התיירות בארץ נמצאת במצב מאוד מאתגר בימים אלו.
“חד־משמעית. לכן חוץ מתחום התיירות, אני משתמש במִשְׂחוּק גם בעולם הארגוני והאקדמי. בארגונים יש אתגר איך להביא את העובדים לפעילויות, איך לסקרן אותם ואיך לייצר מעורבות שלהם. למשל, לאחרונה עשינו לאחד הבנקים משחק, סוג של חידה הנוגעת במהות של איזשהו תפקיד, כאשר התוכן היה בנקאי. ככלל, לאנשים היום אין סבלנות, הם צריכים משהו קצר, משהו של 10 דקות, ואז דרך פעילות משחקית אפשר להעביר ולהנגיש ידע בזמן קצר. פעילות משחקית גם שוברת שגרה. העובדים לא באים לאיזו הרצאה עם מצגת אלא מייצרים להם הפתעה, ואז זה מסקרן, מפתיע ומאתגר”.
מבחינת מוסדות אקדמיים, מספר גלמור, “אני עובד לדוגמה עם המכללה האקדמית תל אביב־יפו. בחוג לסיעוד יש קורס שמתמקד בזיקנה שלווה באמצעות המערכת שלנו, שכוללת בין היתר פעילויות משחקיות עם המרצה בכיתה. המרצה רצה למשל לאבחן עם הסטודנטים את מצב הזקנים בארץ. במקום לשאול 'מה דעתכם' או 'מה אתם אומרים', הם חוו זאת באמצעות משחק. חיברנו משחק של ‘נכון’ ו‘לא נכון’. הפעילות המשחקית בסופו של דבר מגבירה את שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס.
"היום, בכל מקום אנשים מחפשים לא את הסטנדרטי אלא את הייחודי, יוצא הדופן. בתחום המִשְׂחוּק יש גם אימוץ הרגלים של הדור הצעיר: חוסר סבלנות, קצר וקולע, ו’תן לי משהו דיגיטלי’”.
