כיצד מחשבים מנדט בבחירות בישראל? כיצד מחליטים איזו רשימה עוברת את אחוז החסימה? כיצד מחליטים אילו קולות נספרים ואילו לא? אמנם נדמה שבשנתיים האחרונות כבר הפכנו מומחים לבחירות, אך הנה מספר תשובות לכמה שאלות על תהליך ההצבעה. עושים סדר לקראת הבחירות לכנסת ה-25.

מהו קול תקין ומהו קול פסול?

בבחירות לכנסת יכול אדם להצביע רק בקלפי בה הוא רשום בפנקס הבוחרים. בכניסה לקלפי תינתן לבוחר מעטפה מסומנת עם פרטיו האישיים לאחר הזדהותו בפני ועדת הקלפי. על הבוחר לוודא שהמעטפה שלמה ותקינה, ללא קשקושים או סימנים אחרים. יש לבחור פתק אחד בלבד מבין הפתקים המונחים בקלפי ולוודא שהוא נקי משני צדדיו מכל פגיעות, קשקושים או סימנים אחרים שאינם הודפסו עליו במכוון.

כל פתק עם רישומים וקשקושים באחד מצדדיו יפסל. במערכות בחירות קודמות נפוצו דיווחים לפיהם מתנגדים של רשימה מסוימת קשקשו על חלקו האחורי של פתקי ההצבעה ובכך למעשה גרמו לפסילת כל הקולות אליה מאותה קלפי. בשל מקרים כאלה ואחרים יש לוודא היטב את תקינות המעטפה והפתק שבאמצעותם מצביעים בבחירות, ולדווח באופן מידי לוועדת הקלפי על כל ליקוי במעטפה או בפתקים.

כיצד מחשבים את אחוז החסימה?

אחוז החסימה בישראל נקבע במטרה למנוע מצב של ריבוי מפלגות קטנות בכנסת - מצב שיקשה אף יותר על הקמת ממשלת וקידום חקיקה. אחוז החסימה בישראל משתנה מעת לעת בהתאם להחלטת הכנסת, וכיום הוא עומד על 3.25% מסך הקולות הכשרים (כל הקולות שאינם נפסלו). כתוצאה מכך, כל מפלגה שמקבלת פחות מ-3.25% מסך הקולות הכשרים אינה עוברת את אחוז החסימה ולא תיבחר לכנסת.

לאחר ספירת כל הקולות וניכוי הקולות הפסולים, מתפנים לחשב את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-24 הצביעו בסך הכול 4,436,365 בני אדם. מתוך כמות ההצבעות הכוללות, 26,313 קולות הוגדרו פסולים ולא נספרו, מה שקבע כי מספר הקולות הכשרים היה 4,410,052. כאמור, עם היוודע סך הקולות הכשרים, בודקים כמה קולות שווה 3.25% על מנת לעבור את אחוז החסימה: 4,410,052X0.0325=143,326.69. על פי חישוב זה, מפלגה שלא זכתה ל-143,327 קולות או יותר בבחירות לכנסת ה-24 לא עברה את אחוז החסימה. 

כיצד מחשבים מנדט?

לאחר שנוכו כל הקולות הפסולים וחושב אחוז החסימה, אפשר לחשב את המנדטים בכנסת. בסך הכול יש 120 מנדטים בכנסת, המתחלקים בין המפלגות שעברו את אחוז החסימה, בהתאם לכמות ההצבעות להן זכו. עם חישוב אחוז החסימה, כל הקולות למפלגות שלא זכו להיכנס לכנסת נמחקים, ונספרים רק הקולות הכשרים של המפלגות שעברו את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת ה-24 נספרו 64,752 קולות כשרים שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. בשל כך, יש לחסר את מספר הקולות שהצביעו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מתוך כלל הקולות הכשרים, ואז לחלק ב-120. 

4,410,052 קולות כשרים פחות 64,752 קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה מביא אותנו ל-4,345,300 קולות כשרים למפלגות שעברו את אחוז החסימה. כאשר נחלק מספר זה ב-120 נקבל 36,210.83, וזה בעצם גודלו של מנדט אחד. כך מתחלקים המנדטים בין המפלגות בהתאם לכמות ההצבעות לה זכתה כל מפלגה. 

הסכם עודפים

מספר המנדטים שמקבלת כל מפלגה שווה בדיוק למספר הקולות שבו זכתה בחלוקה למספר הקולות השווים למנדט אחד. חלוקה זו משאירה כל מפלגה עם כמה קולות עודפים שלא הצליחו להשלים את המנדט הבא (בהנחה שלא התקבלה כפולה מדויקת של כמות הקולות השווה מנדט אחד - כאמור, 36,210.83 קולות במקרה של הבחירות לכנסת ה-24). עבור מקרה זה קיים החוק להסכם עודפים, הידוע גם בכינוי חוק בדר-עופר. יוחנן בדר מגח"ל ואברהם עופר מהמערך היו שני חברי הכנסת שקידמו את החוק בשנת 1973.

על פי חוק זה, כל שתי מפלגות רשאיות לחתום על הסכם עודפים ביניהן בטרם הבחירות. כך לדוגמה, לקראת הבחירות לכנסת ה-24 חתמו מפלגות ימינה ותקווה חדשה זו עם זו, ומפלגות יש עתיד וישראל ביתנו זו עם זו על הסכמי עודפים. תכליתו של הסכם העודפים להבטיח את מיצוי כל הקולות הנוספים שאינם מאפשרים מנדט נוסף, לכדי מנדט משותף בין שתי המפלגות החתומות על ההסכם. 

כיצד יוחלט איזו מבין שתי המפלגות תקבל את הקולות העודפים ואולי תזכה במנדט נוסף? לשם כך קיים מושג הנקרא מודד רשימה. מודד הרשימה הוא כמות הקולות שקיבלה כל רשימה חלקי מספר המנדטים שקיבלה. המפלגה מבין שתי המפלגות החתומות על הסכם העודפים שבחישוב זה תשיג את התוצאה הגבוהה יותר תקבל את המנדט העודף מביניהן.

כך לדוגמה, בבחירות כנסת ה-23 חתמו מפלגות הליכוד וימינה על הסכם עודפים. סך הקולות של הליכוד עמד על 1,352,449, אשר שווים 35 מנדטים. ימינה זכתה ל-240,689 קולות אשר שווים היו לשישה מנדטים. מודד הרשימה של הליכוד נקבע לפי חישוב של סך הקולות שקיבלו (1,352,449) חלקי 35 המנדטים שלהם פלוס אחד נוסף (המנדט הפוטנציאלי בעקבות הסכם העודפים - 36), כך שהוא עמד על 37,568. מודד הרשימה של ימינה עמד על מספר הקולות שקיבלו (249,689) חלקי ששת המנדטים שלהם פלוס אחד נוסף (המנדט הפוטנציאלי בעקבות הסכם העודפים - 7), כך שהוא עמד על 34,384. מכאן שמודד הרשימה של הליכוד היה גבוה יותר משל ימינה, ולכן הם זכו במנדט הנוסף בעקבות הסכם העודפים ובסך הכול זכו ל-36 מנדטים, לעומת ימינה שזכו לשישה מנדטים בסך הכול. 

מעטפות כפולות

בכל מערכת בחירות אנו שומעים על המעטפות הכפולות הנספרות לאחר פרסום מרבית תוצאות הבחירות ברוב הקלפיות. המעטפות הכפולות היא שיטת ההצבעה עבור אותם בעלי זכות הצבעה אשר בשל סיבות רבות אינם נמצאים ליד הקלפי המקורית שהוגדרה להם מבעוד מועד בפנקס הבוחרים. מבין אלה אפשר למנות את חיילי צה"ל המשרתים בבסיסים רחוקים מבתיהם, דיפלומטים ישראלים הפועלים בשגרירויות ונציגויות ישראליות ברחבי העולם, אסירים, מאושפזים בבתי החולים, נשים השוהות במעונות הגנה שונים והחל מהבחירות ה-23 גם שוטרים זכאים להצביע במעטפות כפולות הרחק מבתיהם. 

בהתאם לחוק הבחירות, לכל ועדת קלפי גישה לפרטי המצביעים הרשומים באותה קלפי בלבד, ואינם רשאים לדעת את פרטיהם של אנשים אחרים. בשיטת ההצבעות הכפולות, אדם הרשאי להצביע כך מצביע כרגיל במעטפת בחירות רגילה אותה הוא מקבל מוועדת הקלפי כמו כל אזרח אחר, ולאחר מכן מוכנסת המעטפה למעטפה מיוחדת נוספת. על המעטפה הנוספת נכתבים פרטי הזיהוי האישיים של המצביע. המעטפות הכפולות אינן נספרות יחד עם יתר המעטפות הרגילים באותה הקלפי, ונשלחות באופן מרוכז לוועדת הבחירות המרכזית, שם מוודאים כי אותו אדם אכן הצביע פעם בלבד. לאחר איסוף כלל המעטפות הכפולות בוועדת הבחירות המרכזית, פותחים את המעטפות הכפולות ומוציאים את כל מעטפות ההצבעה הרגילות הנמצאות בתוכן, מערבבים אותן היטב ואז פותחים וסופרים אותן. 

קולות המעטפות הכפולות נספרים כיממה או שתיים לאחר ספירת מרבית הקולות הרגילים בקלפיות ברחבי הארץ. אחוז המצביעים בשיטת הצבעה זו נע בין כ-3% לכ-5%, כך שהשפעתן על תוצאות הבחירות אינה גדולה, ולעתים קרובות מביאות לשינוי מפת המנדטים המנדט אחד או שניים. באופן מסורתי, בשל הרכב האוכלוסייה המצביע בשיטה זאת (חיילים, דיפלומטיים, שוטרים, סוהרים ועוד), שינוי תמונת המנדטים לאחר ספירת המעטפות הכפולות מביא לפגיעה במפלגות החרדיות והערביות, ומשפר את מצבן של מפלגות המרכז הציוניות.