אין ספק שאחת הדמויות הפעילות ביותר במערכת הבחירות הנוכחית היא יו"ר התנועה, ציפי לבני. זה החל בתקרית עם אבי גבאי, שבסיומה התפרק "המחנה הציוני", ונמשך עם סדרת ריאיונות לאורך התקופה האחרונה. הבוקר (שני) סיפרה לבני בהרחבה גם על התוכנית המדינית שלה, ושוחחה עם ענת דוידוב ועם ינון מגל ב-103FM גם על איזנקוט, בני גנץ, עזה, סוריה, אבו מאזן ועוד.
היית במסיבת הפרידה של איזנקוט. הוא אמר על אזריה שהוא לא גיבור, אלא אנטי גיבור.
"קודם כל, אני מאוד אוהבת את איזנקוט. אני שמחה שהרמטכ"ל עמד על הקוד האתי של צה"ל, שכתוב על קירות כל חדרי ההדרכה בצבא. זה מצער אותי שמול רוח צה"ל היתה רוח רעה שרצתה להפוך לגיבור מישהו שעשה מעשה שלא ייעשה. עמוד השידרה והמצפון שהוא הפגין ראויים לציון".
גנץ אמר ב-2015. הוא אמר שהוא סיכן חיילים כדי לוודא שאין אזרחים בבית חולים בעזה. מה דעתך בעניין הזה
"שני סיפורים בקטע הזה. ברגע שהראו את הסירטון של אלאור אזריה, ישב לידי הבן שלי, שהוא לוחם ואמר 'לא עושים את זה', והוא צדק. יש דבר בסיסי שמנחה כל חייל. הדבר השני הוא שהקמתי ועדה בכנסת שתטפל בהגנה משפטית על לוחמי צה"ל, והזמנתי את ראש אמ"ן, והפצ"ר, ושאלתי האם יש מגבלות משפטיות בקרב, וקיבלתי תשובה 'אנחנו פועלים לפי החוק, שזה לא פוגע ביכולת הצבאית, ולא מעלים על דעתנו להציע הצעות שמשנות את הערכים של המדינה. אנחנו יכולים להעלות מטוסים באוויר ולשטח את עזה על כל תושביה, ואף חייל ישראלי לא ייפגע. ישראל לא עושה את זה".
האם צריך לסכן חיי חיילים
"זאת לא תשובה של כן ולא, זה רדוד לחשוב כך. תמיד כשאתה פועל, את מתייעץ, גם עם היועמ"ש, אם אפשר להוריד עמדות שלטון של חמאס, כי הם שולטים משם, אבל יש שם אזרחים. תמיד אתה מסתכן כשאתה פוגע".
בדיקה שנעשתה הראתה שישראל עושה יותר ממה שדין בינלאומי אומר לה לעשות
"מאחר והייתי בקבינט, ולבי חס ואני דואגת על כל חייל שנמצא בדרך מאשר על מי שנמצא בצד השני, זה לחלוטין המצב, עם הוויכוחים והדיונים שהיו לי על מה אפשר לעשות או לא. הייתי בכנס בינלאומי בקנדה, והיה שם גנרל אמריקאי, זה שיכול לאשר נשק בלתי קונבנציונלי. שאלו אותו 'אם הנשיא קורא לך ואתה מבין שאתה עושה מעשה מנוגד לחוק הבינלאומי. מה אתה עושה?' הוא ענה: 'אני אגיד לו 'אני לא אעשה את זה'".
"אם היציאה מהסכם הגרעין זה ניצחון של נתניהו, הנסיגה מסוריה זה כישלון שלו"
על המצב עם הפלסטינים אמר: "גם איזנקוט אומר ומבין, שרק כוח צבאי משיג הרתעה ופוגע באויב, אבל הוא יכול להתחמש שוב. רק מהלכים מדיניים יעשו משהו לטווח ארוך". לאחר מכן התייחסה לתקיפות בסוריה ואמרה: "אני אומרת לנתניהו 'תנצל אותם לעשות שינוי בסוריה'. אני תומכת בפעילות צבאית שקורית בסוריה. תומכת בפעולות הצבאיות, אבל העובדה שארה"ב נוטשת את האזור, בהמשך למדיניות של אובמה, זה דבר רע.
לאחר מכן הוסיפה בנושא: "סוריה נמסרת לידי ארדואן, רוסיה ואיראן שתהיה שם. חסרה רגל מדינית למדינת ישראל. לייצר הסכם לטווח ארוך בין המעצמות שאיראן לא תהיה כאן. נתניהו לא מצליח. אם אני הייתי במצב הזה הוא היה בועט בכל מיקרופון ואומר שזה כישלון. עכשיו אנחנו בכישלון מהדהד".
"אם היציאה של ארה"ב מההסכם האיראני זה ניצחון של נתניהו, אז היציאה מסוריה זה הפסד. אי אפשר לאחוז את שני הצדדים. הוכחתי את זה גם בעבר, גם בלבנון השנייה, החלטת 1701 באו"ם. צה"ל שוקע בבוץ הלבנוני, האחת לשקוע עוד פעם, חווינו את זה, השנייה לצאת בלילה, להפקיר את צד"ל - גם את זה עשינו. האופציה שאני הצעתי והיתה החלטת מועצת ביטחון, אמברגו יבשתי.
"היום יש לך הרתעה, אין לך אף ישראלי הרוג. אם בכל מקום שיש אויבים רוצים לכבוש, אז שהימין יציע אופציה אחרת. אם האופציה היא לכבוש את לבנון, לא תודה ולא בבית ספרי. אפשר רק לכבוש את עזה אם אתם רוצים מבצע צבאי, ולקחת שני מיליון פלסטינים - אין בעיה".
אבו מאזן, איתו ניסית ולא הצלחת
"נכון, לא הגעתי להסכם, אבל זה לא אומר שעכשיו אני אחליט שאני אמכור את התפיסה הציונית יהודית ומספחת לקירבי מיליון פלסטינים".
מה התוכנית שלך להיפרד מהפלסטינים? לתת להם מדינה, לפנות התנחלויות? הסכם?
"אני לא מבטיחה שיש שלום מעבר לפינה, והסיפור שייתנו לי את אבו מאזן לעשר דקות בחדר ויהיה הסכם, זה לא נכון. אני רוצה לשמור רוב יהודי ולהיפרד. בשלב הראשון להשלים את הגדר, היא עוטפת פנימה את גושי ההתיישבות, אני לא מוציאה את צה"ל, ומודיעה לפלסטינים שאפשר לדבר על גבול בהסכמה, אם הם יחזרו לשולחן המשא ומתן. אני כבר סיכמתי עם הפלסטינים שכל מדינה תהיה מפורזת. אתה רוצה לקרוא לזה מדינה מינוס - תקרא. זה לא משנה".
"אם תשאלו את גורמי הביטחון, וגם ליברמן אמר את זה שום דבר טוב לא מחכה לנו אחרי אבו מאזן. אני מיד מקפיאה את הבנייה מעבר לגדר, זה לא מספק לי שום דבר עכשיו. אני מנהלת מו"מ מה יהיה איתם, ומשרטטת לעצמי את העקרונות לסיום הסכסוך, שעיקרון שתי מדינות לשתי עמים נותנת פיתרון לשני הלאומים, לכן אין את זכות השיבה. את הפיתרון הזה הובלתי בתקופת שרון, וקיבלתי ממנו מסמך. להבנתי, ממשלת ישראל הנוכחית היתה יכולה לפתוח בתהליך מול הפלסטינים, לחזק דברים כלכליים וביטחוניים, אבל ביבי נמנע מזה".
למה את חושבת שאיתך זה יהיה אחרת
"לפי התפיסה שלי, אני רוצה מדינה יהודית עם הפרדה, הם רוצים סיפוח, וכל יום שעובר יש עוד ועוד חוקים בנושא. הם מביאים אותנו לנקודת האל חזור לסיפוח, ואת זה אני לא מוכנה לקבל. אני עושה את זה בשלבים. רק לצאת ולחכות לטוב זה לא יקרה. אני לא תקועה בגלל שהם לא רוצים. אני עושה מהלכים עצמאיים שישמרו את הדרך, משלימה את הגדר, מקפיאה את ההתיישבות, וחוזרת למשא ומתן, דרך ארה"ב, את העקרונות שהסכמנו עם בוש, שכוללים את הגושים ואת חוט השדרה".
את מדברת על מציאות שלא נמצאת
"אתה שואל אותי על משהו שהוא לא קיים, אני מדברת על מגילת העצמאות. אני לא קמה בבוקר כדי להקים להם מדינה, אלא לשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית. אני לא הנציגה שלהם. אני מוטרדת מהכיוונים שהממשלה הזאת לוקחת אותנו. החלום הכי נאיבי ומיתמם זה אלה שמספרים לי שנבנה עוד התנחלויות, ואנחנו נקנה אצלם בשוק. לא רוצה, רוצה לחיות בנפרד".
נפגשת עם לפיד, יקרה האיחוד?
"זאת היתה פגישה רגילה, אני נפגשת עם כל השותפים לדרך, אני מאמינה שאם יעמדו על הבמה 3-4 מנהיגים, ראשי מפלגות, שיגידו אנחנו ביחד, זה יהיה ראש בראש. אף אחד לא מוכן לוותר על המקום הראשון, אבל גם לפיד ויחימוביץ' אמרו לי ב-2013 לא, והם צריכים לחשוב אם הם קיבלו החלטה נכונה. בוגי, לפיד וגנץ, צריכים לשאול את עצמם בשביל מה הם בפוליטיקה. אני רצה עם מפלגתי הצנועה שהקמתי ב-2013, איתה חברתי למחנה הציוני, ואני מקווה שאנשים יתמכו. ככל שאהיה חזקה יותר, כך אוכל להשפיע".
נפגשת עם גנץ?
"אתמול בפרידה מאיזנקוט היו שם כולם. אם היה שם חדר צדדי, שיכולתי להכניס אותם אליו ולגמור את העסק הזה, הייתי עושה את זה".