יו"ר מפלגת העבודה-גשר, ח"כ עמיר פרץ, פנה היום לרשם המפלגות בקריאה לפסול מפלגה בשם "אליבא דנורא" המוקמת בימים אלה במטרה להביא לשחרורו של יגאל עמיר, רוצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. במכתב ששלח הבוקר (חמישי) לרשם המפלגות כתב פרץ: “כיו”ר מפלגת העבודה, תנועתו של הרמטכ”ל וראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אני פונה אליך בבקשה דחופה שלא לרשום את מפלגת “נורא דליבא” שבמטרותיה מסווה לפעולות בלתי חוקיות".
"בימים אלה מתגבשת מפלגה שעיקר מטרתה שחרורו של רוצח ראש הממשלה יצחק רבין. כראש תנועת העבודה אני רואה במעשה זה חציית קו אדום ומדמם. תנועתי ואני נאבק בכל הכוח כדי למנוע את החרפה הזאת", כתב פרץ. התנועה "אליבא דנורא" הקימה אתר אינטרנט, פרסמה מצע וגם ערכה כנס ראשון בהשתתפות חגי עמיר, אחיו של יגאל עמיר. הכנס נחשף בתכנית הטלויזיה "הצינור".
בהודעה לעיתונות מטעם התנועה החדשה נאמר: "אנו מודיעים בזאת על הקמת תנועה ציבורית-פוליטית חדשה "נורא דליבא". נורא דליבא – היא תנועה של אנשים אכפתיים ומודעים למגוון הבעיות של החברה הישראלית שסבורים כי אין לשתוק יותר וכי לא ניתן להגיע רחוק באמצעות דיבורים וקיטורים בלבד. אנו מבינים כי אין באפשרותנו לפתור את כל הבעיות של החברה הישראלית ולא מתיימרים לעשות זאת".
בהודעה נמסר כי המטרה הראשונה של התנועה החדשה היא ביטול "חוק יגאל עמיר" ושחרורו. לטענתם "אדם שניסה לעצור את הפשע המכונה 'הסכמי אוסלו' מרצה את עונשו כ-24 שנים בבידוד ובתנאי כליאה קשים ביותר. יגאל עמיר ראה במעשהו את הסיכוי היחיד לעצור את ההידרדרות לתהום, לאחר שהממשלה התעלמה מכל פעולות המחאה הדמוקרטיות שהושתקו ולא השתקפו כראוי באמצעי התקשורת המגויסת".
"יגאל עמיר טען במשפטו כי לעולם לא היה נוקט בצעד כה קיצוני אלמלא שיתוק דעת הקהל באמצעות המדיניות האנטי-דמוקרטית של הממשלה והטיית התקשורת המזלזלות בייאוש האזרחים מגל הטרור ההולך והמתגבר". עוד נטען במנשר ההקמה כי "חקירתו ומשפטו של יגאל עמיר התנהלו במהירות שיא והושפעו על ידי אווירת ההיסטריה הציבורית שנוצרה על ידי התקשורת. משפטו של יגאל עמיר הפך למשפט ראווה, וזאת למרות שורה של סתירות בין העדויות, הממצאים הפורנזיים, והחומרים המצולמים. לנאשם לא ניתנה הזדמנות להסביר את מניעיו, מעורכי דינו נשללה האפשרות לבצע את מלאכתם כראוי".
בתנועה לשחרור יגאל עמיר קובלים גם על תנאי כליאתו שלטענתם הם "חמורים לאין ערוך מתנאי הכליאה של אסירים אחרים, כולל אסירים פליליים ומחבלים. יגאל עמיר נמצא כ-24 שנים בבידוד, מתוכם 11 שנים בבידוד מוחלט תחת פקוח של מצלמות במעגל סגור. תקופה כה ממושכת של בידוד הינה חסרת תקדים, לא רק לפי הסטנדרטים הישראליים, אלא גם על פי אמות המידה של מרבית ממדינות המערב. חזקתו של אסיר בבידוד ממושך אינה עומדת ברף תנאי הכליאה המינימלי שנקבע על ידי האו"ם ומנוגדת לאמנה נגד עינויים ונגד יחס ועונשים אכזריים, בלתי-אנושיים או משפילים שאושררה על ידי ישראל".
"מסתבר כי דמו של אדם אחד סמוק יותר מדמם של מאות ישראלים שנרצחו בפיגועי טרור – וזאת עד כדי כך כי בכנסת חוקק חוק פרסונאלי ורטרואקטיבי, 'חוק יגאל עמיר', שמונע מעמיר אפשרות לקיצוב עונשו ולקבלת חופשה מהכלא, בניגוד לאסירים אחרים, כולל האסירים שנדונו למאסר עולם". בתנועה החדשה מצהירים כי יאבקו למען ביטולו של חוק יגאל עמיר שמפר את כל הנורמות המשפטיות ולמען שחרורו של יגאל עמיר – על בסיס תקדימים רבים של שחרור מחבלים עם דם על הידיים.