צעדיו הראשונים של הרב רפי פרץ בג'ונגל הפוליטי נראים כצעדי פיל בחנות חרסינה. התא"ל במיל' שהיה טייס מסוקים במשך עשרות שנים, הרב הצבאי הראשי, מייסד מכינה קדם־צבאית, שעסק בחינוך לערכים, מוקף כעת ביועצי תקשורת, בעיצומו של קמפיין מתיש. אלה כבר לא בני נוער שנושאים אליו את עיניהם בהערצה, אלא הבית היהודי מול הימין החדש, כל מילה שוקלת טונה וזקוקה להבהרה מלוטשת. לא קל, אז למה לו פוליטיקה עכשיו?
“אני מחנך הרבה שנים", פרץ פתח בהסבר. “אני אומר לבחורים שיש לומר ‘הנני'. אם יש שליחות המוטלת על כתפיך, אתה צריך לבצע. כעת הציונות הדתית נקלעה למצב מסוכן, ורבים מחברי לחצו. אמרתי להם ‘אני לא אמכור את עצמי בגרוש, אבל אם יחליטו, אהיה מוכן להיקרא לדגל'. הרי איך מוניתי לרב הצבאי הראשי? הרמטכ"ל גבי אשכנזי שאל ‘מה אתה אומר?', עניתי ‘יש לי מכינה, ואם אתה החייל הכי ותיק בצה"ל, אז תדע שאני ותיק ממך. קח רבצ"ר צעיר'. הוא אמר ‘הבנתי, תודה. ואם אקרא לך לדגל?'. אמרתי ‘גבי, אתה יודע מה הכללים בחיינו, תקרא לדגל? אני בא'".
הרב פרץ, 63, שונה ב־180 מעלות מנפתלי בנט, שהנהיג לפניו את הבית היהודי. אם בנט הוא פוליטיקאי לפי תוכנת מחשב מודרנית, פרץ הוא אולד סקול, שיצטרך להוכיח כבר בזמן הקרוב שהים הזה לא עמוק מדי עבורו. רק שכדי לבדוק אם פרץ מסוגל, צריך לחזור הרבה שנים לאחור כדי להבין איך הגיע עד הלום. לילד מבית מזמיל, היום שכונת קריית יובל שבירושלים, לא היו הרבה קלפים טובים ביד כנקודת פתיחה.
חלק מהציבור חושש משמות כמו בן ארי ובן גביר.
“עופר כסיף מחד"ש פי אלף יותר גרוע, וחנין זועבי פי אלף יותר גרועה. אני בטוח שהעובדה שאנחנו הולכים ביחד תעזור להם לשמור על שפה יותר מתונה. תשמע את איתמר בן גביר בחודש האחרון, הוא סוחף ומדבר לעניין. אני חייב לספר לך סיפור. יש לי בן שהולך להיות מג"ד בקיץ. כשהוא היה מ"פ בתל רומיידה, שבחברון, היה שלג בגובה מטר וחצי, ומי הביא להם אוכל וחיבר תנורים? ברוך מרזל. הכין לכולם צ'ולנט בשבת. חביבי, זה אפילו לא ליד עופר כסיף. אז יש ויכוחים, אבל מי שמתייחס ככה לחיילי צה"ל אני ממש לא חושב שהוא מחוץ לתחום".
עד שהוא יפגוש ערבי.
“כולם ישבו פה. שאלתי ‘ערבי חף מפשע, תפגעו בו?'. אמרו: ממש לא. הבטיחו לי שככה יהיה".
הראיון המלא על ההתנתקות, הימין החדש והסערה שגרמה דבריו על הקהילה הגאה - במוסף של מעריב סופהשבוע