היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר הערב (חמישי) את חוות דעתו לקראת ישיבת הממשלה שתתקיים ביום ראשון הקרוב ותעסוק בהצעה להקים ישוב חדש במועצה האזורית בקעת הירדן - מבואות יריחו. בחוות דעתו קבע היועמ"ש כי "לנוכח אופיה של ההחלטה ומהותה, קבלתה יומיים בלבד לפני מועד הבחירות, מבלי שהוצגה ונדונה לעומק עבודת מטה שקדמה לה ומבלי שהוצגה כל תשתית המבססת דחיפות או חיוניות בקבלתה בעיתוי הנוכחי דווקא, מתעורר חשש כי ההצעה מונעת או למצער תיראה כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות הקרובות". על כן, משכך, ומאחר והיא "אינה עומדת באמות המידה המשפטיות שנקבעו בפסיקה", קבע היועמ"ש כי לא ניתן לאמצה בשלב זה.
בפתח הדברים קובע היועץ כי "זוהי סמכותה של הממשלה, במסגרת מדיניותה לחיזוק ההתיישבות ביהודה והשומרון, להחליט על הקמת יישובים חדשים, והכול כמובן בגבולות הדין. ככלל, החלטות מעין אלו מערבות שיקולים מדיניים כבדי משקל, אותם הממשלה נדרשת לשקול וכן להכריע בהם. ואולם, מהבחינה המשפטית - אין מניעה עקרונית לקידום מדיניות כאמור, שהרי הדבר נעשה כעניין שבשגרה, במגוון רחב של הקשרים, בשיתוף עם היועמ"ש".
עוד כתב מנדלבליט בחוות דעתו, כי "בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, במהלך תקופת בחירות, חובה על הממשלה היוצאת לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות ולהקצאת משאבים" ומסביר כי הטעם לכך הוא כפול: "ראשית, על הממשלה להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכוח אמון הכנסת הבאה לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר. שנית, יש להיזהר מפני עירוב של שיקולי בחירות מפלגתיים או מראית עין שכזו ביחס לנקיטת פעולות שלטוניות ושימוש במשאבי המדינה. בצד האמור, קיים צורך להבטיח את המשכיות עבודתה של הרשות המבצעת ותפקודה התקין. ככל שקרב מועד הבחירות, הולכת וגוברת עוצמתם של שיקולי הריסון והאיפוק, ובוודאי שבימים הקודמים לבחירות, נדרשת דחיפות ברמה גבוהה ביותר כדי להצדיק נקיטת פעולה שלטונית החורגת מהניהול השוטף של ענייני המדינה", טען היועמ"ש.
עוד טען היועמ"ש, כי "בין כלל השיקולים המנויים בפסיקה, ניתן לציין את הדחיפות ואת הכורח בביצוע ההחלטה, הסמיכות הרבה למועד הבחירות, השאלה האם הפעולה תביא לקביעת עובדות מוגמרות אשר אותן יקשה על הממשלה הנכנסת לשנות, מידת הקונצנזוס הציבורי של ההחלטה, היותה של ההחלטה תוצר של עבודת מטה שהחלה לפני הבחירות, מקור היוזמה ומעורבותו של הדרג המדיני בה, היקף ההשפעה של הפעולה לגבי סדרי הפעילות והתקציב, היקף ההשפעה על ציבור הבוחרים והאם ההחלטה עלולה להיות מונעת או להיראות כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות הקרובות".
הוא ציין כי מיד עם קבלת הצעת ההחלטה שבנדון, ובהתאם לאחריות המוטלת על היועץ המשפטי לממשלה לסייע לממשלה בקידום מדיניותה בגבולות הדין, "נעשתה בחינה האם ההצעה מקיימת את אמות המידה האמורות".
היועמ"ש הסביר, כי הואיל ומדובר בהחלטה הקשורה בתחום המדיני-ביטחוני, היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי התבקש לחוות את דעתו באשר לדחיפות בקבלת ההחלטה דווקא במועד הנוכחי, בדגש על האפשרות לקבל את ההחלטה לאחר הבחירות וכינונה של ממשלה חדשה. בהמשך לפניית היועץ המשפטי לממשלה, מסר היועץ לביטחון לאומי כי אין בידו להציג חוות דעת כאמור.
היועמ"ש טוען כי "העדרה של כל תשתית לכורח או לדחיפות בקידום ההצעה דווקא בעיתוי הנוכחי - יומיים בלבד לפני מועד הבחירות לכנסת, מכריעה את הכף, שכן לא ניתן לקבוע כי קיים צורך חיוני בקידום ההצעה בעת הזו. כאמור, לא הוצגה כל תשתית המבססת דחיפות או צורך חיוני בקבלת ההחלטה בעיתוי זה דווקא".
עוד ציין מנדלבליט, כי לפי נוסח הצעת ההחלטה, לא נדרש אישור חוזר של הממשלה הבאה לעניין הקמת היישוב. זאת, למעט במקרה שבו ימצא כי יישום ההחלטה או חלק ממנה כרוך בעלות תקציבית לפי חוק יסודות התקציב. "מכאן, שאין מדובר בהחלטה הצהרתית בלבד, אלא בקביעת עובדה מוגמרת על ידי הממשלה", כתב היועמ"ש.
עוד הוסיף היועמ"ש, כי "כפי שאף צוין במפורש בהנחיית היועמ"ש שעניינה 'נוהל קבלת החלטה בנושא הקמת יישובים חדשים', החלטה על הקמת יישוב חדש היא החלטת מדיניות מובהקת".
בסיום חוות דעתו קבע מנדלבליט כי "לנוכח אופיה של ההחלטה ומהותה, קבלתה בעיתוי הנוכחי – יומיים בלבד לפני מועד הבחירות – מבלי שהוצגה ונדונה לעומק עבודת מטה שקדמה לה ומבלי שהוצגה כל תשתית המבססת דחיפות או חיוניות בקבלתה בעיתוי הנוכחי דווקא, מתעורר חשש כי ההצעה מונעת או למצער תיראה כמונעת משיקולים של התמודדות בבחירות הקרובות".
היועמ"ש הוסיף כי מאחר ומדובר בהחלטה "המעוררת רגישות של ממש גם במישור הבינלאומי" ומאחר והחלטת הממשלה אותה מבקשים לקדם "אינה עומדת באמות המידה המשפטיות שנקבעו בפסיקה", לא ניתן לאמצה בשלב זה.