"בני, בני, בני", צעקו בקריאות קצובות פעילי חוסן לישראל, הצעירים ברובם המוחלט, בכל פעם שיו"ר המפלגה בני גנץ עצר לנשום בין משפט למשפט. לנוכחים באולם זה היה נשמע לא פעם כמו קריאה אחרת משנת 1977 - "בגין, בגין, בגין". אפשר לחשוב שזה אולי מקרי, אבל בהפקה הערב שנקראת "חוסן לישראל" לא השאירו פתח אחד לטעויות. או כמו שאמר אחד הפעילים לפעילה אחרת בסוף האירוע: "הוא לא הזיע, הוא לא התרגש". ככה צריך. גם הפעילים קיבלו הנחיה מפורטת לפני האירוע מתי לצעוק קריאות, מתי להרים דגלים ואיפה לא להסתיר למצלמות.



אבל מעבר להפקה הערב, שהיתה ללא ספק יריית הפתיחה האמיתית והחגיגית למערכת הבחירות של 2019, העבודה מתחילה עכשיו. "עד עכשיו הכל היה דאווין, ממחר הולכים לעבוד", אמר פעיל אחד בסוף הנאום וקלע בול. כי עם כל הכבוד לאירועי השקה חגיגיים ומתוזמרים, המאמץ להזיז מצביעים ממקום אחד למקום אחר קשה ומורכב הרבה יותר.



הבעיה היא שחוסן לישראל היא לא המפלגה הימנית-שמאלנית היחידה בשטח. הדמיון הרב ליאיר לפיד ויש עתיד יכולה להיות בעוכריו של גנץ. כך למעשה, הביט המצביע המתנדנד הערב בגנץ ואולי התרשם שהוא האלטרנטיבה. אבל בעוד יומיים יגיע יאיר לפיד, עם יכולות רטוריות לא פחותות ואולי אף טובות יותר משל הרמטכ"ל לשעבר, ועם ניסיון מינסטריאלי ופרלמנטרי, ויניע את המטוטלת לצד השני.



כוחו של גנץ, להבדיל מלפיד, נעוץ בעברו הצבאי. אבל האם השמאל הרך יעדיף אותו על פני יו"ר יש עתיד? לא בטוח. כלומר, כל מעלה של גנץ היא אליה וקוץ בה. התוספת של מפלגתו של בוגי יעלון לרשימה אומנם משרתת את המלחמה בטענות כי מדובר במפלגת שמאל, אבל האם קטעי וידאו מן העבר, בהם יעלון מדבר על ארץ ישראל השלמה יצליחו לסחוב מצביעים מהשמאל או ירחיקו אותם? השאלה שריחפה היום בחלל ביתן 10 בגני התערוכה היתה, מי הם מצביעי חוסן לישראל?



הימין בלחץ, השמאל רואה בו מנהיג המחנה


מלבד זאת, גנץ יכול לרשום לעצמו הישג פוליטי ראשון בכך שנראה כי הצליח להוציא את הימין משלוותו שאחזה בו בחודש וקצת האחרון מאז הוחלט לצאת לבחירות. בליכוד שחררו סרטון שתוקף אותו שעה לפני שהחל בכלל לנאום, כך עשה גם יו"ר האיחוד הלאומי, בצלאל סמוטריץ', ובימין החדש הגיבו גם הם בהתקפה דומה. על אף ממוצע של 14 מנדטים שיש לרשימתו, גנץ נתפס כאיום ממשי מצד הימין. נקודה נוספת למחשבה היא שאף אחת ממפלגות השמאל לא יצאה להתקפה נגד גנץ מעידה למעשה כי הוא נתפס בעיניהם כמוביל המחנה.



לסיכום, גנץ נתן הערב הופעה טובה, הוא נראה בטוח בעצמו, לא פיקשש, במהלך חצי שעה הציג את תוכניותיו במישורים השונים בנוגע לדת ומדינה, תפיסת הביטחון ומעל הכל השחיתות הציבורית. הוא הציג את עצמו כראש הממשלה הבא ולא נמנע מלתקוף את נתניהו פעם אחר פעם ואת אנשי הליכוד. "הממשלה שנקים תהיה ממשלה ממלכתית ולא מלכותית עם ליצני חצר", אמר. גנץ נכנס הערב למים העמוקים והעכורים לעתים של הפוליטיקה הישראלית. תומכיו צריכים לקוות שבזמן ששתק למד גם לשחות.