המועמדים בבחירות המוקדמות, פריימריז בלעז, שיקבעו מי יהיו חברי הכנסת של הליכוד, לא ישנים הרבה בימים האחרונים. יש לכל אחד מהם מטלות לוגיסטיות ועבודות שטח, שבינן לבין מצע אידיאולוגי אין כל קשר, ובהן מושקע רוב המאמץ כרגע. הם וצוותיהם מקימים מטות, מארגנים כלי רכב, שלטים, כיבוד ושאר עניינים מעשיים.
נתניהו אומר שהוא תומך בכל המועמדים, ובאותה נשימה מבקר בחריפות את גדעון סער בשידור הבכורה של הליכוד טי.וי. נתניהו עדיין משוכנע, כך נראה, שסער רוקם מזימות הדחה ערמומיות עם הנשיא ראובן ריבלין. שניהם מכחישים, אבל החשדנות של נתניהו בעינה.
מעניין יהיה לראות מחר כמה ממתפקדי הליכוד יבחרו בכל זאת בסער. בוחרי הליכוד ידועים בעצמאות מחשבתם, והם הפתיעו לא פעם. לגבי המועמדים האחרים, נתניהו מבטיח, כמו אבא טוב, שהוא אוהב את כולם במידה שווה. ולמרות זאת, התקשורת מלאה בשמועות על רשימות מועדפים ורשימות חיסול.
כרגע הליכוד היא המפלגה הרצינית היחידה שבה נבחרים המועמדים לכנסת על ידי חברי המפלגה עצמם. 120 אלף מתפקדים. נכון שגם בעבודה מתקיימות בחירות דמוקרטיות מסוג זה, וגם במרצ, אבל כרגע נראה שאלה מפלגות שוליים. השיטה די תובענית: מותר למועמד בליכוד לנצל פעם אחת את האפשרות להיבחר כמועמד מטעם מחוז או כנציג מיעוטים. ברגע שהוא חבר כנסת, מניחים שהוא חייב להוכיח את עצמו במסלול הקשה יותר: המסלול הארצי, שבו כולם נגד כולם.
ראוי לו לכל מועמד להאמין שהליכוד יקבל 40 מנדטים. חלילה למועמד לפקפק בכך. אבל שום מועמד לא יתנדב להיות במקום כלשהו אחרי ה־30. אני מניח שרבים רוצים שמועמד דרוזי כגון איוב קרא ייבחר על ידי מצביעי הליכוד. רבים מתומכי הימין כבר הביעו את שאיפתם שהמועמדת הערבייה המוסלמית הצעירה דימה תאיה תיבחר. יהיה לי די עצוב אם שני אלה לא ייבחרו. גם אמיר אוחנה מייצג באופן כלשהו מיעוט מסוים שחשוב שיהיה מיוצג בליכוד. מצד שני, צפוף שם, ואפילו שרים נלחמים עכשיו על מקומם כמו כל יתר המועמדים.
זו הדמוקרטיה במיטבה, כך מתפארים, אבל הדמוקרטיה מעייפת מאוד, וגם יקרה מאוד. כל מועמד יוציא 300 אלף שקל. זה המון. בלי זה כנראה אין סיכוי. פרדוקס.עוד פרדוקס הוא הליכודניקים החדשים. עד כה היה מוסכם על רוב חברי הליכוד שהם באו להרוס את הליכוד מבפנים. מצד שני, הם התפקדו והם ישפיעו, ואם הליכודניקים החדשים האלה מונים כ־7,000 חברים, ואם הם יפעלו כגוש אחד, שתי הנחות לא בדיוק מבוססות, הרי שכל מועמד צריך אותם.
אחד הסנגורים הגדולים שלהם הוא צחי הנגבי, מי שהליכודניקיות שלו עצמו מוטלת בספק אם נזכור את העובדה שהוא עזב את הליכוד ועבר לקדימה, ורק כאשר קדימה התמוטטה, שב והיה לליכודניק נלהב. הוא אכן אחד המועמדים המומלצים של הליכודניקים החדשים. כרגע מפתיע שמצד אחד גדעון סער אינו ברשימת המומלצים שלהם, ומצד שני נץ כשטייניץ דווקא כן.
איש אינו יודע ולא יידע כמה מן הליכודניקים החדשים אכן יצביעו ליכוד בקלפי, אבל כרגע הם מגשימים את הסיבה שבגללה הם התפקדו לליכוד. מחר הם ינסו סוף סוף להגשים את תוכניתם לשנות מבפנים את הליכוד.