1.הבאנקר: על דבר אחד מסכימים כמעט כל הסוקרים: נתניהו. הקידומת 3 ליד עמודת המנדטים של הליכוד בראשותו היא באנקר. בכל תסריט, תרחיש, איחוד מרכז־שמאל או שמאל־ימין, ביבי ממשיך להביא 30 מנדטים. בבחירות הקודמות המספר הדומיננטי של נתניהו היה 20. הוא הצליח, במאמץ של הרגע האחרון, תוך שימוש בשקרים, מניפולציות ואמצעים מלוכלכים, לשתות 10 מנדטים נוספים משותפיו בימין. בארבע השנים האחרונות הפך החניון הזמני של המנדטים האלה, בחצר של ביבי, לחניה לטווח ארוך. המאחז הבלתי חוקי הוסדר. המנדטים הגזולים די מרוצים. הביטחון בסדר, הכלכלה סבבה, למה לתקן מה שלא מקולקל?
בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב פעלה על נתניהו כמו הפעלת מנוע טורבו. תדמיתו כמדינאי־על, בליגה של פוטין וטראמפ, הוסיפה שמן למדורת המנדטים. לבייס של נתניהו לא אכפת משום דבר אחר. שיעשן מה שהוא רוצה, על חשבון מי שהוא רוצה ושהיא תקבל אספקה שוטפת של שמפניה ורודה ע"ח תקציב הרווחה. למי אכפת. ביבי יכול להפריט את חיל הים לאוליגרכים רוסים או למכור את חיל האוויר כדי לקנות לעצמו מטוס דרימליינר מצופה זהב ומיטת אפיריון מלכותית בתוכו. הכל טוב. מגיע לו. ריקבון מוסרי? שחיתות אינסופית (לכאורה)? "המדינה זה אני"? אז מה. המדינה זה באמת הוא, לא?
מולו, אין עדיין שום מועמד משמעותי באמת. כזה שמחזיק מים, או מנדטים. החולות נודדים מלפיד לגנץ, מגבאי לכל הכיוונים, מכאן לשם, אבל בסופו של דבר, לשום מקום. אם אתם מזהים דמיון בין התיאור הזה למה שקורה עם טראמפ בארה"ב, אתם צודקים. כולל החקירות והפיכתם של חלק מנאמני המקורבים לעדי מדינה. בדיוק כמו שטראמפ אמר במהלך הקמפיין שלו: "גם אם אלך לתומי בשדרה החמישית בניו יורק ואירה באנשים, עדיין יצביעו עבורי". ככה נתניהו.

הוא יכול עדיין להפסיד בבחירות, אבל הסיכוי שזה יקרה אינו גבוה. אף אחד לא יודע להגיד מה תעשה הודעתו הצפויה של היועמ"ש על כתבי האישום. האם זה יגדיל את ה־30 ל־40, או יוריד ל־22? נדמה לי שגם נתניהו לא ממש יודע, אבל הוא מתאבד כדי שזה לא יקרה. יכול להיות שיש לו סיבה טובה. הרי יחד עם ההחלטה, ישתחררו גם חומרי חקירה. נעים בגב, זה לא יעשה לו. גם נפילה של אחד השותפים מימין אל מתחת לאחוז החסימה יכולה לגרום לו צרות (לכן הוא דוחף בכל הכוח איחוד בימין, כולל עוצמה לישראל. מצדו, אפשר גם להקים לתחייה את הרב כהנא ולמנות אותו ליו"ר הקואליציה הבא). 
ותסריט אחרון: המשך נסיקה של גנץ ואיחוד עם לפיד ואשכנזי יכולים גם כן לייצר סוג של מומנטום נגדי, אבל הסיכוי שזה יקרה נמוך מאוד. לפיד וגנץ נפגשו, בתיווכו של אשכנזי. לפיד דרש רוטציה. גנץ סירב. הוא כפול ממנו במנדטים ופי ארבעה בהתאמה לראשות ממשלה, למה רוטציה? אבל לפיד מחזיק במפלגה עוצמתית, יעילה, מתוקתקת ועמוסת מתנדבים בכל הארץ. יש לו גם כריזמה (שאין לגנץ). מי שרוצה את הנכסים האלה, צריך לשלם. בינתיים, גנץ מעדיף לשלם במקום ריאלי לאבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות (דורש חמישייה ראשונה), כדי לקבל את המנגנון ההסתדרותי. לא דבר של מה בכך.
לפיד ממתין. גנץ התיישב לו על הספה בסלון וזרק אותו לממ"ד. בינתיים אירע משהו משעשע. יש עתיד הקימה מטה בחירות ושכרה משרדים בהתאם. עם המשרדים, נשכר גם ריהוט מתאים, מקבלן ריהוט. לפיד נכנס למשרד החדש שלו ושאל מאיפה הרהיטים. הקבלן סיפר שהוא קונה רהיטים מפשיטות רגל. כשנשאל איפה קנה את הריהוט שמפאר עכשיו את המטה של לפיד, ענה "מהמימד החמישי". למי ששכח, מדובר בחברת הסייבר שבראשה עמד גנץ, ופשטה רגל לאחרונה. אז גנץ יושב על הספה בסלון של לפיד אבל לפיד מתרווח על כורסת המנהלים של גנץ. מדינה קטנה. עד הדד־ליין להגשת הרשימות יזרמו עוד הרבה ספינים במרחב שבין גנץ ללפיד. לא ברור מה ייצא מהם. 
הטור המלא הבוקר ב"מעריב סופהשבוע"