יו"ר הכנסת לשעבר, אברום בורג, שוחח היום (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג בתכניתם ב-103FM על סירובו של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לקיים את פסיקת בג"ץ, שקרא לו לבחור יו"ר כנסת חדש, ותקף אותו בחריפות ובמילים קשות. "אני חושב שאדלשטיין שגה מספר פעמים. הימים האחרונים חירבו לחלוטין את המורשת שלו. הוא שגה בכך שהוא גרר את הכנסת למאבק מיותר, לא נכון ובריוני כנגד בית המשפט העליון. בימים שממשלת ישראל מבקשת מהציבור לציית, יו"ר הכנסת עושה דבור חמור מלהשתין מהמקפצה, זה דבר שלא ייעשה".
כשראית את ההתנהלות של יו"ר אדלשטיין, מה אמרת לעצמך?
"בהתחלה ננקוט במילים העדינות והממלכתיות. בהתחלה לא הבנתי, לאחר מכן הבנתי, בסוף לא הסכמתי. לא הבנתי, משום שיש איזה רגע שמעט מאוד אנשים ראו אותו בימי חייהם, אנשים פוליטיים, שאתה יושב מול אולם ש-61 ח"כים לא תומכים בך, אין לך רוב.
זולא מציאות רגילה של שניים נגד אחד, זה אמון. ביום שאהוד ברק פינה את מקומו ואריאל שרון תפס את מקומו, הלכתי לרובי ריבלין, שגם חבר לשי וגם היה שותף פוליטי שלי הרבה שנים, אמרתי לו 'אני יו"ר, אתם הממשלה. אם אין לכם אמון בי - אני הולך', הוא אמר לי שיחזור אלי.
לא עברה שעה והוא חזר ואמר לי 'אתה נשאר במקום, תמשיך לעשות לנו מה שעשית לברק'. המחשבה שאתה יכול להיות יו"ר כנסת, שאמור לגלם בין השאר באישיות שלך ובתפקוד שלך את רצון הבית, ואתה פועל ללא רצון הבית - זה פשוט עבירה פרלמנטרית".
ומה בנוגע לציות לפסק הדין של בג"ץ?
"אני חושב שיולי אדלשטין שגה שלוש פעמים. פעם ראשונה, שגה שגיאה אישית. היומיים-שלושה האחרונים חירבו לחלוטין את כל המורשת שלו. הייתה לו קדנציה בסדר גמור ומעלה, אחד מטובי יושבי ראש הכנסת. זה לדיראון עולם.
הדבר השני, הוא שגה בכך שגרר את הכנסת כמוסד .כיו"ר הכנסת הוא לא רק האדם עצמו, הוא סמל שלטון כמו שקוראים לזה. הוא גרר את הכנסת למאבק מיותר, לא נכון ובריוני כנגד בית המשפט העליון.
הדבר השלישי והאחרון, הדוגמה האישית שבכך הוא משדר לכלל הציבור הישראלי, ניחא בימים כתיקונים, ערימה של פרחחים משתוללת בכנסת בוועדותיה והוא שותק, בסדר. אבל, בימים אלו, שממשלת ישראל מבקשת מהציבור לציית ולשמוע, להיות ציבור ממושמע כדי להציל את כולנו, ויו"ר הכנסת לא משתין מהמקפצה אלא מחרבן מהמקפצה - זה דבר שלא יעשה".
הוא להגנתו טוען שבג"ץ ניסה להשתלט על הכנסת
"הבל. השופטת חיות לא קמה בבוקר ואומרת לעצמה– 'על מי נתעלק היום?' אין דבר כזה. בג"ץ נענה למי שפונה אליו והכוחות שפנו לבג"ץ היו שני כוחות רבי עוצמה. רוב חברי הכנסת פנו לבג"ץ, שזה דבר שאולי מעולם לא קרה. הטוענים הציבוריים דוגמת התנועה לאיכות השלטון".
יכול להיות שזה נובע משנים שבג"ץ הרשה לעצמו להתערב בעניינים לא לו?
"יש שני קווים מימי האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק והמשנה לנשיא מנחם אלון. יש את הגישה האקטיביסטית ויש את הגישה הפחות אקטיביסטית. אני חושב שמה שברק עשה בשנות ה-90 היה דבר לא נכון, לא בכך שהוא מתערב כי אין הרבה התערבויות של בג"ץ בפעולות הכנסת, אבל בהרחבה של התשתית החוקתית הישראלית באמצעות פסקי דין ולא באמצעות חקיקת כנסת, היא לא נכונה.
אני חושב שהאקטיביזם השיפוטי הלך רחוק מידי ועשה עסקה גדולה ציבורית לא נכונה, שהמתווה הכללי שלה הוא – 'אתם הימניים, קחו את ההתנחלויות וכל מה שאתם רוצים, שזה פשע אחד. ואתם השמאלנים, תיקחו את זכויות האדם, האזרח והגאים, ויהיה שקט במערכת ותתנו לנו להתקדם. זאת עסקה לא נכונה. אחרי פריצת הדרך של ברק, בג"ץ וכל המערכת המשפטית בישראל יצאה מכלל שליטה בהרבה מאוד מקומות, אבל דווקא בהקשר הזה אני חושב שהעמדה שבג"ץ נקט ונוקט נגד מה שראש הממשלה ויו"ר הכנסת עושים בשנים האחרונות לא שייך לחלוטין לדיון על האקטיביזם השיפוטי הם פושעים דמוקרטיים ובג"ץ הוא מגן הדמוקרטיה".
סופו של המתח בין הרשויות להתפוצץ. יש מתקפה בלתי פוסקת על בג"ץ ואי אפשר לפסול את כל הטיעונים של התוקפים מהימין על בג"ץ.
"קודם נתחיל עם השמאל. אני חושב שישראל זה המקום היחיד שהשמאל תומך במשטרה ובמערכת המשפט. בכל מקום, השמאל צריך להגיד 'אל תגבילו אותו אל תשפטו אותנו תנו לנו יותר מרחב פעולה', הימין הוא זה שצריך לשמור על מערכת החוק והסדר.
כך בנויה תפיסת עולם של ימין ושמאל, אלא שאצלנו זה השתבש. השמאל איבד את האמונה בכוח הפוליטי שלו, הוא כבר לא אקטיביסטי, הוא נרפה, הוא מחכה לפסק דין של בג"ץ, לדו"ח של 'בצלם' ולמה יגידו ב'שוברים שתיקה', במקום להפשיל שרוולים על אלקין, על יריב לוין, על סמוטריץ'. במקום להיכנס לתוך הביצה הפוליטית ולהילחם.
הימין, מכיוון שיש שם תפיסות עולם פונדמנטליסטיות של שר אחד שרוצה מדינת הלכה ואומר זאת בריש גלי, ושר אחר שאומר שלא צריך לציית להוראות בית המשפט. זאת כבר לא שיחה על מערכת המשפט זאת שיחה על פשיטת המשטר הישראלי".