הכוח לשנות/ תא"ל במיל' רועי אלקבץ
מדינת ישראל נמצאת כבר שנה בתוך מערכת בחירות אינסופית. רכבת הרים פוליטית בלופ שאינו נגמר. המדינה תקועה, התקציבים מוקפאים, פרויקטים חשובים נעצרו. בפעם השלישית חייבים הכרעה, כזו שלא תשאיר ספק, כזו שתיתן כוח להקמה של ממשלה טובה ויציבה, שתתחיל לעבוד למען הציבור.
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבל מנדט אחד יותר מכחול לבן, הוא יקבל גם את המנדט להרכבת הממשלה - ומדינת ישראל תפסיק להיות הדמוקרטיה שאנחנו מכירים. הוא יעביר חוקים שימנעו ממנו העמדה לדין, ומדינה שבה לא כולם שווים בפני החוק - היא לא דמוקרטיה.
עוד מנדט לעבודה לא יציל את המדינה אלא רק ישאיר את ביבי בשלטון. עוד מנדט לכחול לבן ישנה את המפה הפוליטית. אל תספרו לעצמכם איזה סיפור שיהיה בסדר, משום ששוב נלך לישון עם גנץ ונקום עם ביבי. העבודה היא מפלגה חשובה, אבל הפעם אין לנו פריווילגיה להצביע למפלגות קטנות. יש לנו רק דרך אחת לנצח: להיות המפלגה הגדולה.
יש לנו הזדמנות אמיתית והיא בהישג יד. אבל אנחנו חייבים את הכוח כדי לשנות. איננו יכולים להרשות לעצמנו בחירות רביעיות, איננו יכולים להרשות לעצמנו ולילדים שלנו ראש ממשלה שהוגשו נגדו שלושה כתבי אישום חמורים. אז ביום שני, רגע לפני שאתם מושיטים את היד, תבחרו בעתיד שלנו. הגיע הזמן לשינוי. מגיע לנו יותר. הרבה יותר.
הכותב הוא חבר מועצת העיר תל אביב וראש המטה של כחול לבן בעיר
חייבים לנצח/ מוטי אוחנה
אין ברירה. חייבים לנצח. חייבים שנתניהו ימשיך להנהיג. חייבים שהימין ימשיך לשלוט. שאם לא כך, הכל ייסגר מולנו. אנחנו בבחירות לא רק מול השמאל; אנחנו בבחירות שיכריעו מי יקבע את דמותה של המדינה: אנחנו, הציבור, או פקידים כאלה ואחרים שרוצים לקבוע בשבילנו מה צריך לעשות ולא מה החוק מחייב לעשות. האפשרות השנייה נראית בעינינו מפחידה ולכן עלינו להילחם על כל מצביע עד רגע סגירת הקלפיות.
בכחול לבן עברו להשוואה מופרכת, שבה הציגו את נתניהו כארדואן, כמי שנשקפת ממנו סכנה לדמוקרטיה. עשר שנים נתניהו בשלטון - והדמוקרטיה פה פורחת. עשר שנים שבהן נתניהו פיתח קשרים עם מדינות ערב, נלחם יד ביד עם נשיא מצרים נגד דאע"ש, ביטל את ההסכם של ארה"ב עם איראן, דאג להכרה אמריקאית ברמת הגולן ולהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים - ובסוף הוביל את "תוכנית המאה", שמשנה את גבולות ישראל. להשוות ראש ממשלה כזה, שאת כל חייו כמעט נתן כדי להפוך את המדינה למעצמה אזורית, לארדואן, מלמד שאין לשמאל דין ודיין ולכן עלינו להילחם ביום הבחירות עד הקול האחרון.
הגענו לסוף הדרך. אומנם ה"קרב" צמוד, אבל הכל תלוי בנו. אין יותר אופוריה, אין יותר לשבת בבית. נצטרך להקיש בכל בית ימני ולהוציא כל מצביע ימין אל הקלפי. הציבור יודע ואנחנו יודעים שאין לשמאל שום דרך להקים ממשלה, בטח לא בלי הרשימה המשותפת. זה או ממשלת ימין בראשות נתניהו או בחירות רביעיות. אנחנו על סף 61 מנדטים. עוד קצת מאמץ, עוד דלת, עוד מצביע לקלפי - ואנחנו שם.
הכותב הוא חבר מרכז הליכוד