בן כספית התייחס היום (שישי) בתכנית של ניסים משעל ב-103FM לבחירתו של בני גנץ ליו"ר הכנסת החדש, במהלך שהביא לפירוקה של כחול לבן. כעת, נראה כי חוסן לישראל בדרך לממשלת חירום לאומית עם הליכוד.

אני מניח שבני גנץ הפתיע גם אותך.
"לא ממש אני חייב להגיד, כי העסק הזה ריחף באוויר בשבועות האחרונים מאז הבחירות. בבחירות הוא קיבל יד קלפים רעה, בניגוד לבחירות שעברו. היד שלו הייתה שלושה מנדטים פחות, אם כי הוא הצליח, וזה היה הישג עצום, לבלום את נתניהו, שהיה באופנסיבה, על 58 מנדטים. ואז הוא גם הפסיד עריקה אחת, ועדיין היה לו רוב בכנסת, אבל רוב וקוץ בו, כי שני העריקים מהמפלגה שלו, לא אפשרו לו להקים ממשלה עם המשותפת. ברגע שאופציית הממשלה עם המשותפת - שאגב אני מאוד רציתי שתקום, לא מסיבות מדיניות אלא מסיבות חברתיות, אני רציתי שהציבור בישראל, ובעיקר הימניים, יקומו בוקר אחד וייראו ששום דבר רע לא קורה, ואין ויתור על ביטחון ואין כלום, פשוט קצת יותר קרובים ושותפים השכנים שלנו - ברגע שהאופציה הזו ירדה, והיא ירדה, הוא בסוף היה צריך להחליט בין בחירות רביעיות לבין כניסה לממשלת נתניהו.

מה שהוא עשה אתמול, כמו שאתה אומר, הוא קיבל החלטה, אני חושב שאולי הפעם השנייה שהוא קיבל החלטה גדולה בחייו, הפעם הראשונה הייתה להקים את חוסן לישראל. ובעצם קו פרשת המים, הוויכוח בינו לבין יאיר לפיד ובוגי יעלון - ששניהם רצו להמשיך את הלחץ על נתניהו, זאת אומרת לבחור את מאיר כהן יו"ר הכנסת, להניח את חוקי נתניהו על השולחן ולקוות לשבור את נתניהו כך - ובני גנץ אמר, 'זה מספיק'. הקורונה מאוד הלחיצה אותו, ההצעה של נתניהו נתנה לו ממשלה פריטטית, והחליט לחתוך. גורלו של המהלך הזה ושל בני גנץ ייודעו לנו בעוד שנה וחצי בדיוק, לפני זה, זה הכול ספקולציות".

האם הוא עשה הימור נכון? זו בעצם שאלת השאלות עכשיו.
"תיק כבד שאתה מטיל עליי. אני קודם כל מאמין גדול בסטטיסטיקה. נכון שידיעה שהכותרת שלה, 'אדם טבע למוות בנהר שהגובה הממוצע של מימיו הוא 80 ס"מ יכולה להיות נכונה', אבל במקרה של נתניהו, אם הוא יבדוק בבית הקברות של קברי האחים הפוליטיים של אנשים שהלכו לעסקאות דומות עם נתניהו, הוא יגלה שם את הגופות הפוליטיות המרקיבות של שאול מופז ושל ציפי לבני ושל מי לא, אנשים שעשו כל מיני דילים, ושל בוז'י הרצוג ששנתיים ניהל משא ומתן עם נתניהו".
 
כנראה שהפעם הוא ישתכנע שנתניהו רציני והוא לא יזרוק אותו.
"גם הקודמים שהזכרתי השתכנעו שנתניהו רציני ולא יזרוק אותם. הפעם יש לו תוסף, יש לו יותר סיכוי לגמור יותר טוב מהשלישייה שהוזכרה כאן קודם. הסיכוי הטוב שלו נובע מ-2 אלמנטים. 1. לנתניהו של היום יש כתב אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים, מה שלא היה לו קודם והמשפט בעצם החל, אמנם רשמית לא, אבל כתב האישום הוגש. אני לא רואה שום פרוצדורה שמבטלת את הדבר הזה. הדבר השני זו אותה פלטפורמה שנבנתה כבר בסיבוב הקודם, שבה כל העניין הזה, במהלך ההצבעה על הקמת הממשלה, בעצם מה שיעשו זה שיעבירו חוק שנקרא 'חוק הרוטציה', והחוק הזה, באותה הצבעה ראשונה שעומדת להתקיים עכשיו, הכול יסוכם, לא יהיו יותר הצבעות. בני גנץ אמור להישבע אמונים לראשות הממשלה כבר עכשיו. שניהם יישבעו אמונים, השבועה של גנץ תהיה לאוקטובר 2021. זאת אומרת, באותו תאריך נקוב, בעוד שנה וחצי נתניהו הופך להיות ממלא מקום ראש ממשלה, וגנץ הופך להיות ראש ממשלה אוטומטית".

כלומר אתה בעצם מאמין שנתניהו יקיים את הבטחתו גם אם הוא רוצה וגם אם לא.
"מה שעשית עכשיו זה חמור מאוד וגובל בהוצאת דיבה, אתה קבעת שאני מאמין לנתניהו. עכשיו, אני לא מאמין לנתניהו".

כלומר הוא לא יקיים את הבטחתו לדעתך?
"אני לא יודע. אני לא מאמין לנתניהו ברמה עקרונית כי אני מכיר אותו ועוקב אחריו כעיתונאי מ-1988, ולמרבה הטרגדיה, בגלל שהוא מפר בצורה סיטונאית את הבטחותיו, הוא משוכנע שהוא לא הפר אותן. אבל עכשיו הוא מבוצר ומאולץ. מה אומר לי מישהו ממקורבי נתניהו? כשאני אומר, 'אבל הוא משקר', הוא אומר לי 'נכון', 'אבל הוא מפר הבטחות', הוא אומר לי 'נכון', ולמה הוא עושה את כל זה? אני שואל אותו למה, הוא אומר לי, 'כי הוא יכול'. עכשיו הוא לא יהיה יכול. אז אני אומר, אם כל העסק הזה באמת יבוצר בחקיקה, כפי שהובטח וכפי שסוכם - אגב עוד כלל בהסכם הזה, זה שמי שמפר אותו, אם נתניהו למשל בעוד שנה מנסה להפר את ההסכם הזה, אוטומטית הוא מפסיק להיות ראש ממשלה, וגנץ הופך להיות ראש ממשלה - אז כנראה הוא לא יוכל להפר אותו. אבל אנחנו עוד לא שם, נתניהו זה הודיני, לך תדע איזה פטנטים הוא ימצא כדי לרדת מהדבר הזה. נחכה ונראה".

אז לדעתך, שרה מבינה שיש תאריך שבו היא אמורה לעזוב את בלפור?
"כן, ולכן אני לא בטוח שאתה היית רוצה לבלות בבלפור בסוף השבוע הזה למשל, ולא רק בגלל שרה. אבל תשמע, קודם כל צריך להגיד כמה הדברים, המשא ומתן הקואליציוני הזה לא הסתיים, סוכמו הדברים העקרוניים ביניהם, זאת אומרת הדברים החשובים - השנה וחצי, השוויון הפריטטי, הביצור של כל התהליך וכל המודל בחקיקה בהצבעה אחת עכשיו, אין התחרטויות וכו', אבל עוד לא סוכם בדיוק מי יקבל מה, יש עוד ויכוח על תיק כזה או תיק אחר. גם בתוך כחול לבן, אתה שומע אנשים אומרים שגנץ יהיה שר ביטחון ואנשים אומרים שגנץ יהיה שר חוץ. אני לא בטוח שגבי אשכנזי, שזה שם שעוד לא אמרנו, אבל בלעדיו המהלך לא היה קורה, ובלעדי חבר נוסף בשם אריה דרעי, זה הציר. בעצם היה פה קרב אדירים בין שני צירים, דרעי-אשכנזי שמושכים את גנץ לכיוון אחדות ולפיד-ליברמן-יעלון שמושכים את גנץ לכיוון המשך הלחץ על נתניהו וחוקי נתניהו. הציר הראשון ניצח בקרב על ליבו של גנץ, וזה לא היה קל, וזה הוכרע בשנייה האחרונה".

בדברי הפתיחה שלי אמרתי, אחרי כל מה שחשבנו על גנץ מגיע לו שאפו על המהלך. אתה מצטרף אליי?
"כן, הוא קיבל הימור. אני עוקב אחרי פוליטיקאים כבר עשרות שנים, ואתה לפניי עוד, אנחנו מכירים את הציניות שלהם, מכירים אותה טוב. מכירים את זה שלפעמים המדינה חשובה פחות מהם ומשכנעים את עצמם, שטובתם... זה אגב אופייני לנתניהו, שטובתם היא טובת המדינה. אני בטוח שגנץ קיבל את המהלך בתחושה נקייה, שהוא עושה את הדבר הזה לטובת מדינת ישראל, פה אני נותן לו קלירנס, לפחות על אחריותי, מוחלט. ודבר נוסף, החלטה מאוד קשה מהסוג שהוא לא אוהב לקבל. הוא בעצם מפרק את הבייבי שלו, את כחול לבן, שנה וקצת אחרי שהקים אותה, והיא הצלחה מסחררת, 3 פעמים רצופות, מעל 30 מנדטים, בולמת את נתניהו, וזו הייתה החלטה מאוד קשה, אז מגיע לו שאפו על עצם ההחלטה, כי גנץ הוא לא מחליטן, גנץ הוא לא מכונת החלטות, הוא מכונת התלבטויות בדרך כלל, אז הוא קיבל אותה, הוא לא היה מקבל אותה בלי אשכנזי. אגב גם לגבי אשכנזי, אני לא בטוח פה שהוא צדק, אני כן בטוח שהוא פעל, לתחושתו, לטובת המדינה.

בשיחות שלי עם אשכנזי, הוא הסביר לי כבר בפעם הקודמת, כשנאנקנו עכשיו תחת הטרלול הלא ייאמן, הבלתי נתפס והאין סופי, של כל מערכת הבוטים של נתניהו נגד מערכת המשפט, אשכנזי אמר לי 'אדוני, מתווה הנשיא, אוחנה לא היה שר משפטים, בנט לא היה שר ביטחון, כל זה היה נחסך מאיתנו, ובני היה נכנס להיות ראש ממשלה בפסח. העיקר שאמרנו לא'. אז אשכנזי החליט כנראה לא להגיד לא פעמיים, ולא לעשות פעמיים את אותה שגיאה, לתפיסתו. אבל עדיין חייבים להזכיר, הצד השני, יש לו קייס. קודם כל צריך להגיד שאפו ענק ליאיר לפיד, היה לו קשה, הוא לא רמטכ"ל, וראינו בשנים האחרונות שהוא ממש לא נכנס לחליפת ראש הממשלה. לעומת זאת, באירוע הזה, שהוא דבק בעקרונותיו, מקיים את התחייבותו, לא ממצמץ, נשאר בחוץ, יהיה יו"ר אופוזיציה, משאיר איתו את יעלון - הוא עבר את בחינת ההסמכה, ויכול להיות שהוא הפך לאלטרנטיבה. מהלכים כאלה נבדקים בראי ההיסטוריה, בדיעבד, יכול להיות שהמנצח הגדול מהמהלך הזה בסוף יהיה בכלל יאיר לפיד, שיהפוך לאלטרנטיבה היחידה".