ח"כ גדעון סער (ליכוד) שוחח הערב (רביעי) עם בן כספית ואריה אלדד ב-103FM, והתייחס לסיוע התקציבי שהמפנה הממשלה לנפגעי הקורונה, וכן לדיווחים על קשיים במשא ומתן הקואליציוני.

בן: "מתבקש להתחיל לשאול אותך על הממשלה המנופחת, אבל ממש לפני דקות העלאת פוסט על העזרה שהממשלה נותן לעצמאיים. מה אתה אומר על זה?".
סער: "העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם בעצם מנוע הצמיחה המרכזי, בכדי שהמשק יהיה מסוגל בכלל לצאת מהמשבר העמוק הזה שבו אנחנו נמצאים. בתכונית כפי שהיא, ואני קודם כל רוצה לבטא הערכה לכל מי שגיבש אותה ועבד בנושא הזה, אבל אומר את זה אחרי שבדקתי את הנושא עם הרבה מאוד עצמאיים - חלק ניכר מאוד, ואגיד את זה בזהירות כי אין לי התפלגות סטטיסטית, נופל בקריטריונים המאוד מסובכים של קבלת המענקים. יש אפליה, לצערי, בשיעור של מה שניתן כדמי אבטלה לעצמאיים יחידים לעומת מה שמקבלים שכירים. יש הרבה מאוד נקודות, ואני מפרט אותן באותו הפוסט, ואנחנו צריכים ללכת לציבור הזה, שהוא בסופו של דבר הציבור שמייצר מיסים שמהם הפעילות של המדינה מתקיימת, וללכת לקראתו".

אריה: "אז אתה אומר שה־80 מיליארד שהממשלה חילקה זה בלוף? זה לא מספיק? או שזה לא מחולק נכון?".
סער: "אני לא באתי למתוח ביקורת ולבטא הערכה לסכומים, האם הם ריאלים או לא ריאלים. אני באתי בהתייחסות למגזר אחד, למגזר של העצמאיים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים. לגביהם נדרשת תוכנית התייחסות מקיפה, והצעדים שננקטו לא מספיקים. היום, לעצמאי אין ביטחון תעסוקתי. הוא משלם לביטוח לאומי, וכשמגיעה נקודת המשבר אומרים לו לשבת בבית, ואין ברירה אחרת. הוא לא מקבל את מה שהשכיר מקבל, ועל זה צריך להזדעק. לא הצעתי רק הטבות אלה גם מקור מימון.

"המגזר הציבורי, אגב השכר הממוצע בו הוא יותר גבוה מהמגזר הפרטי, צריך להיכנס מתחת לאלונקה, וכל שקל שייחסך שם צריך ללכת למגזר הפרטי. למשל, אמרתי שצריך לטפל בפנסיות התקציביות הגבוהות, למשל, צריך לפנות לכל בעלי השכר הגבוה במשק כולל חברי כנסת, שרים, שופטים, ומנכ"לים ולעשות בו הוראת שעה כמו שעשינו בשנת 2003". 

בן: "היית נוגע בפנסיות תקציביות, בהוראת שעה נניח?".
סער: "חד משמעית. נכון שהמדינה נמצאת ביחס חוב תוצר טוב, אבל חייבים למצוא מקורות תקציביים אחרים. כל המדינות יכנסו עכשיו לגירעונות, אין מדינה שלא תיכנס, אבל בדיוק בשביל זה מדינת ישראל התנהגה באופן אחראי בשנים האחרונות, והגענו ליחס חוב תוצר סביר. בתוכנית שיש כרגע המון בעלי עסקים נפלו מתוך הרשת שנקבעה בכל הקריטריונים האלה. צריך לגלות נדיבות ברגע הזה, זו לא טובה שאנחנו עושים, זה לטובת הכלכלה, וכמובן גם נובע מערבות הדדית וסולידריות חברתית. זה הבסיס לכך שהמשק יצא מהמשבר, ולא יכנס לתקופת מיתון של שנים".

אריה: "ח"כ סער, אני רוצה להיעזר בניסיונך הפוליטי: המשא ומתן התקוע בין הליכוד לגנץ הוא אמיתי או שהם עושים פוזות?".
סער: "להגיד לך את האמת? אני לא יודע. אני מניח שרוב הסיכויים שכן יהיה הסכם, אבל יש נקודה שמעניינת אותי ואני מאמין שגם אתכם, והיא סוגיית החלת הריבונות בבקעת הירדן, ובהתיישבות היהודית בשומרון וביהודה. על זה חייבים לעמוד. אגב, אני מאמין שראש הממשלה עומד על הנקודה הזו. פה, אסור שיהיה שום וויתור. לנו יש חלון הזדמנויות כרגע, ואנחנו חייבים לעשות את זה כל עוד אנחנו יודעים מי יושב עכשיו בבית הלבן. זה הדבר שעליו צריך לעמוד בכל מחיר". 

בן: "אל תילחץ מצעקות ברקע. עם כמה אנשים אתם נמצאים כרגע בבידוד הזה?".
סער: "הווו..אני רוצה להגיד לך שבתנאים המאתגרים בהם אנחנו נמצאים עכשיו אני עם חמישה ילדים בבית, ושניים מהם בגילאי גן, ואני משתדל לבוא ולעבוד רוב הזמן מהבית". 

אריה: "אז פתחת פעוטון".
סער: "אני חייבת להגיד לך שזה ממש מאתגר, וגם לכתוב פוסט בפייסבוק הופך למשימה לא פשוטה. 

בן: "תגיד, אתה באמת רציני כשאתה קורא לבנימין נתניהו ובני גנץ לא להקים ממשלה של 30 ומשהו שרים?".
סער: "זה יהיה דבר מאוד לא נכון להקים ממשלה כזו מנופחת, שתהיה הממשלה הכי גדולה שהוקמה בתולדות עם ישראל. זה לא שתהיה ממשלה מאוד קטנה, כי היא גם ככה אמורה להישען על עורף פרלמנטארי רחב. בזמן המשבר הזה, הכבד, כשמטה לחמם של רבים נשבר, להתחיל לפצל כל מיני משרדונים יפגע באשראי שהממשלה צריכה לקבל מהציבור. זו תקופה קשה גם ככה, וידרשו פה דברים קשים. אני טוען שאפשר לפתור את בעיית הפריטטיות בדרך אחרת.

"למשל, לבוא ולהגיד שנדרש רוב מיוחד לקבלת החלטות בממשלה, ולא רוב של חמישים אחוז. בסופו של דבר הממשלה הזו קמה בתקופה בה אנשים נמצאים ממש בחרדות, אנשים מתמודדים פה עם דברים מאוד קשים. תחשבו על ההורים שיש להם ילדים בחינוך מיוחד, ובימים האלה נמצאים איתם בבית. זו תקופה שצריך לגלות בה רגישות יתר, ועוד פעם, אני לא אומר שצריך ממשלה של 18 שרים, אבל גם להגדלה צריך להיות גבול. עיקר הנטל מצוי כרגע אצל בני גנץ, וצריך למצוא פתרון יצירתי שייתן לו את מה שהוא רוצה". 

בן: "בני גנץ לא נראה לך עשה מקח טעות, קפץ לבריכה, ופתאום גילה שאין לו מים? הרי הליכוד התהפך לו, ומה שקרה עם יולי אדלשטיין".
סער: "אני חושב שבנסיבות הפוליטיות הקיימות בני גנץ עשה את הדבר הנכון והאחראי. אני מקווה שיגיעו להסכם בימים הקרובים, וחושב שאפשר להגיע להסכם. בסופו של דבר מה שאנחנו צריכים כרגע זו ממשלה יציבה בכדי להתמודד עם המשבר הזה. אנחנו גם צריכים להוריד את מפלס שנאת החינם שהשתוללה פה במשך שנה וחצי. הרי מי בכלל יכול לחשוב על ללכת לעוד מערכת בחירות? ולכן, מכל הבחינות, אני מעריך, ויכול להיות שאני מוהל פה את הערכה בתקווה, שתהיה ממשלה". 

בן: "טוב, אז קודם כל אתה אופטימי, ושאפו על כך, השאלה היא האם זה גם יקרה. אתה במקום גנץ, אתה הרי קצת מכיר את נתניהו, היית מאמין לו שהוא יפנה לו את המקום בעוד שנה וחצי?".
סער: "אני חושב שהוויכוח שמתקיים היום מתקיים על דברים אחרים לגמרי, ולא על הסוגיה הזו. יש כל מיני סוגיות כאלה ואחרות, וביניהן גם הסוגיה המדינית. אני מודה שבעיניי העניין המדיני הוא הכי חשוב. אני חושב שזה נושא שעבורו נהיה מוכנים לשלם מחירים כי זו הזדמנות שעלול להיות מצב שהיא לא תחזור".