גורמים פוליטיים העריכו אמש שלא מן הנמנע שהמרד בליכוד והמשבר שחווה נתניהו כעת מול בכירי מפלגתו הם תוכנית יזומה לטרפודה ברגע האחרון של ממשלת האחדות הלאומית - כך פרסם הבוקר (שישי) בן כספית במעריב. כספית שוחח הבוקר עם ניסים משעל ב-103FM והרחיב אודות הפרסום.

יש מהומה גדולה בליכוד, מה קרה לנתניהו? איך הוא איבד את השליטה?
"קודם כל אני מציע לא להיסחף עם המרד. פעם נתניהו עצמו הנהיג מרד נגד אריאל שרון באחת ההצבעות על ההתנתקות ובסוף קראנו לזה פוטש בננה במקום פוטש. אני מציע תזה שאני לא יודע להוכיח אותה ואני לא בטוח שהיא נכונה, שמעתי אותה אתמול מבכירים בכל המפלגות שהכל בכוונה".

כן כתבת על זה הבוקר במעריב, שהמשבר הוא בעצם תוכנית יזומה כדי לטרפד את ממשלת האחדות.
"או כדי להשאיר את האופציה לטרפוד ממשלת האחדות. הרי הוא לא החליט והוא תמיד מחליט בשנייה האחרונה ולא לבד, וגם אחרי השנייה האחרונה הוא מתחרט, וכולי וכולי. מהיכרותנו את נתניהו כבר הרבה מאוד שנים, הוא יודע לנהל את הדבר הזה. הוא לא ישאיר את צחי הנגבי, אבי דיכטר, גילה גמליאל בחוץ. הוא יקרא להם ראשונים, הוא יפייס אותם, הוא לא יחרים אותם. זה מה שהדליק אצלי את נורת האזהרה הראשונה".

הוא מוביל מהלך לטרפד את ממשלת האחדות?
"או לקבל כמה תיקים מגנץ. להגיד לו 'שמע, חתמנו, התחייבנו, אבל הם בלמו אותי, יש נגדי מרד. בוא שחרר לי שלושה תיקים, הרי אתה מגייס מן הגורן ומן היקב שרים, אין לך את מי למנות לראשי ועדה. שחרר לי שלושה תיקים ונשמור על הפריטטיות. ואז אם גנץ יגיד לו לא, כי גם שם המצב לא משהו, אז נתניהו יגיד לו 'אני מצטער, אני חוזר בי'. ואז הולכים לבחירות רביעיות".

"התזה הזו מתחברת לאירוע של בג"ץ. הרי למה הוא כל כך היה צריך את גנץ ואת החתימה – כי הוא חשש שבג"ץ יטרפד או יפסול אותו, האיום הזה הוסר. בינתיים גם הקורונה נעלמת די מהר, אנחנו לא יודעים אם היא תחזור, אבל פתאום מהקטסטרופה שהוא דיבר עליה של מיליון חולים ועשרת אלפים מתים וכולי לא נשאר הרבה, ולכן הוא אומר לעצמו, או שאומרים לו בבית, 'תקשיב בבחירות הרביעיות אנחנו מביאים 65 מנדטים, בשביל מה אתה צריך לפנות את לשכת רה"מ בעוד שנה וחצי'. אני מאמין שהוא השתעשע ברעיון הזה".

זה רעיון לא רע. לטלטל את המערכת הפוליטית עוד פעם ולדחוף אותנו...
"הצגתי את זה כדבר שאני לא יודע לחתום עליו כעניין מוגמר".

מה המפתח שלו לחלוקת התיקים?
"היה משעשע לראות אתמול את מיקי זוהר מנסה להסביר שזה קודם כל 'הכישורים והנאמנות לתנועה', אז ברור שלא. כשאתה רואה רשימה של שמות כמו גדעון סער, גלעד ארדן, אבי דיכטר, צחי הנגבי. אנשים כאלה שהם גם מנוסים... אחרי שאנחנו אומרים את מה שאנחנו אומרים על הליכוד כל השנים, יש אנשים מאוד מנוסים ואיכותיים ונקבתי רק בחלק מהם. אתה מבין שהסיפור היחיד זה עד כמה היית מוכן להתפלש בעפר של המשפחה, להיכנס באמא של שומרי הסף, של מערכת אכיפת החוק, ומערכת המשפט".

אז הקריטריון הוא אחד, מי שמתחנף יותר לבלפור.
"מי שמתחנף ומבצע. גם אבי דיכטר די התחנף. לפני שנה וחצי הוא אמר בקולו שראש ממשלה עם כתב אישום לא יכול לכהן - זה התהפך אבל וזה לא מספיק. זה רק לא החנופה, ששם אני חושב שאף אחד לא יוכל להגיע לגובה הרב שמעלה מירי רגב מדי יום, אלא גם הביצוע. כי אמיר אוחנה סיפק את הסחורה במשרד המשפטים, הוא הטריל את כל המערכת. הוציאו משם חומרים... יש עכשיו התקפה מטורפת על מנדלבליט כולל איומים ברצח וגידופים וחקירת משטרה... מ"מ פרקליט מדינה.. הוא עשה דברים שעד לפני כמה חודשים לא האמנו שאפשר לעשות. לכן אתה רואה שהוא מקבל את הבט"פ בלי 'אבל' ובלי 'אולי', ואתה שואל את עצמך איזה מקום הוא גמר בפריימריז, איזה ניסיון יש לאיש בפוליטיקה".

בוא ננסח את הנוסחה כדי להיות שרים – תתחנף תתפלש...
"ותבצע, מטלות שאף אחד אחר לא היה מוכן להעלות על דעתו – אז תקבל. זה פשוט וזה גם מצליח".

אז דיכטר והנגבי לא התחנפו מספיק.
"אריק שרון ראה בזמנו בהנגבי את היחיד בליכוד שקורץ מחומרים של ראש ממשלה, הוא מאוד העריך אותו. אבי דיכטר שר לביטחון פנים בשנת 2006, לפני 14-15 שנה. הבן אדם היה ראש שב"כ טוב, עבר אינתיפאדה, עכשיו הוא צריך להתקוטט עם אמיר אוחנה".

אם נתניהו ידע שיהיו בכירים שיכעסו וישמיעו קולות, למה הוא חיכה לרגע האחרון?
"זה בדיוק מה שאמרתי בהתחלה, נתניהו יודע והתגבר על שריפות יער הרבה יותר חמורות מזו. העובדה שהוא עושה דברים ברגע האחרון, העובדה שהוא לא קורא לאנשי מפתח מעוררת אצלי חשד. אני חושב שיהיה לנו סופשבוע מאוד מעניין, הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר בבלפור. זה לא יגמר עד שזה לא יגמר".

כשנתניהו חושב מי יכול להיות לו הכי מסוכן, יש מישהו בולט שהוא ירצה לרצות?
"אני חושב שהוא פחות פוחד מחבר כנסת 'איקס' ויותר פוחד מקומבינציה של כל השמות שהזכרנו. הוא בדמיונו הרי רואה בערך פעם ביומיים פוטש נגדו, כשיש ובעיקר כשאין. עכשיו כשהוא חושב שגדעון סער יחד עם צחי הנגבי, אבי דיכטר, גילה גמליאל ואולי עם ניר ברקת, שאני לא יודע אם הוא בפנים או בחוץ אחרי שהיה ראש עיריית ירושלים ואמור היה להיות שר האוצר בוא לא נשכח את זה... אז אני חושב שהוא רואה בדמיונו פוטש. צר לי אבל בסוף אנחנו מכירים את החברים האלה בליכוד, זה לא מחתרת הלח"י - זה הפוך, הם יושיטו את הלחי השנייה. נתניהו ידע להתגבר על המשבר הזה אם הוא ירצה את זה באמת ויעשה את זה מכל הלב ובזמן. זה שהוא עכשיו נקלע לסיפור הזה אומר שלא בטוח שהוא רוצה".

זה מחזיר אותנו לכותרת שלך הבוקר במעריב.
"הכותרת הייתה שיש גורמים פוליטיים שחושדים שזה זה. אני לא יודע לקבוע שהדבר הזה אכן זה. אני כן יודע להעלות את מה ששמעתי אתמול מגורמים לא מעטים במערכת הפוליטית. יש חשד או אפשרות. הוא שומר על האופציה ומשתעשע ברעיון".