בשיאה של המלחמה, בשעה שמיטב בנינו ובנותינו מובאים לקבורה על הגנת המולדת, כשהצפון בוער ונטוש, וכשצה"ל קורס תחת הנטל הביטחוני, התכנסה אתמול ועדת החוקה של הכנסת להצביע על חוק הרבנים.
מדובר בחוק שהוא גחמה של ש"ס ופרי התעקשותו של העומד בראשה, אריה דרעי, להעביר את החוק ויהי מה. זהו חוק חשוך ומושחת, שמגמתו למנות עוד מאות רבני ערים ושכונות בישראל, תוך ביטול הסמכות של הרשויות למנות את הרב הראוי והמתאים לאוכלוסייה בטריטוריה שלהן, אבל מנגד מחייב אותן לממן אותם.
"החרדים לא סומכים על נתניהו": למה בוער לש"ס להעביר את חוק הרבנים?
יועצו של רה"מ נשלח לוועדה - הח"כים מסרבים להצביע בעד "חוק הרבנים"
האבסורד שבחוק הזה, שאמור להוסיף למצבת רבני הערים בישראל עוד מאות רבני ערים ושכונות ברחבי המדינה בעלות של עשרות מיליוני שקלים לשנה, הוא גם העיתוי וגם ההתעלמות של דרעי ושות' מהמצב במדינה בימים אלה ולהתעקש דווקא עכשיו ומיד להעביר את החוק הנורא הזה, מוכיח שאין להם אלוהים.
לא יעלה על הדעת שמי שירא שמיים ותורת ישראל קרובה ללבו כמו המדינה, יתעקש בשעות אלה להעביר חוק כזה. אין ספק שזו תופעה שמטילה כתם גדול ושחור על ש"ס וראשיה, שלא הפסיקו לפמפם לנו לפני הבחירות האחרונות שהם ורק הם דואגים באמת לחלשים ול"שקופים".
העובדות הללו קשות לעיכול לכל מי שטובת המדינה לנגד עיניו, כן, אפילו לחלק לא מבוטל מקרב שרי וחברי הכנסת בקואליציה, שרואים בדרישות החרדים בושה וחרפה, ותעודת עניות למי שמנסה לקדם אותן. אלה דרישות מקוממות שמוכיחות שהמדינה הזו מנוהלת על ידי ממשלה הזויה ולא אחראית שחייבת להתפזר עכשיו ומיד, ממשלה שחלק לא מבוטל ממנה מנותק לחלוטין מהמציאות.
לא מעניין אותו מצבה הביטחוני, הכלכלי והחברתי של המדינה, אלא רק ליטרת הבשר וצורכי מצביעיו - ומבחינתו המדינה יכולה להישרף. וכפי שביטא זאת מנהיג ש"ס דרעי, כששמע שישנם שרים וח"כ בליכוד שמתנגדים ל"חוק הרבנים": "הליכוד האלה לא יודעים לשלם".
ימי כהונתה של הממשלה הזאת ייחשבו בצדק לתקופה האפלה ביותר בתולדות מדינת ישראל בעת החדשה, ובדברי ימיה הם ייקראו "ימי החושך". עם ישראל שמתמודד בשעות אלה עם המציאות הקשה שנכפתה עליו, לא מעכל עדיין ולא מודע מספיק לאסון שהממשלה הזו הביאה עליו.
ההפגנות האלימות ברחבי המדינה שהולכות ומתרחבות, וכפי הנראה ימשיכו להתרחב, הם תוצאה ברורה של פרצי זעם בלתי נשלט, זעם של מאות אלפים שאינם מסוגלים לראות מציאות שבה עשרות אלפים עקורים מבתיהם, את מי שהוזנחו על ידי הממשלה, שלא רואים אופק ולא עתיד.
הממשלה הזו עסוקה בדאגה לג'ובים, לסיפוק צורכי מצביעיה וצורכי הישרדותה, מה שאומר שאם הממשלה הזו לא תסיים את דרכה בהקדם מתוך הבנה שתם זמנה ודרכה, הזעם הזה של ההמונים יפיל אותה.