היום אנחנו נדבר על מסעדת בשרים כשרה שנקראת 'פיטמאסטר' נמצאת ברחוב ברקת 4 בפתח תקווה. מסעדת בשרים כשרה, למעשה הפנינג של בשרים. הקהל שם הוא מעורב, יש שם צעירים, מבוגרים יותר, חובשי כיפות כפי שאמרתי מסעדה כשרה. פירוש השם: שף בשרים שמומחה בהכנת וצליית בשרים על אש חיה, של עישון בשרים וכל הטכנולוגיה של הכנת בשר. האווירה במסעדה היא אווירה ביתית, בימים שאינם ימי קורונה כולם יושבים יחד מול שולחנות גדולים, כמו שולחנות אבירים, כשכולם פונים לכיוון המטבח ואפשר לראות איך זה נעשה שם. אבל היום בימי קורונה קודם כל צריך לבדוק חום, אחר כך ממלאים הצהרת בריאות, מושיבים את האנשים בבידוד, בקפסולות רחוק אחד מהשני ועדיין יש מבט טוב לאזור המטבח. 

יש במטבח מעשנה גדולה, טאבון ופריז'ה שהוא סוג של תנור צלייה של בשר שנהוג להשתמש בו בדרום אמריקה, כלוב צלייה שהבשר מסתובב על שיפוד שלא נדבר על מקרר הבשרים הגדול והעמוס לעייפה שנמצא בצד, עמוס בנתחים גדולים שמחכים שיתיישנו. זו לא מסעדה רגילה שאתה בא ומזמין אוכל מתפריט, זה מופע בשרים של ה'פיט מאסטר', התפריט נקבע לפי הבשר שהתיישן והגיע באותו יום, אתה לא יכול להזמין משהו, כל הביתור, הקיצוץ, ההכנה של הבשרים נעשית לעיני הסועדים ומתועדת במסכי טלוויזיה גדולים שפזורים סביב מכל הכיוונים, כך שגם מי שלא נמצא בזווית טובה יכול ליהנות מהמופע הזה. 

לשולחן הגיע קודם כל לחם הבית, לחם חם מהטאבון עם מטבלי הבית טחינה, שום קונפי וסלט המורכב מעגבניות, פטרוזיליה, כוסברה ובצל קצוץ חריף. הטחינה הייתה נהדרת, השום קונפי נמס בפה כמו שצריך להיות, את סלט הכוסברה לא טעמתי בגלל רגישות שלי, אולי פסיכולוגית. בירה, יין הבית, סודה ומים רק תבקש ותקבל, כמה שתרצה ללא הגבלה. הגיעה לשולחן המנה הראשונה, אורז עם אונטריב שהוא בשר מפורק שנמצא בין הצלעות, בשר עדין ביותר שמפורק לסיבים. מנה נהדרת, מנה טעימה, הבשר נמס בפה והאורז ספג את השומן. כנראה הוסיפו שומן אווז ממנות אחרות שנגיע אליהן עם התלבינים והרוטב של הבשר שהוא בושל, האורז בילה כמה שעות במעשנה, דבר שנתן לו טעם עדין ומיוחד.

מהמעשנה באותו זמן יצאו נתחי ענק של שפונדרה, קשתית בעברית או אסאדו. בשר שהיה רך בצורה שאפשר לאכול אותו בכפית, העצמות החליקו ממנו החוצה. כל ערב ה'פיטמאסטר' של הערב עושה את ההצגה הגדולה, בערב שהייתי היה כפיר גולדהמר, חמד של בחור כבן 40, נחמד, משעשע, סופר מקצוען, מבין בבשר, יודע לחתוך בשר, ובפירוש נותן את ה'שואו'.

ביחד עם האסאדו הגיעו תפוחי אדמה בתנור והמנה שלאחר מכן הייתה הדנוור סטייק, במידת עשייה של מדיום עד מדיום רייר, מוגש עם קולרבי מהתנור. נתח זה הוא אותו אזור בין הצלעות לצוואר של הבקר, הפרה, בשר עסיסי וטעים, טעם בשרי. מדי פעם שאנחנו נמצאים שם נשמע צלצול פעמון גדול וכפיר שהוא הפיט מאסטר מתאר את המנה הבאה, והיא הייתה מנה קצת טריקית. הבריסקט הוא הנתח הקדמי מעל לאזור האסאדו מאזור החזה, גם בו ישנם למעשה שני נתחים נפרדים, הוא מורכב משני נתחים שיש הבדל גם בטעם וגם במרקם בין שניהם. אגב, מאותו אזור ומאותו בשר עושים את הרוסטביף האמריקני המסורתי והידוע. הבריסקט הוצא מהמעשנה, גם הוא נמס בפה רק ממבט העין שלנו, רק הסתכלנו עליו והוא נמס. הוא הוגש על בטטה אפויה, קצת נימוחה, מתקתקה, שילוב נהדר של טעמים.

הגיעה גרניטה, ברד שהיה עשוי ממיצי פירות וכמות קטנה של ערק שלא תדפוק לנו לגמרי את הראש מהיין והבירה שהוגשו 'שתה כפי יכולתך וכיד המלך', כמה שאתה רוצה אתה מבקש מוזגים לך עוד. הם שברו אותנו ולא אנחנו אותם. לאחר מכן הופיע חזה אווז שעבר שעה של עישון במעשנה, נצרב באש מברנר והוגש ביחד עם בצל מקורמל מתקתק. גם מהמנה הזו היה ניתן להתפאר בה. אחרי כן בא השואו-ארמה, תערובת של פרגיות, בשר כתף טלה, עוף מעושן, בצל, סומק, כרוב, חוויה של טעמים. את כל הדברים האלה הוא חתך ביחד, עשה מזה, קצץ את זה דק דק, עם רוטב טחינה ירוקה, עם פטרוזיליה וחריף והגענו לקינוח.

הקינוח הראשון שהגיע היה סטייק פילה ורדרד ורך, הפילה הושרה במי קרח כדי להוציא את המליחות של ההכשרה, הוא היה טעים במיוחד והיה כיפי כמנה אחרונה. קיבלנו אבטיח קר וצלחת עוגיות מסוגים שונים עם פלחי אבטיח צוננים. שירת אותנו בחורצ'יק חמוד בשם ברק, זריז ויעיל, בכלל השירות במסעדה הוא נהדר. מה אגיד לכם? זו לא מסעדה לטבעונים, לא מסעדה לצמחוניים, רק לקרניבורים ואוהבי בשר. חובה אבל חובה להגיע לשם מאוד מאוד רעבים. זו חוויה חברתית וקולינרית, בשרים ברמה שקשה למצוא, עם עשייה מדויקת, בכשרות מלאה של רבנות פ"ת וההפתעה - מנה לסועד כולל הכול כולל השתיה כמה שתרצה כולל כל המנות כל הבשרים – 250 שקל. זה למעשה מחיר יותר מסביר לכמויות הבשר הנדיבות למשקאות ולמופע, מה שעוד חשוב – בשעות הערב יש חניה במקום. ממש ממש ממש שווה. 'פיטמאסטר' ברקת 4 פ"ת מסעדת בשרים כשרה, שווה לבקר.