אם לא תתרחש דרמה – ובמציאות הנוכחית, אף אחד לא יכול לחתום על זה – בשנה הבאה תחגוג מסעדת "הבית התאילנדי" 25 שנים. ההישג מתעצם שבעתיים כשמדובר במסעדה שזוכה שנה אחרי שנה בתואר המסעדה הטובה בתל אביב - יקירת הבוהמה, אהובת המבקרים וזו המכונה "המקדש" על ידי הלקוחות שפוקדים אותה שוב ושוב. אולי זו הסיבה שעל מנת לשריין בה מקום נדרש כשבוע, פלוס־מינוס, וגם אז לא בטוח שלא יושיבו אתכם במרפסת.
"הבית התאילנדי", שהפכה למושא לחיקוי לאינספור מסעדות אחרות, מצליחה לשמור על רמה גבוהה ועל יצירתיות גם כשאין מאחוריה שום שף בעל שם מפוצץ. מאחורי התפריט עומדת לק, תאילנדית שפגשה לפני 25 שנים את יריב מלילי בזמן שהאחרון נפש במדינתה, ומאז הכל היסטוריה והיסטריה.
התמזל מזלנו, אם אפשר לומר זאת כך, ותקופת הקורונה חוסכת מאיתנו רגעי חרדה שמא לא יישמר לנו מקום במסעדה, ואנחנו יכולים לטעום את האוכל הנועז שלהם בהתראה של שעה בלבד – באמצעות משלוח. והנה עוד חדשות טובות: הנחה של 25% עד לשעה 18:00 בערב (ולאחר מכן 15%). המעריצים מוזמנים להסתער.
ההזמנה הגיעה בדיוק בזמן, ארוזה בתוך ארגז קרטון קשיח ובתוכו קופסאות פלסטיק עם מדבקות. לא רק שמות המנות מתנוססים עליהן, אלא גם אופן אכילת המנה. פה, למעשה, קבור הכלב. המנות, אליבא ד"הבית התאילנדי", דורשות את התערבותכם, מעין משחק מקדים, כדי שתרגישו שהייתם שותפים להכנת המנה, לפחות בכאילו. על קופסת המנה "לאב פלה" נכתב כי יש להכניס את הכבודה לתוך עלה, לקפל ולאכול. וזה מה שעשינו: קרעי דג לברק מוגשים כתערובת יחד עם עלי נענע, כוסברה, בצל סגול ושום (חי!), עם קאו קואה - אבקת אורז קלוי הנחשבת לתוספת שנפוצה בעיקר באזור איסאן (צפון־מזרח תאילנד). את האבקה מפזרים על מיני מאכלים שונים (כמו מנות יאם, נאם־טוק ולארב), והיא מוסיפה מרקם פריך ומעניין למנה. המטרה של הסועד היא לקחת את כל החלקים הנפרדים וליצוק לתוך עלה חסה. התוצאה היא מנה כיפית, חריפה במידה, מתובלת היטב, ולא ממש זולה כמנה ראשונה (68 שקלים – המחירים המצוינים הם לפני ההנחות).
אותו הנוהל גם לגבי מנת דגל אחרת – סאי הואה (52 שקלים): נקניקיות בקר מצ'אנג מאי בתיבול שורשים ועשבים. יש לעטוף את הנקניקייה המתובלת בעלה כרוב, וקדימה.
המנה העיקרית מזכירה יותר מכל את האוכל המוגש באיים: "פלה הו באי טונג" הוא דג לברק שלם עטוף בעלה בננה וצלוי על הגריל, כשבתוכו ענף ארוך של למון גראס. עלה הבננה מתפקד, למעשה, כסוג של נייר אלומיניום. זו טכניקה אסייתית ששומרת על המרקם והרכות של הדג, ואף שהמתכון שוכפל בידי אינספור שפים, נדמה שכאן הוא עדיין שומר על המסורתיות שלו, והתוצאה משגעת (132 שקלים).
מי שהעכירו את האווירה הם הילדים, שפחות התחברו לשניצל, סו קולד: בתוך ארגז קרטון קטן, ועל מצע של עלי כרוב קצוצים (בחירה שגויה עבור ילדים), נחו נתחי חזה עוף בגודל של אגוז פקאן, ואף קטנים ממנו, מטוגנים היטב עד כדי כך שהמעטפת עבה מהבשר, ולצדם לא קטשופ, כי אם רוטב חמוץ־מתוק. בלית ברירה, חיסלנו גם את המנה שלהם (48 שקלים).
בשורה התחתונה: הזדמנות לממש פנטזיות גם בסגר. להזמנות: 03-5178568
יצאנו טוסט
עד כמה שם של מסעדה משפיע על בחירתכם ללכת אליה? סביר להניח שבאופן אפסי. אבל במקרה של "טוסטבורגר", נדמה שהשם מרחיק את החשק להזמין משם. האסוציאציה מובילה, אותנו לפחות, לאוכל צבאי, למנה חפיפניקית, לשילובים הזויים כמו לחם עם גבינה וריבה, או כריך ריבה וזיתים.
אז טעינו, או־הו כמה שטעינו. מאחורי החזות המתעתעת של "טוסטבורגר" מסתתרות מנות נפלאות ומנחמות, שיכולות לתת פייט למנות ההמבורגר המסורתיות של הרשתות הגדולות. בשר ההמבורגר נטחן ומתובל בעבודת יד, ומוכנס היישר אל תוך חצי לחמנייה, ומשם לטוסטר לזמן הכנה של שש דקות, יחד עם טופינג לבחירת הלקוח. למעשה, כל תהליך בישול המנה מתבצע בטוסטר, ללא מחבת וללא שמן.
בין האופציות: טוסטבורגר עם ריבת צ'ילי, גבינה כחולה/ גאודה ועלי ארוגולה; ריבת בצל, צ'אנקים של בייקון טלה ועלי ארוגולה; קוביות אננס מוקפץ בצ'ילי וגבינה כחולה; קציצת מרגז בתוספת של סלט קולסלאו; וסלט ביצים, עגבנייה ומלפפון חמוץ. בגרסת הטבעוני מוצע טוסטבורגר טבעוני עשוי מחלבון אפונה, עם ריבת בצל ועלי ארוגולה.
המנות מגיעות חמות, התוספות המתוקות וסוגי הגבינה משדרגים אותן פלאים, והשילוב הזה הופך למנה המנחמת של הסגר הזה. הטוסטבורגר מגיע בשלושה גדלים ובמחירים סופר־שווים: 100 גרם (21 שקלים), 200 גרם (37 שקלים), 300 גרם (49 שקלים).
בשורה התחתונה: תזמינו. מקסימום תופתעו. להזמנות: תל אביב - 077-9800533; חולון – 053-5711155; ודרך אפליקציית וולט