במסעדת WHITE SUSHI ביבנה מצאנו דברים שאנחנו לא רגילים לראות. זה מתחיל במחירון. תקנו אותנו אם אנחנו טועים, אבל מתי אכלתם לאחרונה שמיניית סושי במחיר של 31 שקלים (כן, כולל סלמון), או קומבינציה של 22 יחידות במחיר של 64 שקלים? במחיר של ארוחה שלמה ביבנה, תוכלו לאכול מנה עיקרית אחת בלבד באחד ממוסדות הסושי היוקרתיים בתל אביב.
זה ידוע שיוקר המחיה התל־אביבי נמצא בהלימה הפוכה למצב הכלכלי של רבים מתושבי העיר. רבים מהם לא מרוויחים יותר מכמה אלפי שקלים בחודש, אבל יקפידו על סושי ממותג. אולי הגיע הזמן לעבור ליבנה, לגור בדירת פאר, לחשוב שאתה מיליונר ולאכול קומבינציה ב־64 שקלים.
התפריט ב־WHITE מטורף למדי. סושי עם סלמון ובצל ירוק זה לחלשים – כאן תמצאו מנות גרנדיוזיות, גדולות מהחיים, עם אורות מהבהבים וזיקוקים. קחו, למשל, את רול כבד האווז – עם אבוקדו, בטטה ומעל כבד אווז בציפוי שומשום (55 שקלים). זו מנה מוטרפת, נועזת, שמשלבת בין מסורת למרד במוסכמות. באופן מפתיע, זה אפילו טעים. כבד האווז מככב גם במנת הוופל הבלגי: על גבי שלושה ופלים בצורת לב נח נתח כבד אווז נדיב, ובלבו חומה בצורה - טוויל שוקולד מריר וגבוה, שנותן למנה מראה של אנדרטה. מפתיע לא פחות הוא מה שמתחולל סביב: שברי מקרונים צבעוניים שהשף מפורר בידיו, קראמבל מתקתק ושברי שוקולד. זה קינוח? זו מנה עיקרית? האם חייבים להיצמד להגדרות?
WHITE SUSHI עומדת על תלה כבר 13 שנה. זה ראוי לציון, הן על רקע הקשיים הכלכליים שחווים עסקים קולינריים בעשור האחרון, ובטח בזמן תקופת הקורונה המאתגרת. מאחורי המסעדה עומד חייקה אדרי, תושב העיר, שראה בדמיונו את מסעדת SOHO הגרנדיוזית מראשון לציון – בממדים צנועים יותר בתוככי עירו. וכך, WHITE מחזיקה מעמד, אפשר לומר אף בהצלחה.
על המטבח: אוריאל סרור, בוגר תדמור, שהחל לעבוד בקונדיטוריה קטנה באשדוד, עבר לנהל את המטבח באולמי “טרויה”, וכעת, כאמור, הוא זה שאמון על מסעדת הפלאות הזו. שווה ביקור.
WHITE SUSHI, שידלובסקי 1, יבנה, 08־9328888 (כשר)
עשיר אך משעמם
לו היו שואלים אותנו, היינו מאתגרים את השף של מלון “דן כרמל" בחיפה בארוחת בוקר קצת שונה: יותר נועזת, יותר יצרית, עם טוויסט מרענן
האויב הגדול של מלונות הפאר הוותיקים הוא כנראה הקיבעון. אומנם כמעט כל מי שיוצא מארוחת הבוקר העשירה במלון "דן כרמל" בחיפה אוחז בבטנו כאומר “אכלתי יותר מדי”, ואפשר גם לשמוע משפטים על מגוון אדיר של מאכלים, על טריות חומרי הגלם ועל השירות המצוין של המלצרים (תצוין הקפדתם על נוהלי הקורונה), אבל לא שמענו כאלה שאמרו “האוכל יוצא דופן” או “מזמן לא אכלנו אוכל כל כך טעים”. לו היו המנות האלה מתמודדות ב”מאסטר שף”, לא בטוח שאפילו אחת מהן הייתה עוברת לשלב הבא.
וחבל, כי הפוטנציאל כבר שם, והוא זועק לשמיים; כי חומרי הגלם כבר קיימים; וגם ההקפדה. אז למה האוכל כאן עשיר־אך־משעמם? האם זו רשת מלונות יוקרתית שפונה מראש לקהל פנסיונרים ופחות לקהל צעיר יותר ומשפחות צעירות? האם החשיבה שבלונית, קלישאתית, נטולת חזון, כי ככה זה עובד, ואם זה עובד, זה אומר שהכל בסדר? מה שאולי שוכחים ברשת מלונות דן הוא שקהל המשפחות אוהב לאכול במסעדות, הוא חווה טעמים שונים, הוא נועז יותר, יצרי יותר. וכשקהל כזה מגיע ל”דן כרמל” ומותיר שם מעל ל־2,000 שקלים עבור לילה אחד(!) באמצע השבוע(!) עבור זוג ושני ילדים בחדר אחד (לא סוויטה, חדר אחד), הוא מצפה שיפתיעו אותו גם בארוחת בוקר מהסרטים.
ספרנו מעל לעשרה סוגי גבינה בארוחה. תודו, עושר מרשים, בלתי נגמר, עושה חשק לטעום מכולן; ראינו מגוון לחמי מחמצת נהדרים; טעמנו כמה עוגות פוטוגניות; וכצפוי, העלינו שני ק”ג. אבל לא אמרנו לעצמנו: “אנחנו חייבים מתכון!”.
ראו את שולחן הסלטים: ספרנו חמישה סוגים – בחנו את עצמכם כמה מהם רגילים, ולכמה מהם יש טוויסט מרענן: סלט ירקות, סלט עגבניות, סלט טונה, סלט ירקות עם גבינה בולגרית וסלט סלק. עד כאן.
לו היו שואלים אותנו, היינו מאתגרים את השף בארוחת בוקר קצת שונה: אגס בנדיקט, ברוסקטה עם דג ים, שקשוקה ירוקה, כריך קרואסון, ביצים עלומות על מצע יוגורט, תרד וארטישוק, איקרה, שקשוקה עם חצילים קלויים, יוגורט עזים עם גרנולה ביתית ודבש, טרטר טונה על חלה, בורקס פתוח עם ביצה קשה, חציל, טחינה וקצת חריף. שנמשיך?
“דן כרמל", שדרות הנשיא 35, חיפה