זה אולי הנתון מספר אחת שצריך לשכנע אותנו לאכול פחות בשר: בעלי החיים הם המקור ל־14.5% בקירוב מגזי החממה בעולם מדי שנה, שיעור גדול יותר מזה של גזי החממה שמקורם במכוניות, משאיות, מטוסים וספינות בעולם כיום. לרוב, הזרקור מופנה לבשר ולמוצריו. עולה השאלה אם עלינו לחדול לחלוטין מצריכה של בשר, שיש לו השפעה על משבר האקלים. התשובה אינה בהכרח זו שנתפסת כמתבקשת - להפסיק לצרוך בשר ומיד.
יש לזכור כי גם במערכת מזון בת־קיימה ניתן ולפעמים אף צריך לכלול בעלי חיים. חלק מבעלי חיים אלה ניזונים מגידולים בשטחים שלא היה אפשר לנצל ליבולים אחרים, וחלקם ניזונים משאריות יבולים שהיו נזרקים. באזורים רבים בשר, ביצים, חלב ומוצריו חיוניים לתזונה, כשאין חלופות מהצומח. זאת ועוד, בעלי החיים הם מקור לדשן, ואי אפשר להתעלם מהעובדה שהחקלאות מבעלי החיים היא מקור פרנסה של כ־1.3 מיליארד איש בעולם. במקביל אין להתעלם מכך שבארצות הברית, אירופה ואוסטרליה אוכלים יותר בשר מהנדרש לתזונה מאוזנת ונכונה, וללא ספק רצוי להפחית בכמויות.
חלב ומוצריו ומשבר האקלים
עבור רוב היונקים החיים מתחילים בחלב. כבר לפני אלפי שנים זיהו בעולם כי חלב של בעלי חיים שונים יכול להיות מקור למזון טעים, זמין ומזין. במאה ה־20, עם ההתקדמות המדעית והטכנולוגית שכללה פסטור, קירור, ייצור חלב מיובש ואבקת חלב, נוצרה מציאות שבה בכל מקום היום נמצא חלב, חמאה, גבינה, יוגורט, גלידה ומוצרי חלב אחרים שנצרכים על ידי יותר מ־6 מיליארד אנשים ברחבי העולם. אבל ככל שהביקוש למוצרי חלב עולה, כך גם השפעתו על הסביבה עולה.
כמו בעולם, זו המגמה גם בישראל. חלב ומוצריו הם חלק מהתזונה היומיומית, גם אם חלוקות הדעות על יתרונותיו התזונתיים, ועל אף מיתוסים שקשה להפריך כמו זה שהימנעות מצריכה של חלב ומוצריו היא פתרון לצינון וליחה. לאחרונה פורסם בנושא מאמר ב"ניו יורק טיימס", שבו הוצגו נתונים מעניינים. באופן כללי, לבשר בקר וכבש יש טביעת הרגל הפחמנית הגדולה ביותר לגרם חלבון, בעוד למזונות שמקורם בצומח יש ההשפעה הקטנה ביותר. פליטת גזי החממה משמשת מדד לפוטנציאל ההתחממות של כדור הארץ.
נהוג להעריך כי לחלב ומוצריו יש בדרך כלל טביעת רגל פחמנית קטנה יותר מאשר לעוף ולביצים. אבל המאמר מצטט מספר מחקרים חדשים המלמדים שזו אמירה לא מדויקת. בתהליך הייצור של גבינות רכות או יוגורט אכן יש פחות פליטה של גזי חממה מאשר לעוף וביצים, אך לתהליך הייצור של גבינות קשות כמו צ'דר, או אפילו מוצרלה, דרושים משאבים רבים יותר. ולכן, גבינות הן לא תמיד יותר “ידידותיות" לכדור הארץ בהשוואה לעוף, למשל. לא רק זאת, אלא שגם לא בטוח שמוצרי חלב אורגניים הם בעלי טביעת רגל פחמנית קטנה יותר ממוצרים שאינם אורגניים
ומה לגבי משקאות מעולם הצומח שיש המחליפים בהם את החלב? מההיבט האקולוגי, למשקאות שקדים, שיבולת שועל וסויה יש טביעת רגל קטנה יותר של גזי חממה בהשוואה לחלב פרה. אך יש להביא בחשבון ששקדים דורשים לגידולם הרבה מים. למשקה סויה לרוב השפעה קטנה למדי, כל עוד הסויה מעובדת באופן בר־קיימה.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי אומנם משקאות מהצומח יכולים להוות חלופה לצריכת חלב בהזדמנויות צריכה שונות - בקפה, בדגני הבוקר, בשייקים, אך מבעד למשקפיים תזונתיים משקאות מהצומח אינם תחליף מבחינת האיכות התזונתית לחלב. הם דלים - ביחס לחלב - בחלבון, בסידן ובוויטמין D. את חלק מהמשקאות מהצומח מעשירים במינרלים ובוויטמינים הקיימים באופן טבעי בחלב. בנוסף, לחלק ממשקאות אלה מוסיפים סוכר, בעוד בחלב יש מתיקות טבעית שמקורה בסוכר החלב, הלקטוז.
איך כולנו יכולים לתרום
מה לאכול: אין חובה להפוך לצמחונים או לטבעונים, במיוחד אם אוהבים לאכול בשר, חלב ומוצריו, ביצים ודבש. רצוי להפחית בצריכת בשר ולהעשיר את התפריט היומי במזונות מהצומח שעשירים בחלבון כמו קטניות, בהן חומוס, עדשים, שעועית, אפונה, סויה, פול, תורמוס; לצרוך דגנים מלאים, בהם תירס, שיפון, שיבולת שועל, אורז וגם חיטה. מזונות אלה מסייעים גם להפחתה בסיכון למחלות כמו סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
מתי לאכול: בשגרת היומיום כדאי להעדיף מוצרי חלב כמו יוגורט וגבינה רכה על פני גבינות קשות. להעדיף לצרוך את פירות וירקות העונה, אלה ידרשו פחות שינוע ממקומות רחוקים ומשאבים לאחסון. מאותה סיבה מומלץ להעדיף תוצרת מקומית, ובמיוחד לטפח ולגדל ירקות וצמחי תבלין באדנית, בערוגה או בגינה קהילתית.
לצמצם את איבוד המזון: לקנות בכמויות קטנות, לערוך קניות לעתים קרובות, להכין ארוחות ולבשל בכמויות המתאימות למספר הסועדים.
למחזר אוכל: למשל לרקוח ריבה או לבשל לפתן מפירות פחות רעננים (לא רקובים).
לאחסן את המזון באופן ראוי: במזווה, במקרר ובמקפיא בכלים מתאימים ובטמפרטורה שמתאימה למנוע קלקול. להניח את המוצרים עם תאריך התפוגה הקרוב בחזית ולא מאחור. וגם להשתמש בקניות ובאחסון בסל ובכלים רב־פעמיים, במקום שקיות ניילון וכלים חד־פעמיים.