יש אינספור ארוחות בוקר טובות בבתי מלון בישראל. הישראלים מצטיינים בשפע ובמגוון אינסופי של גבינות, ירקות ומאפים, אבל השטאנץ זהה: לחמניות, ממרחים, סלט אבוקדו, בורקס, אומלט עם תור משתרך ושאר ירקות. לכן כה רבה הייתה הפתעתנו כשנקלענו לארוחת הבוקר במלון “רמדה אוליביה" בנצרת: מנות מהמטבח הערבי, חלקן מוכרות וחלקן פחות, מוצעות בבופה עשיר ואינסופי, רובן מושתתות על פחמימות ריקות, מתוקות, נוטפות דבש וסוכר ומענגות במיוחד.
בין היתר, מצאנו בארוחת הבוקר חומוס ביתי, פול מצרי, טחינה נצרתית, פלאפל מצופה בשומשום, רול חציל ממולא בגבינה ערבית, כדורי זיתים מטוגנים, גבינה ערבית מטוגנת, פטריות שמפיניון ממולאות במבחר גבינות וכנאפה מלוחה. הטאבון במקום עובד שעות נוספות, וממנו נישא באוויר ריח של זעתר וגבינות.
מי שמסיים עם המלוחים, ועוד נותר כוח במותניו, מוזמן לגשת לבופה המתוקים. החזיקו חזק: כנאפה מברומה (מסולסלת), טמריה (בלינצ'ס מזרחי) מסולת, פטאיר גבינה, קטאיף אגוזים וגבינה, גבינה אפויה, בסבוסה אהובתנו, סחלב חם, דייסה בסגנון ערבי ועוד. מי שרוצה לשמור על סגנון אירופאי יוכל להסתפק במבחר קרואסונים. אגב, בימי שישי נערכים סיורים במטבח המקצועי והמצוחצח של המלון, ומוצעת בו סדנה חווייתית להכנת כנאפה.
מלבד חדר האוכל המרשים במלון, פועלת בקומת הקרקע מסעדת “לוקנדה". מה פשר השם? המלצרים מגמגמים במבוכה. מאוחר יותר הם חוזרים עם תשובה: “בדקנו בגוגל, המשמעות היא מלון בוטיק עם נוף קסום". אז אומנם “רמדה אוליביה" אינו בוטיקי, אלא בעל עשרות חדרים ועם עוצמה של רשת יוקרתית, אבל ההתנהגות, השירות והלוק אנד פיל הם בוטיקיים ומוקפדים. והנוף? אורבני יפהפה של נצרת.
ערב קודם ארוחת הבוקר אנחנו מגיעים לטעום מנות נבחרות. ראשונה הפתיעה אותנו חלה. מה למסעדה ערבית ולמאפה היהודי ביותר ביקום? מתברר שהסו־שף למד בבית הספר לאפייה “דנון" ומשם הביא את ההשראה. החיבור בין החלה המתקתקה לקרפצ'יו פילה הבקר המצוין מפתיע למדי, מעליו רוטב בלסמי מסורתי ומיני ירקות, ללמדך שהגבולות נפרצו ויש דרכים נוספות, טובות לא פחות, לאכול את מנת הבקר האיטלקית הנאה (78 שקלים). גם הברוסקטה כאן מאתגרת: על גבי בגט רך (ולא קריספי) מונח סביצ'ה בר ים עסיסי וטרי, מעורב במיני ירקות קצוצים דק ורוטב בלסמי, וכל המנה מוגשת על גבי עלה בננה – זו הסיבה שבחרו פה לקרוא לה “סביצ'ה הוואי" (48 שקלים).
הפורטר האוס מוגש כאן כשהוא כבר מפורק ומונח על גבי מגש עץ יפהפה, ועליו גם אננס צלוי(!), בטטה סגולה, גזר צהוב, אספרגוס, חמאת שום וצ'ימיצ'ורי כתום. מנה משביעה, פוטוגנית ומענגת במיוחד. בחרנו לקנח ב"מוצרת" - קינוח אירופי שוקולדי בלי טיפת אותנטיות מקומית. ומה פשר השם? אנחנו שואלים את המלצרים, והם ממהרים לומר: “זה המלחין האוסטרי הידוע, מוצרת".
“לוקנדה" ומלון “רמדה אוליביה", דרך הציונות 29, נצרת, להזמנות 9410*
חדשות האוכל
איזה פנטסטי
אי אפשר להתעלם מיופיו של הבלנדר החדש מסדרת JEWELS של "גורניה": מכל הזכוכית שלו מעניק לו מראה יוקרתי ונוצץ, ובסיסו הדור ומעוצב באלגנטיות נקייה. הזכוכית היא גם החיסרון העיקרי שלו – משקלו של המכל לא קל, בטח ביחס לחלופות הפשוטות מפלסטיק.
מי שיתגבר על זה, ייהנה מבלנדר שעושה עבודה פנטסטית: הוא בעל סכין של ארבעה להבים, יש לו חמש מהירויות(!) והוא מצליח לכתוש קרח בקלות ובמהירות. הכנו בו שני סוגי מרקים – בטטה ודלעת; ועדשים ואטריות, וכן סמודי שוקו פקאן היסטרי (צרחות!). התוצאות מהירות מאוד, איכותיות ועושות לנו עבודה קלה ופוטוגנית במטבח.
1,290 שקלים, להשיג ברשתות השיווק המורשות.
איזה תכשיט
“יאוזה", המסעדה האסייתית הצפון תל־אביבית, החלה לבצע משלוחים באמצעות אפליקציית וולט. אז הזמנו כמה מנות, ואנחנו חייבים להעניק צל"ש לשלוש מהן: האחת היא קרם אפונה - פירה אפונה ירקרק, שונה, מענג. תנו לו צ'אנס. השנייה היא ברולה ג'ינג'ר - קרם ברולה המכיל בתוכו את הצמח העשבוני העוקצני הזה, ומעליו שבבי קוקוס. מאסט הב. השלישית היא סושי (בתמונה) - טרי, טעים, מקורי בחלקו. אבל דווקא ההגשה היא זו שגונבת את ההצגה - בתוך קופסת קרטון קשיחה הנפתחת כמו תכשיט. פייר, התרגשנו.
“יאוזה", איינשטיין 10, תל אביב, 03-6579080 (הזמנות בוולט)
