מסעדת "רג'ינה" הציפה טעמים של פעם, המחירים העכירו את האווירה

מי שנכנס למסעדת "רג'ינה" במתחם התחנה בתל אביב מגלה שכאן הבלגן גדול מהסדר. אורח מגיע וטוען שהזמין שולחן לחבורה גדולה, אבל הוא לא רשום, ולכן לא מאפשרים לו להיכנס. רק אחרי שהוא מראה תכתובת בוואטסאפ עם המארחת, היא מאפשרת להם להיכנס; אורחים אחרים נאלצים לעבור דרך מחסן על מנת להגיע לחדר אחורי; והמלצרים הולכים במהירות אנה ואנה.

"רג'ינה" מוגדרת בפניי כ"מסעדה יהודית כשרה", אבל לא מצאנו בה קרעפלך, פלאפל או מרק עוף. הלקוחות הם ברובם חובשי כיפה או תיירים. הבשורה המשמחת היא שלפחות חלק מהאוכל טעים מאוד, בראשו הקציצות של אליס. אליס, מתברר, היא אמו של השף. הקציצות מורכבות מסלמון וממוסר ים יחד, והן מוגשות שלוש יחידות בתוך צלחת עמוקה המכילה רוטב חריימה.

התמחור שערורייתי (87 שקלים), אבל כשמכניסים קציצה לתוך מיני פוקצ'ה, כל הילדות מוצפת. טעמים של פעם, של שישי בצהריים, של השכנה שמביאה לחם ובתוכו שלל קציצות. וואו!

אנחנו חייבים את המתכון. גם מנת האסאדו טובה מאוד: קוביות בשר שמנמנות, עשויות היטב, בתוך רוטב ברביקיו מעושן עם סילאן(!), ומעליו שברי אגוזי מלך. איכשהו, התבשיל הזה מתברר כסופר־טעים, שומר על טעמים עמוקים של הבשר ומפתיע בתוספות. גם הוא מתומחר גבוה (118 שקלים). תמחורים גבוהים מלווים גם את מנות הילדים - 58 שקלים להמבורגר או לחזה עוף עם צ'יפס (ללא שתייה).

"רג'ינה", מתחם התחנה, תל אביב, 03-7367474 (כשר)

הכוס המלאה/ יוסי יוסף

למרות העושר של הבראנץ' של “קפה 65" במלון רוטשילד 65 בתל אביב, מי שגנב את ההצגה היה דווקא הקפה. בכניסה לבראנץ’ של “קפה 65” במלון רוטשילד 65 המציע ארוחות בוקר קונטיננטליות (135 שקלים לסועד), קיבלה את פנינו מארחת שהובילה אותנו בחלל טרקליני מעוצב בסגנון פוסט־קולוניאליסטי עם נגיעות עכשוויות, לא מואר במיוחד, בדרך לחצר הרחבה והנעימה של המסעדה המשקיפה לשדרה. חלל המרפסת נעים ומזמין ומתאים גם לזוגות צעירים שמגיעים עם הזאטוטים.

הוא לא רועש מדי, כך שהוא מספק פסטורליה גם בתוך המרחב האורבני ההומה. בתפריט מוצעות מנות אישיות לבחירה המבוססות על מנות ביצים קלאסיות כמו שקשוקה, אומלט ועין רגילות או בשילובים מיוחדים, בופה קומפקטי וחופשי המציע מאפים מתוקים, לחמים, ריבות, גבינות, סלטי עלים, יוגורט וגרנולה, ואף עמדת סביח. וכן, יש שתייה חמה לבחירה ושתייה קרה שמוגשות על ידי המלצר היישר מבר הקפה, וקאווה למזיגה עצמית.

החלטנו ללכת על שקשוקה ירוקה המורכבת מביצים, יוגורט עזים, תרד, מנגולד ושמנת שהספיקה להיות נחמדה בביסים הראשונים, אך מעט כבדה בהמשך. בנוסף הזמנו מקושקשת קלאסית שהייתה די בסדר. ולקינוח, פרנץ’ טוסט מעולה הבנוי מקוביות בריוש, קונפיטורת פירות יער, שבבי פבלובה, אגס ביין וקנל שמנת.

אך מי שגנב את ההצגה היה הקפה עצמו. למרות שתל אביב מתהדרת במבחר בתי קפה, לא פשוט למצוא בתי אוכל שמציעים גם קפה איכותי עם הארוחה. ב”קפה 65” דייקו ובחרו בפולי הקפה של Beanz שהשתלבו היטב עם מאפי הבוקר והעוגות. טיפ קטן לבעלי המקום: כדאי לחשוב על דרך מהירה ושילוט ידידותי יותר לשירותים, שנמצאים אי שם בקומה מינוס 2 ליד החניון.