נוצץ, ישיר ובועט: ביקור במסעדה האסייתית “פופ אנד פופ" בתל אביב

בשבוע שבו התבשרנו על סגירתה הצפויה של מסעדת “מסה”, הגענו לסעוד ב־Pop & Pope, מרחק של 50 מטר בקו אווירי. במידה מסוימת, “פופ אנד פופ” היא “מסה” על סטרואידים. הקהל הוא אותו הקהל – לקוחות שאוהבים לחשוב בגדול. שמתגוררים במגדלים. שיש להם ב.מ.וו שחורה מטאלית בחניון. שמעלים סטורי מכל מקום, שטסים לדובאי ושטים בסירה שנראית כמו מכונית מרוץ. שמשתזפים במכוני שיזוף בחורף.

הכל כאן גדול מהחיים, נוצץ. התקרה העצומה בגובהה, ציורי הפופ־ארט עם דונלד דאק קורע את חולצתו, צלחות שעל גביהן כיתובים בסגנון FUCK WHO DOESN’T LIKE THIS PLACE, המוזיקה, הריהוט, אפילו מדי התכלת ההדוקים של אחראי המשמרת - הכל כאן ישיר, בועט, חצוף, לא מתנצל. לא מזמן החליטה אביבית בר זוהר להצטלם כאן במסעדה במסגרת תוכנית דוקו בכיכובה. נדמה היה שהיא מרגישה בבית. איכשהו, כל האווירה הצעקנית מסביב תואמת את הסטוריז שלה. ולא רק היא – פוליטיקאים, כדורגלנים, דוגמניות ושלל סלבס מגיעים לכאן דרך קבע.

עם נוף עוצר נשימה מהקומה ה־14 של מגדלי חג’ג’ היפהפיים, כשלמטה מתגודדים האנשים הקטנים שמחפשים עסקיות ברחוב הארבעה, הציפיות כאן בשמיים. מי שמחפש מינימליזם, לא ימצא כאן את מקומו. הבטיחו לנו שעם קצת אלכוהול החוויה תקבל כאן זווית ראייה אחרת. אך אויה – בפסח מוגשים כאן ארבעה קוקטיילים בלבד, ואילו הסומלייה העדיפה למזוג ישר את היין ולא לתת קודם טעימה, כמקובל. כנראה האוויר הדליל פה בקומה ה־14 מבלבל קצת.

על האוכל מופקד שף שחף שבתאי, שעבד במסעדות נחשבות, זכה כמה פעמים בתואר “שף המסעדה הטובה ביותר בצ’כיה” והיד עוד נטויה. מעניין יהיה לראות אותו פעם מבשל במקום שהוא אנטיתזה לכאן.

“פופ אנד פופ” היא מסעדה אסייתית מעוצבת בסגנון מערבי, וחומרי הגלם מיובאים באופן בלעדי מהמזרח הרחוק - אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, סין ותאילנד. משתמשים כאן למשל בחומרי הגלם אגוזי קמירי (מעין אגוזי מקדמיה) וקרם מאדארס (קארי פיקנטי). שני אלו מצטרפים לכדי המנה קסרול ים – בר ים בתוך קערה שמכילה את כל הטוב הזה, עם המון רוטב אדום, פטרוזיליה, כמהין ופלפל חריף – מנה שהזכירה לנו את תאילנד (136 שקלים).

המחירים כאן, בניגוד למצופה, אינם בשמיים. רוב המנות כאן במחירים של פחות מ־100 שקלים, ועם זאת, הן בינוניות או בינוניות־מינוס בגודלן. בהערכה גסה, כדאי לזוג לחלוק שש מנות כדי לצאת מכאן שבעים – סדר גודל של 600־800 שקלים. בסטנדרטים של יוקרה, זה לא נורא.
מנת הדגל, פופ אנד רול, מוגשת בפרזנטציה יפהפייה: אליפסות סושי ענקיות, חציין טונה אדומה וחציין סלמון, עם “שיטאקי בלהבה” (המלצרית הסבירה שבסך הכל הפטרייה קיבלה צריבה).

לא רק יפה, גם בהחלט טעימה (88 שקלים). מנה מצוינת נוספת קרויה כאן בשם המפוצץ “טאם טאם” – רול שממולא באנטרקוט, באספרגוס ובבצלים שרופים בתוך מרק בצל צרפתי מענג במיוחד. מנה כזו היא תעוזה של שף, מנה שלא הכרתם בשום מקום אחר. וכשזה מצליח, כמו כאן, תשמעו באוזניים את תופי הטאם טאם (86 שקלים).

ההברקה הטובה מכולן נשמרה לסוף – קינוח שכולו על טהרת חומר גלם אחד: קרם ברולה תירס עם טעם ייחודי שכמותו לא טעמתם, עם פופקורן מקורמל, קראמבל תירס יוצא דופן, קרם חלב קורנפלקס, שלעולם לא היינו מנחשים שהוכן מתירס, וגם מעט תירס מלוח מטוגן (66 שקלים). מנה כזו יכולה לנתק אתכם מכל הבלגן סביב. תנו לנו עוד מנה כזו, ונצא מהקומה ה־14 עם האף בעננים.