שפע - לו היינו צריכים לתאר את מסעדת "בלאגו" במילה אחת, זו המדויקת מכולן. מכאן לא תצאו רעבים, ומכאן לא תצאו בפרצוף חמוץ: המנות כה נדיבות, השירות כה אדיב, שאין סיכוי לחוסר שביעות רצון.
סושי מולקולרי כבר טעמתם? הכירו את הטרנדים החדשים
"בלאגו", המכנה את עצמה "איטלקית באגם" (מלאכותי, כמובן), ממוקמת בתוך לוקיישן קולנועי אדיר ממדים, שני מטר מהסופרלנד. ככה זה במערב ראשון - הכל בשפע, גדול מהחיים, לאס וגאס של אזור השפלה, דובאי לפני שהפכה למפלצת. המוני? בהחלט; צפוף? מאוד; רועש? לא תמצאו כאן פינה ראויה אחת למדיטציה. אבל היי, החופש הגדול בפתח וההורים במתח, ומי שמחפש אופציות "להעביר יום", ימצא כאן מזגן, אינספור אטרקציות ומסעדה טובה שנמצאת קצת רחוק מהבלגן.
"בלאגו" היא אופציה משפחתית נעימה. היא חמימה (באופי) וממוזגת בחלקה (התעקשו לשבת בפנים), לא גדולה מדי ולא קטנה מדי, עם מתחם פנימי ומרפסת חביבה, ובעיקר עם כמות מרשימה של מלצרים קשובים הנותנים מענה מהיר לכל בקשה. וכשמדובר בשולחן משפחתי עם ילדים שבכל רגע מבקשים משהו, קשב וזמינות של מלצרים הם תכונות מוערכות. המטבח הפתוח תופס מקום נכבד בשטח המסעדה, והצוות שם בראשות השף לירן תומר עובד נון־סטופ סביב הטאבון.
"שפע" בעולם המסעדות הוא לפעמים דווקא שם גנאי לאנינות טעם: מנות נדיבות עלולות להיתפס כגרגרניות; מתיקות במנות עיקריות עלולה להישמע המונית. ובכן, מי שמתכוון לארח את נשיא המדינה – לא זה המקום; אבל מי שרוצה ליהנות עם סבתא, סבא והילדים, לשבוע עד כדי ש"הבטן מתפוצצת" ועדיין לא לרוקן את הארנק – אני די משוכנע שתחבבו את "בלאגו".
פילה לברק על ריזוטו ירוקים הוא מנה גדושה העולה על גדותיה: הריזוטו היום ירוק מאוד וסמיך מאוד, כמותו עצומה וטעמו עשיר במיוחד על רקע שלל הירקות שמהם הוא עשוי: קישוא, זוקיני, כוסברה, שעועית ירוקה, פטרוזיליה ואף נענע. רק מרמת ההשקעה שבהכנת המנה אפשר להתרשם. הדג מונח כאנטיתזה לטעמים הדומיננטיים של הריזוטו שתחתיו – עדין, רך, מתמסר למזלג. מנה כיפית ולא זולה, אבל בהחלט שווה את מחירה (131 שקלים). אגב, פרט טריוויה: מקור השם העברי של הלברק הוא בשמו היווני – לברקי.
מאוד אהבנו גם את הפיצה ארבע גבינות העשירה והמפתיעה בטעמיה: פיצה דקיקה ועליה שכבה עבה של כל טוב, הכוללת מוצרלה ורוטב שמנת כמהין, קרם ריקוטה ודבש, פרמזן ושקדים קלויים. אחרי אפייה קצרה בטאבון יוצאת פיצה מופתית, שרק בשבילה שווה שוב לבקר במסעדה (79 שקלים).
פחות התחברנו לפרגית בפיסטוק, הגם ש"שפע" היא המילה הנכונה לתאר אותה: שלושה נתחי פרגית מצופים ברוטב סלסה ורדה, עליהם שכבה של שברי פיסטוק ותחתם ספרנו חמישה חצאי תפוחי אדמה וחצי בטטה - כמות לא הגיונית לסועד בודד. לבטח, זו מנה זוגית, אם לא למשפחה בת שלוש נפשות - אלא ששלנו הגיעה מלוחה בטירוף ושוחה ברוטב, כאילו מדובר בדג ולא בעוף צעיר. עניין של מזל, כנראה, נקווה שלכם זה לא יקרה (79 שקלים).
קינחנו בקלצונה, שגם הוא נאפה בטאבון ובתוכו ממרח לוהט של נוטלה וקרמל מלוח – מנה שאף פעם אי אפשר ליפול בה. לא היינו מתנגדים לתוספת של מסקרפונה בתוכה, ועדיין, התענגנו על כל ביס (55 שקלים). בהצלחה לכולם בחופש. "בלאגו", רחוב המאה ועשרים 4, ראשון לציון, 03־5449977 (לא כשר).
מאז פרוץ המלחמה ספגה תעשיית היין המקומית מכות קשות, ויקבים רבים, בהם יקבי בוטיק משפחתיים, הצטרפו למעגל הנפגעים, ביניהם ייננים שיצאו למילואים, מנהלי יקבים שנרצחו וכאלו שקרוביהם או עובדיהם נחטפו, יקבים שנמצאים בקו האש ויקבים שספגו פגיעות ישירות ופעילותם הושבתה. במקביל, מרכזי מבקרים של יקבים סגרו את שעריהם ופעילותם העסקית והתיירותית הוקפאה.
בתנועה למאבק באנטישמיות CAM הסירו את הכפפה והחליטו להשיק מחלקה ייעודית לדיפלומטיית יין, שתסייע במינוף תעשיית היין הישראלית ולשיקום היקבים שנפגעו. במסגרת המיזם מקיימת התנועה מפגשי הסברה לדיפלומטים בחו"ל, מכניסה יין ישראלי לאירועים דיפלומטיים בבית הנשיא ולאירועים דיפלומטיים בפרופיל גבוה ברחבי העולם, מתווכת השתתפות יקבים ישראליים בתערוכות יין ומתן במה גלובלית באירועים בינלאומיים שונים, ומארגנת חילופי משלחות של ייננים בין מדינות, כאשר אוסף היין הישראלי נמצא בחזית.
לרגל השקת המחלקה נערך אירוע מיוחד לכבודם של יקבים "כחול־לבן" בשיתוף איגוד לשכות המסחר בישראל, שמטרתו להציג מנעד רחב של יקבים שהושפעו מהמלחמה, ולתת במה לתעשייה שצמחה בעשורים האחרונים מהיקף פעילות של כ־20 יקבים בשנות ה־80 לכ־400 יקבים פעילים כיום.
תעשייה צומחת זו עברה תהליכי עומק של גיבוש זהות והבאת הקול הישראלי הייחודי ליינות המזרח־תיכוניים, והיא ממחישה בצורה מיטבית את הגשר שבין ארץ ישראל העתיקה ובין ה"סטארט־אפ ניישן" של היום, עם מינוף טכנולוגיות פודטק חדשניות להחייאת גידול הגפנים וייצור היין האיכותי בארץ.
מי שמוביל את היוזמה הם סשה רויטמן, מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות, ומנהלת קשרי הקהילה בתנועה, "פיית היין" שירה גרנות, שאומרת: "פרויקט Wine Diplomacy נועד לבחון את הברית בין היין והמאבק בשנאה ולחזק את תעשיית היין הישראלית שנפגעה קשות מאז פרוץ המלחמה".
בעלי יקבים המעוניינים להצטרף לפרויקט: [email protected]