סודות מהמטבח: רומטיקה ואקוסטיקה בעייתית במסעדת "קורדליה"

המסעדה בעלת מראה א-סימטרי. צורה מוזרה. גומחות, זוויות עגולות, קשתות, פניות חדות ונסתרות – ילדים יאהבו לשחק כאן מחבואים. הטוויסט הוא מערה קטנה, או שמא גומחה ענקית, שלתוכה הוכנס שולחן. היא חשוכה, אינטימית, ומי שירים ראשו מבלי להיזכר שהוא אוכל במערה יחטוף זבנג בראש. 
 

קסום כאן, ב"קורדליה", אולי מדי. גופי תאורה יפהפיים מעל, כוננית ספרים עתיקה (עם ספריו של צוק), פרחים בכל שולחן, קולו של לאונרד כהן בוקע מהרמקולים. מסעדה באווירה רומנטית. קצת בכוח, אבל היא עובדת. גם אם נכנסתם לכאן אחרי מריבה זוגית, לא תוכלו שלא להשלים. לאב איז אין דה אייר. 

ב"קורדליה" יודעים לקבל את פניכם בחום. מיד יוגש מתאבן על חשבון הבית – קציצת לוקוס טעימה ומענגת על מצע קישואים טריים. איזו פתיחה נהדרת, מקסימה ונדירה. תראו כמה קל להתאהב.
 

טרין כבד האווז (76 שקל) מגיע כאן כשהוא קר מאוד וקשיח מאוד, עם אוכמניות אמריקאיות מעליו ו – ציטוט מהתפריט – "צנימים של תחרה". מה יכול להיות תחרה בצנימים? לא ברור, אבל מדובר במנה טעימה, שמשתלבת אפילו טוב יותר עם פרוסות הלחם הטריות. טורטליני כמהין בבצק חלמונים (59 שקל) היא מנה חצי מענגת וחצי סתמית. רוטב השמנת משתלט על הטעמים ומעניק למנה פשטות, במובן הרע של המילה. הבצק העדין והמילוי הנדיב והמשובח מצליחים לאזן את הרוטב. טוב היה לו המנה הייתה מוגשת בלעדיו.
 

אוכף טלה עם תמרים ממולאים (162 שקלים) היא אחת המנות היפהפיות והמרשימות ביותר בעיר: על גבי מגש עץ אדיר ממדים, עם צבעים רכים וריחות משגעים. במקום התמרים קיבלנו תאנים ("לא ידעתי", אומרת במבוכה המלצרית החיננית), אבל לנו זה לא משנה. הבעייתיות במנה היא חוסר השילוב בין שלושת המרכיבים המונחים על המגש: התאנים מתוקות מאוד, פרוסות הטלה יבשות מדי ואינן משתלבות עם המתיקות, ואילו הפטריות הצלויות שעומדות בצד נראות יפהפיות, אבל לא מתקשרות עם הסביבה. כל אחד מהם בנפרד טעים, השילוב פחות.
 

וזו מנה שביקשנו להחזיר אחרי ביס אחד. לא בגלל טריותה ולא בגלל דרמה כלשהי – היא פשוט לא הייתה טעימה. בלוטין עוף במילוי טלה (95 שקל) הוא פרוסות עגולות של עוף הגדל בחוות האחים צוק ובתוכה מילוי טלה. לצערנו, שני המרכיבים היו יבשים, ואפילו קציפת הפורצ'יני מעל לא עזרה. המלצרית חדת העין והמקצועית הבחינה שאנחנו לא נהנים ממנה והציעה להחזירה. 
 

המבנה ב"קורדליה" קסום ומורכב, אבל האקוסטיקה לא משהו, וכך הגיעה לאוזננו שיחה שהתנהלה סביב המנה שהוחזרה. "מי רוצה לאכול אותה?", שאלה המלצרית. "למה היא הוחזרה?", שאל אחד הטבחים. "טענו שהיא יבשה", ענתה. קול שקשוקי המזלגות רימז שהם מנשנשים מצלחתנו, ובעקבותיו צץ ויכוחון קטן האם המנה יבשה או טעימה. "הם סתם מבלבלים את המוח", נשמעה טענה במטבח. לפעמים זה באמת נכון.