על הלחם לבדו: כיכר לחם טחינה שקשה לעמוד בפניה

בין הבישולים והריצות שהיו מנת חלקי מחג הפסח ועד יום העצמאות, השתדלתי מאוד להתעלם  מהבאזז שהיה באינטרנט סביב המתכון להכנת לחם טחינה ללא גלוטן. אולם כשמצאתי רגע אחד פנוי, בין אירוח להכנות במטבח, ומבטי צד את צנצנת הטחינה הגולמית העשויה מגרגירי שומשום מלא, נשברתי והחלטתי שזה הזמן לנסות את המתכון המדובר.
 

במבט ראשון לא ברור בדיוק כיצד ניתן ליצור את הפלא הזה - לחם טחינה - מארבעה חומרים בסיסיים כל כך: טחינה, דבש/סילאן, אבקת אפייה וביצים. יתרה מזו, אי אפשר להבין איך נוצר מרקם של לחם, כמו זה שאנו מכירים, כשאין בתמונה שום חומר קמחי, מעבה, מייצב או משהו שיסביר את התופעה שמתרחשת עם האפייה.

ובכל זאת יצאתי לדרך חדורת אמונה שהתוצאה תהיה מבטיחה. תחילה הכנתי את הכיכר בדיוק לפי המתכון. אך אחרי שניסיתי וראיתי את התוצאות שהתקבלו, הגעתי למסקנות נוספות שאפשרו שדרוג וגיוון  של הכיכר.  
 

בהכנת המתכון השתמשתי בטחינה גולמית מלאה, ולכן קיבלה כיכר הלחם שלי גוון חום כהה, המזכיר לחמים מלאים. כמו כן, השתמשתי בסילאן ללא סוכר וכך הפכתי את כיכר הלחם לא רק לנטולת קמח, אלא גם לנטולת סוכר. מרקם הלחם שהתקבל היה אוורירי ומפתיע. הלחם תפח יפה והפרוסה הייתה בהחלט נאה ואחידה, נוחה למריחה ולטבילה ברוטב סמיך. הכיכר אומנם יצאה מצוינת, אך היא יושבת על הגבול בין בצק בחוש לבצק תופין. 
 

חשוב לציין שהקרדיט למתכון להכנת לחם הטחינה, כפי שרץ ברשת במהלך החג, שייך לדי אלמלה.

לפורטל הקולינרי של פסקל

טיפסקל

אפשר להוסיף לבצק מעט אגוזים קצוצים, צימוקים  ופירות מיובשים ובמקום לחם לקבל מעין עוגה. אם אתם מעוניינים לחזק את הטעמים המלוחים, ניתן להוסיף לבצק מעט עגבניות מיובשות או עשבי תיבול או לצפות את פני הכיכר בגרגירי שומשום, קצח ומלח גרוס. את בלילת הבצק אפשר לצקת לתבניות שקעים ולעטר בגרגירי שומשום. כך מקבלים סוג של מאפינס לחם טחינה. במתכון שרץ ברשת צוין שהאפייה מתבצעת בחום בינוני של 180 מעלות במשך 20 דקות.  אצלי בתנור זה ארך 30 דקות.

לחם טחינה נטול גלוטן