הארונות במטבחי מאחסנים מבחר צנצנות שאני קוראת להן "רבע" ו"חצי". אלה הן מילות הקוד שלי לשאריות ממרחים בצנצנות שבהן השתמשתי וכעת נותרו רבע או חצי מלאות. מדי כמה זמן, כשאני מחליטה לעשות סדר, אני "מלבישה" את שאריות הממרחים שנותרו בצנצנות; מערבבת, טועמת, משפרת ומגוונת את טעמיהם. לאחר מכן אני פותחת בצק פריך או כל בצק אחר, למשל בצק שק"ם (הידוע בשם זה היות והמרכיבים שלו הם שמנת, קמח ומרגרינה), מורחת, מגלגלת והופ לתנור.
בדרך כלל התוצאות מצוינות והמגולגלות/ כרוכיות מתקבלות עם מרקם פריך ותקין. אולם בפעם האחרונה כשבדקתי אותן מבעד לזגוגית דלת התנור, חשכו עיני. הכרוכיות נעלמו ובמקומן מצאתי שכבת בצק מחוברת. היו בה מספר חריצים שניסו לרמוז שפעם, לפני הכניסה לתנור, כל זה נראה אחרת. איני יכולה לתאר לכם את גודל אכזבתי. החלטתי להמשיך לאפות את משטח הבצק ולתת לו את הזמן הדרוש לאפייתו.
לאחר שהוצאתי את התבנית וניסיתי בזהירות להפריד בין שלוש הכרוכיות השטוחות, בזקתי עליהן המון אבקת סוכר, בתקווה שתכסה את הבושה. פרסתי אותן עד כמה שניתן לפרוסות בעובי בינוני. לא ניתן היה להכניס את הפרוסות לצנצנת העוגיות השקופה שלי, פשוט כי הפרוסות התפרקו. אז הנחתי אותן בקופסת עוגיות מלבנית ושטוחה, שתכיל את הפרוסות בנוחות, ושלא יתפרקו לגמרי. הן היו שביריות ונימוחות בו זמנית.
הנחתי את הקופסה על השיש בלי לומר מילה וחיכיתי בחרדה מהולה בסבלנות לשמוע את התגובה הראשונה. זאת לא איחרה להגיע, מבני הצעיר שי: "אמא, מה קרה לעוגיות שלך?".
ואני, בלי להניד עפעף, עונה בביטחון כי מדובר בפיתוח חדש שלי: "פרוסות כרוכית שטוחה במלית חלבה, ריבה והפתעות" ( לא זכרתי מה עוד היה בה, כי הייתי עסוקה בלמכור את העוגיות).
לאחר דממה ארוכה, הפלא קרה. בני, שנגס בפרוסת הכרוכית השטוחה שלי, פסק: "אמא, שיחקת אותה. טעים לי בטירוף, תני לי בבקשה עוד פרוסה".
במשך כל אותו היום, כל מי שלגם קפה בביתי וטעם מהכרוכית השטוחה שלי לא הפסיק לברך אותי על הצלחתי. ואני לא העזתי לספר שזאת הייתה תקלה שלי, שכשהכנתי את מלית החלבה לא הוספתי מספיק חומר מעבה, ובחום התנור המלית הפכה נוזלית ושיטחה את הבצק לגמרי. וכך, בדומה לסיפור הכנת עוגת טארט טאטן שנולדה בתקלה של האחיות טאטין, הפכו פרוסות הכרוכיות השטוחות שלי ללהיט בביתי. את העוגיות אפשר לאחסן בקופסאות אטומות עד שבועיים, אם רק תצליחו לשמור שמשהו מהן יישאר.
כרוכיות שטוחות במילוי חלבה וריבה
החומרים (ל־3־2 כרוכיות - כ־35־40 פרוסות):
3 כוסות קמח תופח מנופה
1 גביע שמנת חמוצה/אשל/יוגורט
1 חלמון
½ כוס סוכר
200 גרם חמאה או מחמאה
1 שקית סוכר וניל
למלית:
1 כוס ריבה (לבחירתכם)
3 כפות ממרח חלבה
¾ כוס אגוזי מלך קצוצים
1 כוס חלבה מפוררת או חוטי חלבה ("שערות")
1 כפית קינמון טחון
לבזיקה:
אבקת סוכר
אופן ההכנה:
1. שמים את הקמח בקערת מערבל חשמלי, צרים גומה ויוצקים לתוכה את השמנת החמוצה, חלמון הביצה, הסוכר, החמאה/מחמאה וסוכר הווניל ומערבלים במהירות בינונית עד לקבלת בצק אחיד ורך הניתק מדופנות הקערה (ניתן ללוש בידיים). במידת הצורך אפשר להוסיף עוד קמח.
2. מכסים ביריעת ניילון נצמד ושומרים במקרר כשעה.
3. מחלקים את הבצק לשניים־שלושה חלקים שווים. מקמחים משטח עבודה ומרדדים כל חלק לעלה מלבני בעובי כ־½ ס"מ. מערבבים בקערית את כל חומרי המלית ומורחים כל עלה בצק במלית ומגלגלים לכרוכית. מעבירים את הגלילות לתבנית משומנת ואופים בתנור בחום בינוני של 180 מעלות כ־30 דקות, עד שהגלילות מזהיבות, משתטחות ודי מחוברות.
4. מניחים להצטנן ובוזקים עליהן אבקת סוכר. פורסים ומגישים כעוגיות. שומרים אותן בכלי סגור היטב.