חי גם ביום: נדב בורנשטיין משלב את האהבות הגדולות שלו בתכנית אוכל חדשה

"זה קרה ביום הצילומים האחרון שלנו בברלין", מספר המגיש נדב בורנשטיין. "היינו בדוכן נקניקיות הפופולרי Curry 36 וכנראה משכנו הרבה תשומת לב. פתאום רצה לעברנו אישה, האמת היא שלא ראיתי אותה באה, ושפכה עלינו, על צוות ההפקה ועלי ועל שאר הלקוחות, דלי רוטב, נוזל סמיך כזה, משהו כמו קטשופ. היא צרחה בגרמנית. המפיק המקומי שלנו רדף אחריה, אבל היא נעלמה לו בטראם. אחר כך הוא סיפר שיש סוף שבוע של פסטיבל טבעונות ושהיו כמה אירועים. ודווקא אנחנו בתוכנית ממש מקפידים בכל פרק לשלב גם מנות טבעוניות, אני הכי ויגן פרינדלי. בכל מקרה, זה לא היה נורא, רק מלכלך מאוד ומסריח. אני לא מפסיק להתקלח ואני בכל זאת מצחין מרוטב עגבניות".

האירוע הזה ללא ספק היה אחד מההיי־לייטס בצילומי תוכנית האוכל וטיולים החדשה של בורנשטיין, "הכי טעים בעולם", שתעלה לשידור הערב (ומדי יום רביעי) ב־22:40 בערוץ 2, שידורי קשת. במסגרת התוכנית, שאת הפורמט שלה יצר ארז דן, יוצא בורנשטיין למסע ברחבי העולם בעקבות תמונות המנות המדוברות ברשת. בין היתר, הוא נפגש עם בלוגרים מעולם הקולינריה, מבקרי מסעדות, עיתונאים, שפים מובילים ו"פודיז" מרחבי העולם - ומנסה לחשוף לצופים את העולם הקולינרי המסתתר מאחורי התמונות באינסטגרם.

"'הכי טעים בעולם' משלבת בין שתי אהבות גדולות שלי - אוכל ורשתות חברתיות", אומר כעת בורנשטיין בראיון ל"מעריב המגזין". "זו לא תוכנית טיולים שגרתית, וזה מה שמשך אותי כל כך. היא מבוססת על הדרך שבה אני, והרבה אנשים היום, בוחרים איפה לאכול מחוץ לבית. בכל פעם לפני שאני טס לחו"ל, וזה חלק מהכיף שלי, אני עושה תחקיר ומחפש בבלוגים, באתרים, ברשתות החברתיות, איפה הכי כדאי לאכול - איפה המנות טעימות והחוויה מיוחדת. יש מעט ימים, והמון מלכודות תיירים, ועל טעם וריח אין מה להתווכח.

עם הזמן - ועם הרבה ניסוי וטעייה - פיתחתי שיטה לאתר את המקומות הכי טובים. זה נכון לאוכל הרחוב הכי פשוט וגם למסעדות מישלן. בתוכנית, עם המערכת ואנשי המקצוע שלנו אני עושה בדיוק את זה ויוצא עם הצופים למסע טעימות. חשוב לי גם לתת כלים כדי שבטיול הבא שלך תוכלי גם את לחפש לפני הטיסה את המקומות שהכי מתאימים לך, שיהיה לך הכי טעים בעולם".

בין אייפל למקרון

בורנשטיין בן 32 בלבד, ומאחוריו רקורד עשייה מרשים. את צעדיו הראשונים בעולם העיתונות עשה במקביל ללימודיו באוניברסיטה, אז החל לעבוד כעורך בדסק החדשות של עיתון "מעריב". בשנת 2009 עבר לחדשות 10 והשתלב בעריכת התוכנית "היום שהיה" בהגשתו של גיא זהר. לאחר גיחה לעריכת העונה הראשונה של "חדשות הבידור" בהוט, שב בורנשטיין ב־2010 לחדשות 10. באוגוסט 2013 עבר בורנשטיין לערוץ 2 כדי להגיש את התוכנית "חי בלילה" בערוץ 2.

האם תוכנית אוכל היא לא שינוי חד מתוכנית אקטואלית לסיכום היום כמו "חי בלילה"?

"'חי בלילה' היא תוכנית שמסכמת את הדברים שהכי עניינו אותנו ברשתות החברתיות. 'הכי טעים בעולם' משתמשת באותו מנגנון, מסע קולינרי בעקבות המנות הכי מדוברות, מתויגות ופופולריות ברשתות. ברור שזו תוכנית הרבה יותר כיפית ושובבה והרבה פחות מעונבת, אבל אני מתייחס אליה באותה רצינות כמו לכל תוכנית שאני מגיש, ואני מקווה שזה גם ניכר על המסך. בסופו של דבר יש כאן תופעה עולמית, שמטריפה את ישראל וכמעט לא טיפלו בה עד עכשיו. פעם מבקרי המסעדות היו אלה שהדעה שלהם חרצה גורלות. היום כולנו שגרירים של המסעדות הטובות ביותר. אנשים כבר לא רק מצלמים את מגדל אייפל, אלא את המקרון בפטיסרי. וכל תמונה כזאת היא הזמנה לארוחה. אבל צריך לדעת איך לבחור נכון".

איך אתה מתמרן בין הנחיה של שתי תוכניות?

"החודשיים האחרונים היו מהקשים שהיו לי מקצועית, אבל גם הכי חווייתיים. אני משדר בלילות לאורך השבוע את 'חי בלילה' וטס בסופי השבוע לצלם את 'הכי טעים בעולם'. בטיסות אני כותב את הטקסטים, עובר על התחקירים, חושב על הברקות לצילומים, ואז נוחת ישר לאקשן. לאחרונה עשיתי הלוך־חזור מבנגקוק ואת הצילומים ב־72 שעות, וזה היה 'קשוח', כמו שאומרת יפית המפיקה שלי. זה התאפשר בזכות המערכת המדהימה של 'חי בלילה', שעבדה הרבה יותר קשה בתקופה הזאת, והצוות של 'הכי טעים בעולם' שהיו סבלניים מאוד לאילוצים שלי. זה מתיש, אבל שווה כל שעת שינה שהחסרתי. אגב, קשה לי להסביר כמה קשה היה לאכול כל כך הרבה בימי הצילום שלנו. בכל יום ביקרנו לפחות בשש מסעדות, שווקים ודוכני אוכל. לפעמים גם אכלנו שלא בסדר הנכון - בוורשה אכלתי מוס שוקולד בצהריים וסטייק בבוקר. זה היה מבלבל מאוד. בברלין עשיתי תחרות אוכל על המבורגר מטורף של 750 גרם, רגע אחרי ארוחה של חמש מנות במסעדת מישלן. היה קשה, אבל ניצחתי".

בפרומואים מצולם המון מזון לא כשר. הייתה התלבטות לגבי הסוגיה הזאת?

"זה ממש לא מכוון. התלבטנו הרבה לפני הצילומים מה לעשות בסוגיה הזאת, כי אני בעצמי בא מבית שאוכלים בו כשר. מצד שני, כשמטיילים בחו"ל ומחפשים את המנות הכי מדוברות, הן יהיו לעתים לא כשרות. השתדלנו לשמור על איזון".

סגנון ההגשה שלך הוא די ייחודי, ואפילו זכה לדמות ב"ארץ נהדרת". איך הרגשת לגבי זה?

"החיקוי ב'ארץ נהדרת', כמו מרבית הדמויות שלהם, תפס באופן מדויק מאוד את החיצוניות שלי, את תנועות היד, שהרבה פעמים אומרים לי שהן מוגזמות, ואת ההבעות האולי יותר מדי אקספרסיביות. אבל זה אני. ככה גם בחיים. ורועי בר נתן הוא חקיין אלוף, הוא קלט אותי היטב. היום זה מצחיק אותי, אבל בפעם הראשונה שראיתי את זה, זה היה מביך מאוד. וגם קצת נפגעתי. אבל התקדמנו. אף פעם לא התאמצתי להיות משהו שאני לא. כשאני מבסוט ממשהו זה אמיתי, כשאני מתרגש זה אמיתי, כשאני ציני זה אמיתי, וכשאני קשוח עם מרואיין זה אמיתי. וכמובן עם השנים צוברים עוד ניסיון וביטחון.

"אני חושב שמה שיפה ב'הכי טעים בעולם' הוא שיצאתי מהאולפן, וזה לקח אותי למקומות אחרים לגמרי. הייתי המון פעמים נבוך בסיטואציות שבחיים לא היו קורות לי, ומול מצלמה. באחד הפרקים אני רוקד עם שף גאגן אנאנד, שף הודי משוגע. שרתי קריוקי מול קהל של אלפים ביריד האוכל בברלין, התחריתי עם שף מעוטר מישלן מי מכין את המנה שלו מהר יותר. אלה דברים שאפשר רק לחלום עליהם, ובזכות התוכנית זכיתי להגשים אותם. והיו גם דברים מרגשים אישית.

בוורשה, למשל, ניצלתי את הזמן לחפש את בית סבתי הדסה, שעלתה לארץ לפני מלחמת העולם השנייה ומרבית בני משפחתה נספו בשואה. מצאתי את הרחוב שבו היא גרה, ועם הצוות הפולני שליווה אותנו גיליתי שהבית נהרס כליל במלחמה, ושבמקום שבו הוא עמד יש היום פארק, שרצים בו ומשפחות עושות בו פיקניקים. זה היה רגע מאוד משמעותי עבורי".

השאלות הפתוחות

לאחרונה עלה לכותרות תחקיר ששודר במסגרת "חי בלילה", ובו בדקו חברי המערכת היכן עובר הגבול של פייסבוק בניטור החברים בה. התוצאות, כצפוי, היו מדאיגות. "הכל התחיל מסיפור אגבי של שני אבו, עורכת התוכנית, שתיארה איך דיברה עם חברה בטלפון על דיאטה, ומיד לאחר מכן פייסבוק הקפיצה לה סטטוס על ירידה במשקל", מספר כעת בורנשטיין. "החלטנו לבדוק את זה, ואני מודה שהתוצאות הדהימו אותי.

כל הדברים שנראו לנו כצירופי מקרים אומתו במסגרת הניסוי שלנו: ראינו איך פייסבוק מציעה לנו פרסומות על סמך הדברים שאנחנו אומרים בשיחות טלפון, בהודעות קוליות, וגם בכלל לא בעת שיחה, כשהסלולרי סתם מונח לידנו. יותר משני מיליון ישראלים נחשפו לתחקיר הזה. אין יום שבו לא ניגשים אליי ואומרים לי: 'זה קרה גם לי'. עמוד הפייסבוק שלנו מוצף בסיפורים ודוגמאות. הרגשנו שנגענו בנושא שלא טופל עד עכשיו ונחשפנו רק לקצה הקרחון.

בעקבות התחקיר הגעתי לדיון בכנסת, ועם חברי הכנסת ניסינו לגבש תוכנית פעולה. בימים אלה מתגבשת הצעת חוק בעניין הזה שתחזור לשולחן הדיונים כשהכנסת תשוב מפגרת הקיץ. גילינו רק טיפה בים, יש עוד הרבה שאלות שנשארו פתוחות".

האם אתה רואה עצמך ממשיך בפרויקטים חדשותיים או לחלופין נוטה לתחום התרבות או הבידור?

"אני קודם כל בחור סקרן, וזה מתבטא בכל מה שאני עושה. העיתונאי אנדרסון קופר, שאני מאוד מעריך אותו, יכול לדווח מזירת הפיגוע בבר באורלנדו ולרגש עד דמעות וגם לעשות כתבה על נשים שמגזימות בניתוחים פלסטיים; להגיש מהדורת חדשות או תוכנית תחקירים מרכזית ובמקביל את תוכנית הבוקר השטותית. הכי חשוב - לתת כבוד לצופה ולהתייחס אליו ברצינות. וזה מה שאני מנסה לעשות בכל פרויקט שאני מעורב בו".

לאן אתה רוצה להגיע עם התוכנית הנוכחית?

"כש'חי בלילה' עלתה אמרתי למנכ"ל קשת אבי ניר שההצלחה שלנו תימדד שנתיים־שלוש אחרי שהיא תעלה. אם היא עדיין תהיה משודרת - הצלחנו, כי היה לנו אתגר גדול ברצועת הלילה בערוץ 2, אחרי שנים שבהן היה קשה לייצר שם רציפות. הוא האמין בנו, נתן לנו אורך רוח ועזר לנו לגדול ולהשתפר - והחודש ציינו שלוש שנים. אנחנו תוכנית הלייט־נייט האקטואלית הנצפית ביותר בישראל, מיום העלייה שלנו ועד היום, בלי קשר לשעת השידור שלנו או מה משודר ממול. וזאת גאווה גדולה.

האתגר הוא להמשיך ליצור תוכנית מעניינת, לרענן ולהתחדש כל הזמן. אני וורקהוליק, ולכן אני עובד במקביל על פרויקטים נוספים: אני מרצה בחוג לתקשורת באקדמית נתניה, מפתח תוכנית דוקומנטרית חדשה. מה שמרגש כאן הוא שזה פורמט חדש, בינלאומי, ואשמח אם גם במקרה הזה ניפגש בעוד שלוש שנים. החלום שלי הוא לצלם תוכניות במרוקו, בדרום קוריאה, בווייטנאם. להיחשף עם הצופים יחד לאוכל ולתרבויות שאני פחות בקיא בהן. וגם יש סיכוי שהתוכנית תימכר בעולם, ואז נצלם למדינות אחרות. זה יהיה ממש מלהיב".