עושים את החג'
כמה מסעדות אתם מכירים שבהן אסור לשתות בירה או יין? אם לא ביקרתם לאחרונה בדמשק, הסיכויים מן הסתם אינם גבוהים. הבעלים של "חג' כחיל", כך מספרים לנו המלצרים, חזר לאחרונה ממכה ועבר את מבחן החג' - העלייה לרגל השנתית לעיר הקדושה. דתיותו, מתברר, גוברת על השיקולים הכלכליים שלו, והוא החליט לאסור מכירת אלכוהול בשטחי המסעדה. את השם חג' הוא נושא כבר מילדותו, וכך, בעצם, היום הוא חג' חג'.
אבל מי שמצפה לפגוש דתי קיצוני, יופתע להכיר את חג' נעים כחיל, בעלי המסעדה, שבנה בעשר אצבעותיו מעצמת נדל"ן (חצי יפו שלו), כאדם צנוע ועדין, שנהנה מהדברים הקטנים של החיים ולא נח לרגע. את בנו, היורש, מינה לתפקיד המארח במסעדה. כפיות הזהב יחכו לו בפנסיה. החוויה בחג' כחיל היא קוסמו פוליטית, עירוב בין אוכל ערבי, מוזיקה מערבית (בריטני ספירס וכאלה) וברקע הפלזמה הענקית משדרת את חדשות 10. השפות המדוברות כאן בקרב הלקוחות הן ערבית, עברית, אנגלית וסינית.
התפריט מבטיח הרבה, ולשמחתנו גם מקיים. ואיזו פתיחה זו: סלט סברס (38 שקלים) היא מנה שלא פוגשים באופן תדיר. פשוטה, אבל יא אללה, כמה שהיא טעימה. פרוסות סברס עם קוביות לבנה כבוש, שקדים קלויים והמון נענע. פרשי, יצירתי, נועז, קליל והו, כמה שזה טעים. בסוף הארוחה מספר כחיל כי המנה הומצאה במיוחד בידי שף המסעדה, לאחר ששמע כי חג' עצמו, בהיותו בן עשר, מכר סברסים ברחובות יפו לעוברי אורח, כדי לעזור למשפחתו בת 14 הנפשות.
ליד המנות העיקריות מקבלים, ללא תוספת במחיר, גם מגוון סלטי פתיחה, חלקם שגרתיים, כגון חצילים, תירס, סלק ומיונז, וחלקם בעלי טוויסט, כגון גזר ופלפלים, כרובית בטחינה, טבולה, אבוקדו ועלים ירוקים ועוד. בסך הכל פתיחה מרשימה ומבטיחה למדי. המנות העיקריות מרשימות גם הן, בטעמים ובנראות, ובייחוד בריחות. מנסף היא מנה יקרה (140 שקלים), אבל כל ביס מקרב אתכם לדרגת חג'. שוק אוסובוקו כבש עסיסי מלא בשר אדמדם, רך ומתובלן היטב, יושב לצד אורז צהוב עם שקדים קלויים, וכל הכבודה מונחת על פיתה ענקית ממדים. מקווים בשביל טראמפ שמנה כזאת הוגשה לו בריאד. אין סיכוי שמישהו יכול לסיים אותה, אבל גם תוך כדי ביצוע המשימה מדובר בעונג צרוף.
מנות עוף אנחנו נוטים שלא להזמין במסעדות - לרוב יכולת המשחק עם התרנגולות מוגבלת, וטעם העוף הדומיננטי משתלט על כל הציפויים והמילויים. לא כאן - שוק העוף (95 שקלים) היא למעשה חצי עוף קטן ממולא באורז ובבשר אנטרקוט טחון עם שקדים והרבה הל. הריח משכר, הטעם עוד יותר.
נכון, המחירים הם בהחלט מעל לפופיק, אבל התמורה, החוויה והיצירתיות שוות את ההשקעה.
"חג' כחיל", רזיאל 81 יפו, 03-6831239
עונג צהריים
זו הפעם השלישית או הרביעית שאנחנו סועדים ב"מל ומישל", אחת המסעדות האהובות עלינו, ובכל פעם שנכתוב עליה נזכיר את האגדה לפיה היא קרויה על שמן של זוג לסביות עבות בשר מניו זילנד, שמקימי המסעדה פגשו לפני אי אילו שנים והתרשמו מהן כל כך, שכשהחליטו לפתוח את המסעדה, מיד עלה לאוויר שמן. אין כמו אקזוטיקה קלה כדי להתחיל את הדיווח על ארוחה עסקית בצהרי היום.
אף שהיא איטלקית, "מל ומישל" תמיד נותנת לנו תחושה של ביסטרו פריזאי קטן וקסום. נווה מדבר באמצע בן יהודה. בשבוע שעבר נפתחה לראשונה גם לארוחות צהריים, וכעת מוגשת בה עסקית הכוללת מנה ראשונה ועיקרית ב־88 שקלים. לא מחיר פעוט לעסקיות, אבל בהחלט מתאימה למי שמכוון קצת יותר גבוה משניצל ואורז. אפשר ומומלץ לקיים כאן פגישות עסקים, האווירה המעודנת סביב תסייע לכם לחתום על עסקה.
סלט "מל ומישל" רענן כולו, לבבות חסה רומית ברוטב חלמונים (שלרגע הרגיש לנו כמו רוטב קיסר) עם (מעט מדי) אנשובי. זהו סלט קיסר בגרסתו החדשה, כיפי אבל לא יוצא דופן. אנלוטי (בתוספת 15 שקלים) הוא מנת פתיחה מושקעת הרבה יותר - מעטפות פסטה ממולאות בסלק מתקתק על קרם תירס. שילוב טעמים מעודן ומענג, כל ביס הזכיר לנו עיר בירה אחרת באירופה.
השורש עד"ן חוזר על עצמו שוב ושוב לאורך כל הארוחה, גם במנת טורטליני במילוי אנטרקוט וכבדי עוף - תשע יחידות שמנמנות וצהובות בציר עגל ולימון חמצמץ וכן, מעודן. מקווים שבביקור של טראמפ ברומא הגישו לו את המנה הזאת. מנת הסקלופיני (בתוספת של 20 שקלים) עזה יותר ועדינה פחות: עוף אורגני מבושל בתנור עם פרושוטו ומוצרלה ברוטב בלסמי. על הצלחת זה נראה כמו מנה זולה בדמות פיצה המכוסה ביותר מדי גבינה צהובה. בפועל כל ביס מכיל את שלושת המרכיבים, ואליהם נלווה הרוטב המתקתק. קצת בלגן בפה, אבל עשירה ונועזת, כיפית ואטרקטיבית. פעם בשבוע אפשר ורצוי לאכול אותה.
מל ומישל כבר הוכיחה את עצמה כמסעדת עילית אנינת טעם ורומנטית, שבה סועדים לאור נרות. לפי איך שזה נראה כעת, היא תצליח גם כשהשמש קופחת מעל.
“מל ומישל”, בן יהודה 551, תל אביב, 03-5293232