אנחנו מגרדים בפדחת ומתקשים להיזכר על איזו מסעדה גלאט־כשר אפשר לומר שהיא גורמה. מסעדות כשרות טובות אפשר למצוא, אבל גלאט? "רג'ינה" שבמתחם התחנה בתל אביב איננה מסעדת גורמה, מתברר שאפילו שף אין לה. המחמאה הגדולה שאפשר לומר עליה זה שהיא מסעדה ביתית עם מנות פשוטות, בסיסיות וטעימות למדי, בלי הברקות קולינריות - וגם זה בסדר, כי עם כל הכבוד, אי אפשר לחשוב כל הזמן איזו מנה הייתה גורמת לאייל שני לדמוע.
מה שכן ריגש אותנו, כמעט עד דמעות, היה תמהיל הלקוחות במסעדה: חרדים בבגדים שחורים לצד עולים ותיקים מרוסיה, יושבים זה לצד זה ומזמינים את אותן המנות, כאילו קמה כבר ממשלת אחדות בין ליצמן לליברמן. האומנם האוכל כאן יכול לגשר על הפערים הדתיים והתרבותיים? אם לשפוט לפי מאפה הבית, כולנו אחים וכולנו אוהבים בצק עלים ממולא בבשר (48 שקלים). כשקריר מעט בחוץ, ובפנים הרעב משתולל, בורקס ארוך שכזה עשוי לנחם גם את הציניקנים שבחברי הממשלה. עם ביצה קשה וטחינה בצד, מנה כזו אולי תזכיר לחלק מכם את ארוחת יום שישי בצבא, אבל אנחנו נהנינו ממנה דווקא על רקע תל אביב המתוחכמת, השבעה והדשנה.
גם המנות העיקריות חביבות למדי: המנה "גולש הונגרי" לא זהה לגולש שאכלתם בבודפשט: כאן הוא מוגש עם תפוח אדמה וגזר, שוחה ברוטב שמנוני למדי ומוגש בתוספת אורז לבן (76 שקלים). עדיף היה לתבל את המנה באופן דומיננטי יותר, אבל אפשר לומר שהתנחמנו בטריוּת ובמידה הנדיבה של נתח הבשר. אסאדו נתחי בקר (98 שקלים) התגלתה כמנה "ג'וסית" יותר.
גם כאן מדובר במנה פשוטה, שכמותה אכלתם כבר עשר־עשרים־מאה פעמים: הבשר עשוי בבישול ארוך ומוגש בציר בקר עם סויה וסילאן, שהופך אותו למתקתק. יש דמיון עז בינה לבין מנות המוגשות באולמות אירועים, ולא בכדי. במקום נערכים אירועים סביב מנות כאלה ודומות להן. לא מפעימות, אבל אי אפשר לומר שהן לא מנחמות. הוסיפו לכך את התפאורה של מתחם התחנה שבו שוכנת המסעדה, ואת החצרות הנאות סביבה, ותגלו שמדובר בארוחה אופטימית, כזאת שהיא פתח לשלום עולמי או לפחות לקצת פחות שנאת אחים.
"רג'ינה", מתחם התחנה,ת"א,03-7367474
חדשות האוכל
יין בעמק המעיינות
באופן אישי, אני קצת פחות בעניין של משחקי מילים וחידות, אבל הידיעה על "ברחשוון" (משחק מילים על מר חשוון), גינת היין החדשה מבית מסעדת רוטנברג, גברה על הטרחנות שטמונה בשם ועוררה סקרנות. למשך שבועיים בלבד תציע הגינה המקסימה בעמק המעיינות תפריט של יינות מקומיים שיצרה הילה סהר רונן, לצד שלל מנות ביס ובהן לחם שנאפה מחיטה מקומית, ממרחים, מרקחות ומותססים היישר מהגינה ומהשדות המקיפים את הגינה, מעשה ידיו של השף יזהר סהר.
החל מאתמול (רביעי) ועד ל־25 לחודש יקושט המקום בערסלים ובכיסאות נדנדה מבד קרושה, בארגזי יין כשולחנות אירוח ובגרילנדות מטפסות ומאירות שיפיצו על הכל אור מנצנץ ורך. מדי יום, החל מהשעה 16:00, יציע הפופ־אפ הסתווי תפריט יינות מקורי ובו ערב רב של יינות מקומיים משלל יקבים מהאזור לצד יינות מתיישנים מיוחדים. לצד היינות יוגש תפריט מצומצם ובו בין היתר דגים כבושים, בשרים מעושנים, ממרחים ומותססים. וכדי להוסיף קצת טבע, גינת היין תהיה זמנית בדיוק כמו הציפורים שעוברות מעליה באלפיהן, כחלק מעונת הנדידה ההמונית מאירופה לאפריקה.
בין המנות שיוגשו: ברוסקטה אנשובי, גבינה צ'רקסית עזים, עגבניות, שמן צתרה; וייסבראטן מותסס (משק שניידר), צלפים, גבינת מנצ'גו צ'ילי מיושנת ממחלבת ברקנית; גראטן שורש סלרי, שומן ברווז, עירית וחרדל; שיפוד טלה חי בריא (מקנה דקל), שום כורכום מותסס ועוד.
"ברחשוון", חצר גשר הישנה (ליד קיבוץ גשר), 053־9443272
האיטלקים באים
הפסטה והפיצה הן ככל הנראה המנות היחידות שאהודות באותה המידה על מבוגרים וילדים. וכשיש פסטיבל סביב המטבח האיטלקי, המשמעות היא שכל בני המשפחה יכולים ליהנות ממנו. במסגרת אירועי שבוע המטבח האיטלקי, המתקיימים בכל שנה בשבוע השלישי של נובמבר ברחבי העולם, תחגוג תל אביב את הגסטרונומיה האיטלקית, המסורתית והמתחדשת, בחסות מותג האלכוהול קמפארי ותציג לקהל הרחב סדרה של אירועים המיועדים הן לפודיז והן להרפתקני אוכל מהזן החדש, לחובבי הקפה, היין, תרבות האפרטיבו, המאפים, הקינוחים, הבשלנים הביתיים והשפים המובילים.
בין המסעדות שישתתפו בפסטיבל: מלונות נורדוי ונורמן, L28, הבסטה, מלגו ומלבר, ארקפה ועוד רבות וטובות.
17־23 בנובמבר.
