מה הקשר בין אוכל בריא לשמירה על כדור הארץ?

חוקרים, מוסדות, ארגונים, עמותות, ידוענים ואחרים המודעים ופועלים לבלימת ההתחממות הגלובלית של כדור הארץ זוכים זה כשנתיים לתמיכה מכיוון לא צפוי. פעילות של נערה אקטיביסטית משוודיה, גרטה טונברג (יש המאייתים טונברי), גררה תהודה וחשיפה עולמית, עד כדי כך שביום האישה הבינלאומי שחל בחודש מרץ, היא הופיעה ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם של מגזין "טיים", ושובצה בקטגוריית "מנהיגים". מרשימה אף יותר העובדה שטונברג הייתה מועמדת לקבלת פרס נובל השנה.

טונברג שנמנעת מטיסות, כיוון שהמטוסים מזהמים את האוויר, הגיעה לנאומה בוועידת האקלים של האו"ם בארצות הברית, לפני כחודשיים, לאחר שהפליגה במשך שבועיים. גרטה הצעירה אף שכנעה את משפחתה לא רק לא להשתמש במטוסים כמוה - אלא גם להיות טבעוניים.

אמצעי תחבורה ומזון מעובד נמנים עם הגורמים הפוגעים במיוחד בסביבה. לפני שבועות אחדים פורסם בכתב העת "Proceedings of the National Academy of Sciences" מחקר ראשון וייחודי המאגד את שני הנושאים, בריאות וסביבה. הוצג בו ניתוח מזונות התורמים לבריאות האדם וכדור הארץ ומזונות שאינם מיטיבים עם גופנו ועם כדור הארץ.

במחקר שהוביל ד"ר מייקל קלארק וחוקרים נוספים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה נבחנו מזונות פופולריים בתפריט של מדינות מערביות כמו: פירות, ירקות, דגנים, בשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, מזון מעובד ועוד.

החוקרים עיבדו נתונים ממחקרים אחרים על תזונה ותוצאות בריאות של עשרות מיליוני אנשים, בעיקר במדינות מערביות ומפותחות. הם ערכו חישובים של מידת ההשפעה הבריאותית של המזונות השונים על מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת מסוג 2 וסרטן המעי הגס.

מה אוכלים ואיפה

סל מוצרי המזון והתפריט של כל מדינה שונים, ומכאן גם ההשפעה של התזונה על בריאות הגוף ועל הסביבה היא בהיקפים שונים, לעתים באופן משמעותי. נמצא כי מזונות המסייעים להפחתה בסיכון למחלות, יהיו לרוב אלה שתורמים גם לצמצום הפגיעה בכדור הארץ. ייצור המזון החקלאי אחראי ל־30% בקירוב מגזי החממה, נפרש על פני 40% משטחי האדמה בכדור הארץ, גורם לזיהום משני של המערכות האקולוגיות ואיכות המים ומנצל כ־70% מהמים המתוקים (שמקורם בנהרות, מי תהום ומאגרים).

קיים הבדל משמעותי בין מזונות שמקורם בעולם הצומח לבין אלה שמקורם בעולם החי. מזונות מהקבוצה הראשונה, שבה נמנים דגנים מלאים (חיטה, אורז), פירות, ירקות, קטניות (חומוס, סויה, שעועית, עדשים, אפונה, פול), אגוזים ושמן זית, המיטיבים עם בריאות האדם הם גם בעלי השפעות קטנות על הסביבה. לעומתה, מזונות שמקורם בחי קשורים לעלייה גדולה יותר בסיכון למחלות לב, סוכרת, סרטן המעי הגס ואירוע מוחי, כמו בשר בקר מעובד או לא מעובד. מזונות אלה מזיקים לכדור הארץ בגלל פליטה גבוהה של גזי חממה וזיהומים נלווים לגידול בעלי החיים ולעיבוד המזון.

נתונים נוספים שעלו מהמחקר: יש מזונות בעלי השפעה בינונית על הסביבה או שאינם קשורים באופן משמעותי לבריאות לקויה, כמו חלב, ביצים ועוף. אלה עשויים לסייע בשיפור הבריאות ולסייע בהפחתת הפגיעה הסביבתית אם הם יחליפו מזון כמו בשר אדום. גם לדגים השפעה נמוכה באופן ניכר על הסביבה.

יחד עם זאת, ישנם מזונות שהנזק שלהם לבריאות האדם ולכדור הארץ אינו בהתאמה, למשל מזונות מעובדים, עשירים בסוכרים, כמו עוגיות, ממתקים ומשקאות מתוקים. לאלה השפעה מצומצמת על הסביבה, באופן יחסי לבשר, אך הם בעלי איכות תזונתית נמוכה ואף מזיקה, וצריכה גבוהה שלהם מעלה את הסיכון למחלות.

סוגי המזונות הנצרכים וכמויות הצריכה הם שני הגורמים העיקריים המשפיעים על הבריאות ועל הקיימות. מבין 15 גורמי הסיכון המובילים לתחלואה בעולם, תשעה קשורים בתזונה לקויה, הגוררת מחלות לב וכלי דם, סוכרת, שבץ וסרטן המעי הגס - אלה מהוות כמעט 40% מהסיבות לתמותה בעולם.

ממצאי המחקר יכולים לעזור לצרכנים, לתאגידי מזון ולקובעי מדיניות לקבל החלטות טובות יותר לגבי בחירות מזון, מוצרי מזון ומדיניות מזון, ובכך עשויים להגדיל את הסיכוי לעמוד ביעדי קיימות בינלאומיים כמו יעדים לפיתוח בר־קיימא של האו"ם או הסכם האקלים בפריז, שעוסק בצמצום פליטה של גזי חממה וחתומות עליו כ־200 מדינות, ביניהן ישראל.

מתיאוריה למעשה

ונחזור לגרטה טונברג: היא אומנם מצליחה להרחיק לכת במעשיה ולהימנע מטיסות, אך יש גם צעדים קטנים שאותם ניתן לאמץ ולבצע. מסקנותיו של המחקר תומכות במאות מחקרים אחרים המעידים על כך שתזונה ים תיכונית מקדמת את הבריאות. כמדינה השוכנת לחופו של הים התיכון התפריט הישראלי ביסודו תואם את ההמלצות תוך דגש על צריכת יומיומית של מזונות מהצומח והעדפת תוצרת עונתית וגידולים מקומיים.

מזונות מהצומח: צריכה יומיומית של מבחר דגנים, קטניות, ירקות ופירות. דגים: מומלצים למאכל מספר פעמים בשבוע. חלב ומוצריו: דלי שומן, יוגורט מומלץ במיוחד. שומן לא רווי: שמן זית ואגוזים למשל. יין אדום: צריכה מתונה שלו, עד כוס אחת ביום במהלך ארוחה. במקביל להמעיט בצריכה של בשר בקר ולבחור בנתחים הרזים.

לצד התפריט הים תיכוני המקובל והאהוב בארץ, קיים היצע של מזונות מעובדים ואולטרה־מעובדים הנכנסים בקלות רבה למטבח הביתי, כמו גם מבחר עצום של מסעדות שחלקן מציעות מנות עתירות סוכר, נתרן ושומן. כל אלה פוגעים בתזונה ובבריאות בכלל. יחד עם זאת, עם מודעות ותשומת לב אפשר לעמוד באתגרים ולהשתדל לעשות את הבחירות הנכונות שיוגשו על הצלחת.